مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יפטירו שפתי / סימן יצחק דבח חזק יַפְטִירוּ שְׂפָתַי תְּהִלָּה לְאֵל קָדוֹשׁ נוֹרָא עֲלִילָה בְּקוֹל רִנָּה וְצַהֲלָה בְּמַקְהֵלוֹת עַם סְגֻלָּה צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי צוּרִי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי לִי יֶעֱרַב לוֹ שִׁיר מַהְלָלִי יִרְצֶה נִיבִי כְמוֹ עוֹלָה חַשְׁתִּי לָקוּם מִבֵּית מְלוֹנִי בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי מְעוֹנִי לְהוֹדוֹת אֶחָד אֵין לוֹ שֵׁנִי הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא קוּמָה בְּעָז יָדְךָ קוֹמֵם סֻכַּת דָּוִד עַבְדָּךְ רוֹמֵם חַנּוּן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם בְּנֵה בְחֶמְלָה דְּרַשְׁתִּיךָ אֵל רַחוּם לְעַמְּךָ תֵן נִחוּם שׁוּב לִמְעוֹנִי וּבְנֵה בֵית אַרְמוֹנִי צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה בְּאֹרַח מִישׁוֹר נְחֵנִי בַּאֲמִתְּךָ הַדְרִיכֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי מִשְׂגַּב נוֹרָא עֲלִילָה חָזָק מַלְכִּי דַר שָׁמַיִם רוֹקַע אֶרֶץ עַל הַמַּיִם קַבֵּץ עַמָּךְ לִירוּשָׁלַיִם חִישׁ לְעֶבֶד נִמְכָּר גְּאֻלָּה |
|
פיוט ממסורת שירת הבקשות של יהודי מרוקו, המושר בשבת פרשת 'בֹּא'. מחבר הפיוט, ר' יצחק דבח, שיקע אותיות שמו בראשי המחרוזות (האות ח' משמשת בכפל תפקידים: היא חותמת את שמו, ופותחת את מילת העידוד 'חזק' הרווחת בסיום אקרוסטיכון השם במסורת הפיוט). כפיוט בקשה, כולל פיוטנו את פניית הדובר לאל ובקשותיו אליו, אולם תיאור יחסי הגומלין בין אדם ואלוהיו בפיוט אינו מתמצה בהצגת הדובר כאיש נכנע לפני בוראו, שכן הפייטן בחר להציג את הבקשה המרכזית בפיוט בכפל-פנים: תחילה הוא כותב "חַנּוּן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם / בְּנֵה בְחֶמְלָה", ומתאר את בית המקדש כ'שייך' לאל, ולבסוף הוא כותב "שׁוּב לִמְעוֹנִי / וּבְנֵה בֵית אַרְמוֹנִי", ומתאר את בית המקדש כ'שייך' לו כביכול, לדובר עצמו. התייחסות זו למקדש על שתי זיקותיו – האלוהית והאנושית – מתעצמת גם על רקע שימושו הכפול של הפייטן במילה 'מְעוֹנִי': תחילה לתיאור 'מעונו' היומיומי, בית המגורים ממנו הוא יוצא השכם בבוקר להודות לאלוהיו, "חַשְׁתִּי לָקוּם מִבֵּית מְלוֹנִי / בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי מְעוֹנִי", ולבסוף, כפי שראינו, לתיאור 'מעונו' העתידי והאוטופי, בית מקדשו, מקום בו נפגשים ארץ ושמים. |
| • יַפְטִירוּ שְׂפָתַי תְּהִלָּה– יפצחו שפתי בדברי תהילה לאל. הפייטן נשען על צירוף מקראי יחידאי המופיע בתהלים (כב, ח): כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ. המילה 'יַפְטִירוּ' נתפרשה על ידי פרשני המקרא כאן במשמעות של 'יפתחו' (וראו פירושי ראב"ע ומצודת דוד על אתר). • לְאֵל קָדוֹשׁ נוֹרָא עֲלִילָה – האל הקדוש, שמעשיו – עלילותיו – מפליאים ונוראים. • בְּקוֹל רִנָּה וְצַהֲלָה – בקול שמחה. • בְּמַקְהֵלוֹת עַם סְגֻלָּה – בקרב ציבור, יחד עם אחרים. עם סגולה הוא עם ישראל, כפי שמוזכר במקומות שונים במקרא. ניסוח זה מבטא עמדה של חזן או פייטן העומד לפני קהלו, ומבקש רשות לשאת דבריו. • צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי – דודי, הקב"ה, חביב עלי כצרור המור – אגודת בשמים ריחנית (מור הוא סוג של בושם), כלשון הרעיה המתארת את האהוב בשיר השירים (א, יג). • צוּרִי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי לִי – ה' שהוא חזק כסלע (צוּרִי), עוזר ומציל. שיבוץ מתהלים (ע, ו): וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה ה' אַל תְּאַחַר. • יֶעֱרַב לוֹ שִׁיר מַהְלָלִי – השיר שבו אני מהלל אותו ימצא חן לפניו. • יִרְצֶה נִיבִי כְמוֹ עוֹלָה – דברי יירצו ויתקבלו לפניו כקרבן העולה על המזבח. דימוי השיר לקרבן רווח רווח במסורת התפילה (ראשיתו בהושע יד, ג), וניסוחו מזכיר דברי משורר התהלים במזמור 'ברכי נפשי' (קד, לג-לד): אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. • חַשְׁתִּי לָקוּם מִבֵּית מְלוֹנִי – מיהרתי לקום משנתי, מהמקום בו אני לן. • בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי מְעוֹנִי – בשעה שהכוכבים מתעוררים כביכול לשירתם הם, כדברי איוב (לח, ז): בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. • לְהוֹדוֹת אֶחָד אֵין לוֹ שֵׁנִי – להודות לקדוש ברוך הוא, שהוא אל אחד ויחיד. • הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא – אינני פוסק מלומר בשפתי את שבחיך ולהודות לך. כדברי משורר התהלים (מ, י): בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא ה' אַתָּה יָדָעְתָּ. • קוּמָה בְּעָז יָדְךָ קוֹמֵם – קום בגבורה. • סֻכַּת דָּוִד עַבְדָּךְ רוֹמֵם – הקם את מלכות בית דוד, הסוככת על העם, כדברי הנביא עמוס (ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם (וראו פירוש רד"ק שם). • בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם – הביטוי לקוח מדניאל (ט, יז): וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי. • דְּרַשְׁתִּיךָ – אני מבקש אותך, מייחל אליך. • לְעַמְּךָ תֵן נִחוּם – נחם את עם ישראל. • שׁוּב לִמְעוֹנִי וּבְנֵה בֵית אַרְמוֹנִי – חזור אל ציון ובנה את בית המקדש. • הַהֻלָּלָה – המהוללת. • בְּאֹרַח מִישׁוֹר נְחֵנִי בַּאֲמִתְּךָ הַדְרִיכֵנִי – הדרך אותי בדרך ישרה וטובה, בדרך אמת. הפייטן נשען על פסוק ממזמור 'לדוד ה' אורי וישעי' (תהלים כז, יא): הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. • אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי – למד אותי את דרכיך. • מִשְׂגַּב – כינוי לאל מלשון שגב, גובה. • נוֹרָא עֲלִילָה – ה', שמעשיו נפלאים ונוראים. • מַלְכִּי דַר שָׁמַיִם – הקב"ה, שוכן שמיים. • רוֹקַע אֶרֶץ עַל הַמַּיִם – אשר פרס את הארץ (הקרקע) על המים בבריאת העולם.'רוֹקַע' פירושו קביעה ופריסה, כשם שמרקעים מתכת. דימוי זה של האל מקורו בלשון המקרא (תהלים קלו, ו). • קַבֵּץ – אסוף. • חִישׁ לְעֶבֶד נִמְכָּר גְּאֻלָּה – מהר להביא גאולה לישראל, שהוא כעבד בידי אומות העולם. הביטוי לקוח מהאמור על יוסף בתהלים (קה, יז): שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. |
| عنوان |
יפטירו שפתי |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
