مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אלהי הרוחות (אנא ה') להקפה ראשונה אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא אָנָּא ה' עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת הוֹשִׁיעָה נָּא בּוֹחֵן לְבָבוֹת הַצְלִיחָה נָא גּוֹאֵל חָזָק עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ להקפה שנייה דּוֹבֵר צְדָקוֹת הוֹשִׁיעָה נָּא הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ הַצְלִיחָה נָא וָתִיק וְחָסִיד עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ להקפה שלישית זַךְ וְיָשָׁר הוֹשִׁיעָה נָּא חַנּוּן וְרַחוּם [חוֹמֵל דַּלִים] הַצְלִיחָה נָא טוֹב וּמֵיטִיב עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ להקפה רביעית יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת הוֹשִׁיעָה נָּא כַּבִּיר כֹּחַ [כַּבִּיר וְנָאוֹר] הַצְלִיחָה נָא לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ להקפה חמישית מֶלֶךְ עוֹלָמִים הוֹשִׁיעָה נָּא נָאוֹר וְאַדִּיר הַצְלִיחָה נָא סוֹמֵךְ וְסוֹעֵד [סוֹמֵךְ נוֹפְלִים] עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ להקפה ששית עוֹזֵר דַּלִּים הוֹשִׁיעָה נָּא פּוֹדֶה וּמַצִּיל הַצְלִיחָה נָא צוּר עוֹלָמִים עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ להקפה שביעית קָדוֹשׁ וְנוֹרָא הוֹשִׁיעָה נָּא רַחוּם וְחַנּוּן הַצְלִיחָה נָא שׁוֹכֵן שְׁחָקִים [שׁוֹמֵר הַבְּרִית] עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ תּוֹמֵךְ תְּמִימִים הוֹשִׁיעָה נָּא תַּקִּיף לָעַד הַצְלִיחָה נָא תָּמִים בְּמַעֲשָׂיו עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ |
|
פיוט קדום זה פותח את כל אחת מן ההקפות האשכנזיות בשמחת תורה. הוא מכיל רשימה של כינויי ה', כל אחד מהם בן שתי מלים, הסדורים על סדר הא"ב, שרובם נשענים על שיבוצי פסוקים, ולאחריהן מחזור של שלוש פניות, ששורשן בתהלים, אל הקדוש ברוך הוא. הפיוט הוא ליטניה, כלומר שירת מענה פשוטה בין יחיד וקהל, המתבצעת תוך כדי הליכה. נראה כי מי שהוביל את שירתה קרא את הכינויים המתחלפים של האל, והציבור הגיבו בקריאות שחזרו על עצמן. לפי היינמן, פיוט זה היה במקורו הושענא. גולדשמידט כותב כי הפיוט מופיע במעט מאוד כתבי יד, אך שימש במנהג אשכנז וצרפת להולכת ספר התורה אל הבמה בשמחת תורה, בתקופה שבה עדיין לא נהגו ההקפות. (באירופה לא נהגו ההקפות עד המאה ה-18). השימוש בפיוט זה היום, לפתיחת ההקפות, הביא לפיצול הפיוט לשבעה חלקים. מי שמכובד בהובלת כל אחת מן ההקפות, נושא בידו ספר תורה ואומר שורה, וכל הקהל חוזר אחריו, ויש שנהגו רק להצטרף אל המוביל תוך כדי שירתו. במנהגים אשכנזיים חדשים כל הקהל עונה ביחד בסוף כל שלוש שורות בשירה 'עננו עננו ביום קראנו'. במנהגים חסידיים שונים לא רק הפיוט הזה מפוצל בין כל פתיחות ההקפות, אלא אף קטעים ממזמורים יט, כט, וסז בתהלים והפיוט הקדום 'אנא בכח' מחולקים לשבעה, ובתחילת כל הקפה, לאחר הפיוט 'אנא ה'' נאמרים חלקים מתוכם. אלו אינם מושרים אלא נאמרים על ידי הציבור ללא הובלה. המשכן של ההקפות כבר אינו מעוצב. לאחר פתיחה זו, המתנהלת לרוב תוך הליכה אטית יותר, מתחילים המתפללים לרקוד ולשיר פסוקים ומזמורים שונים באופן חופשי יותר. |
| • אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה הַצְלִיחָה נָא – פסוק הוא מתהלים קיח, כה. • עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ – ענה לנו כשאנו קוראים ומתפללים אליך. לפי תהלים כ, י: ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. • אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת – כינוי זה לה' מופיע בדבריהם של משה ואהרן: אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר (במדבר טז, כב ) וכן בדברי משה: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה (שם כז, טז). • בּוֹחֵן לְבָבוֹת – יודע ומכיר את אשר בלב בני האדם לפי תהלים ז, י ...וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק, וכן משלי יז, ג מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה'. • גּוֹאֵל חָזָק – לפי ירמיה נ, לד: גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמֹו רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם... וכן משלי כג, יא: כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ. • דּוֹבֵר צְדָקוֹת – שדבריו הם דברי צדק. לפי ישעיהו מה, יט ...אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים, וכן בישעיהו סג, א מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ – לפי האמור בישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • וָתִיק - נאמן, ישר, מי שדעתו מיושבת עליו. תואר זה מופיע בדרשת ראשי תבות בתלמוד הבבלי ( שבת קה, ע"א), המתייחסת לאברהם – א"ב המו"ן גויים. האות ו' במלה 'המון' נדרשת "ותיק נתתיך באומות". • זַךְ וְיָשָׁר – כתכונות אנושיות מופיע ביטוי זה באיוב ח, ו: אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ. • חַנּוּן וְרַחוּם – לפי יואל ב, יג: ...וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה ומקומות נוספים. • טוֹב וּמֵטִיב – לפי תהלים קיט, סח: טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ. • יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת – לפי תהלים צד, יא: ה' יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל. • כַּבִּיר כֹּחַ – גדול ורב כח, לפי איוב לו, ה: הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב. • לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת – מתעטף כביכול בצדקה, כפי שנאמר בישעיה נט, יז: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן... ובמקומות נוספים. • מֶלֶךְ עוֹלָמִים – מלך נצחי, לפי תהלים קמה, יג: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר. • נָאוֹר וְאַדִּיר – מואר או מאיר וחזק, לפי תהלים עו, ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. • סוֹמֵךְ וְסוֹעֵד – תומך ועוזר. • עוֹזֵר דַּלִּים – עוזר לעניים, אולי מהדהדים כאן פסוקי תהלים עב, יב-יג כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ. יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ. • פּוֹדֶה – מושיע. • צוּר עוֹלָמִים – כינוי זה מדגיש את עוצמתו ונצחיותו של ה', והוא מופיע בישעיהו כו, ד: בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים. • וְנוֹרָא – שיראים מפניו. • קָדוֹשׁ וְנוֹרָא – לפי תהלים קיא, ט פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ. • רַחוּם וְחַנּוּן – כשתים מתוך שלוש עשרה מדות הרחמים שנאמרו למשה בנקרת הצור בשמות לד, ו ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת... • שׁוֹכֵן שְׁחָקִים – יושב בשמים. כינוי זה מופיע בתפילה הנאמרת בסמוך לוידוי מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים... • תּוֹמֵךְ תְּמִימִים – עוזר לשלמים. |
| عنوان |
אלהי הרוחות (אנא ה') |
|---|---|
| دورة العام |
סוכות;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
