• יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד – ה', היושב בכיסא מפואר. • בְּרוֹם מֶמְשֶׁלֶת – וממשלתו, שלטונו, רם ועליון. • כְּדַל עַל דֶּלֶת – כפי שפושט יד ודופק על דלת. • שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי וְשַׁוְעִי הַאְזֵן – לפי הפסוק מתהלים לט, יג: שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי. • שַׁעַר עֲתִירָה אַל תְּהִי נִנְעֶלֶת – אל תחסום את תפילתי ובקשתי מלהגיע אליך. • יְחִידָתִי – נשמתי. • נֶגְדְּךָ – מולך, לפניך. • הוֹגָה – אומרת. • דְּבִירָךְ – מקדשך. • נִכְסְפָה גַּם כָּלְתָה נַפְשִׁי לָךְ – אני כמה אליך מאוד, לפי הפסוק מתהלים פד, ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • נַפְשִׁי לָךְ תַּעֲרֹג כְּמוֹ אַיֶּלֶת – נפשי משתוקקת אליך ולקרבתך. לפי תהלים מב, ב: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים. • לְקַדְּמָךְ – לקראתך, להתפלל אליך. • בְּבֵית מִקְדָּשׁ מְעַט – בבית כנסת. • לִשְׁפֹּךְ תְּחִנָּה לָךְ – להתחנן לפניך. • בְּשִׁיר נִכְלֶלֶת – ולעטר אותה, את התחינה, בשיר. • רִיבָה יְרִיבַי – הילחם באויבי. • שָׂמוּ צְבִי חִשְׁקִי לְצִיץ נוֹבֶלֶת – אויבי אשר הפכו את תפארת מחמדי לצמח נובל. לפי הפסוק מישעיה כח, א הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן. • לְעֵדָה סוֹעֲרָה – לעם ישראל הסוער בגלותו, וייתכן שמהדהד כאן הפסוק מישעיהו נד, יא: עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. • רַגְלָהּ בְּכַבְלֵי הַשְּׁבִי נִכְבֶּלֶת – אשר היא בגלות כשבוי הכבול באזיקים. אולי לפי לשון הפסוק האמור ביוסף בתהלים קה, יח: עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. • שׁוּבָה פְקֹד גֶּפֶן אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִין... – זכור וגאל את עדת ישראל שאותה טיפחת, לפי תהלים פ, טו-טז: אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת. וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • יְמִין עֻזָּךְ – יד ימינך, כוחך, אולי לפי ישעיהו סב, ח: נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ. • הִיא – עדת ישראל. • נִגְעֶלֶת – מאוסה. • הוֹאֵל וְשִׁבְרָהּ תַּחְבֹּשׁ – אנא רפא את מכתה, גאל אותה, כפי שמתוארת הגאולה העתידה ביד ישעיהו הנביא (ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא.
|