مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
ברוך ה' יום יום / ר' שמעון בר יצחק בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ יֶשַׁע וּפִדְיוֹם וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל הַיּוֹם וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחְסֶה לָאֶבְיוֹן שִׁבְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת בְּצָרָתָם לוֹ צָר בְּסִבְלוֹת וּבְעַבְדוּת בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז יְדִידוּת וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר וָדוּת כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת מַה יָקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵימוֹ בְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵימוֹ לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵימוֹ וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹ כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיו לְהַאֲבִיד [לְהַעֲבִיר] מִשָּׁם מָעֻזְנֵי [מֹאזְנֵי] מוֹרְדָיו מֵעֲבֹר בַּשֶׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיו וְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיו וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו עַל יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו נִסְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַי שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מְמַלְּאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמוֹךְ אֶת אֲדָנַי וְלֹא נְטַשְׁתַּנִּי כָּל יְמֵי עִדָּנַי כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה' בְּבֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים זֶבַח לוֹ בְּבָצְרָה וְטֶבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים רְאוֹתוֹ כִּי כֵן אֲדֹמִי הָעוֹצֵר יַחְשׁוֹב לוֹ בְּבָצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶצֶר וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵר אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נוֹצֵר יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ מִכָּל אוֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ (כי טוב ה' לעולם חסדו). שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְחַיִּים וְשָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם. פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי עַד, שַׂר שָׁלוֹם |
|
זמר זה, המושר אצל האשכנזים והחסידים בסעודת יום השבת, הוא פיוט היסטורי, שבו מונה המשורר את חסדי ה' מאז גאל את ישראל משעבוד מצרים, דרך גלויות בבל, פרס ויון ועד הגאולה העתידית מגלות אדום, רומי, היא העולם הנוצרי, שאותו הכיר המשורר מקרוב. מבחינת סוג הפיוט ועניינו הוא מזכיר את הפיוט 'מעוז צור', שאף בו הפייטן הולך וחורז את נסי ה' בהצילו את ישראל מארבע המלכויות, ומבקש גאולה מן המלכות האחרונה, והממושכת שבכולן. במסורות חסידיות נהוג לפצל את הפיוט לשניים, ובאתר אפשר למצוא את שתי האפשרויות. רוב הפיוט, שבו נמנות כל המלכויות (שהאקרוסטיכון שלו הוא 'שמעון בר'), מושר בסעודה שניה. בחלק זה מושר בדרך כלל הבית האחרון - 'בבואו מאדום', שהוא הבית המוכר ביותר של השיר ורוב המסורות שרות בעצם רק אותו. בית זה נשען על דרשה תלמודית אודות ג' הטעויות שעתיד שרו של אדום לטעות לעתיד לבוא. דרשה זו באה כאן בלשון נמלצת (ראו על כך בפירוש). חלקו האחר, 'יצוה צור חסדו', הנפתח ברמז להמשך האקרוסטיכון – יצחק, ובו תיאורים אוטופיים על הגאולה, מצא את מקומו באווירת הכמיהה והגעגוע האופפת את הסעודה השלישית. שונה פיוט זה מ'מעוז צור' בכך שכאן אין רק ביטוי לצרותיהם החוזרות של ישראל ולכך שה' מושיע אותם משעבוד הממלכות; ב'ברוך ה' יום יום' חוזר ונשנה גם המוטיב המדרשי, שהשכינה ירדה עם ישראל לכל אחת מגלויותיהם. |
| • בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ יֶשַׁע – נודה לה' שהעניק לנו שפע ישועה. יַעֲמָס - יתן, ישים ויעמיס על גבנו טובה וברכה. שיבוץ הוא מתהלים סח, כ: בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה. • וּפִדְיוֹם – פדות, הצלה. • וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל הַיּוֹם – נשמח בו תמיד. לפי האמור אודות עם ישראל בתהלים פט, יז: בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ. • וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן – על ידי ישועתו נוכל להרים ראשנו אל על. • מָעוֹז – מקום מבוצר. • כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחְסֶה לָאֶבְיוֹן – הקב"ה הוא כמעוז, כמבצר, כמקום מקלט שניתן לחסות ולהסתתר בו. לפי ישעיהו כה, ד כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר. • שִׁבְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת – לעם ישראל, שה' מעיד עליהם באמצעות שמו שהם עמו. לפי המדרש על מזמור קכב בתהלים (פס' ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה' (ראו למשל בראשית רבה עט, ז). • בְּצָרָתָם לוֹ צָר – כאשר הם בצרה, אף ה' מצטער עמם. שיבוץ הוא מישעיהו סג, ט בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם. • בְּסִבְלוֹת וּבְעַבְדוּת – תחת עולה הקשה של מצרים, שבעניינה נאמר בשמות א, יא-יג וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם... וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. • בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז יְדִידוּת – ה' גילה לישראל את כוח אהבתו להם בהתגלותו במחזה לבנת הספיר, כפי שנאמר בשמות כד, י: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. כיוון שהם עבדו בחומר ובלבנים, אף הוא נראה להם בלבנה (לפי ספרי בהעלותך כו ועוד). • וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר – ה' התגלה למשה בסנה כדי להעלות את ישראל ממצבם השפל. • וָדוּת – מרתף לשם אגירת תבואה ויין. כאן - דימוי לשפלותם של ישראל במצרים. • פְדוּת – ישועה. • כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת – זהו פסוק מתהלים קל, ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. • מַה יָקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵמוֹ – כמה יקר הוא חסד ה' שפרש על ישראל חסותו והגן עליהם. לפי תהלים לו, ח: מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. • בְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵמוֹ לְהוֹרִיד בָּרִיחִים – בעת גלות בבל, ה' נשלח כביכול לגלות בעצמו בבבל, למען ישראל. כך דרשו חכמי המדרש את דברי ה' בפסוק מישעיהו מג, יד ...לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם – "את מוצא שכל מקום שגלו [ישראל], שכינה עמהם" (בספרי בהעלותך כו ). המדרש מביא ראיות לגבי כל אחת מן הגלויות, ובאשר לבבל נאמר – "גלו לבבל - שכינה עמם, שנאמר 'למענכם שלחתי בבלה'". וראו גם ויקרא רבה לב, ח; מכילתא בא יד; שיר השירים רבה ד, יח ועוד • לְהוֹרִיד בָּרִיחִים – כדי לשחרר אותם מכבליהם. • נִמְנָה בֵינֵימוֹ – היה כאחד מהם בגלות. • וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹ – ה' נתן רחמים בלבות שוביהם של ישראל עליהם בזמן זרובבל, וישראל שבו לארצם לאחר שבעים שנות גלות בבל. • כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ – כי ה' לא יעזוב את עמו בגלל שמו הגדול. שיבוץ הוא תוך סיגול לחרוז מדברי שמואל בשמואל א יב, כב כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. • עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ... לְהַאֲבִיד מִשָּׁם – לפי הפסוק מירמיהו מט, לח וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים נְאֻם ה'. עילם היא פרס (עפ"י דניאל וירמיהו). ה' שם את כסאו, כלומר היה מצוי עִם ישראל בגלות פרס, כדי להציל אותם ולהשמיד את אויביו. • מָעֻזְנֵי מוֹרְדָיו – את מבצרי אויביו. • מֵעֲבֹר בַּשֶׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו – ה' הציל את עבדיו מחרב הפרסים. נראה כי מדובר בגזירת המן. • קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו – ירומם את קרנם, כבודם ותהלתם של עמו, חסידיו. לפי תהלים קמח, יד וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ. • כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו – גם אם ה' מצער את ישראל, בסופו של דבר הוא מרחם עליהם בחסדו. הוֹגָה מלשון יגון, צער. פסוק הוא מאיכה ג, לא-לב כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'. כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו. • וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצּוּמָיו – על פי חזיון ארבע המלכויות שבדניאל (פרק ח) צפיר העזים הוא ממלכת יוון. אלכסנדר מוקדון שמלך ביוון הגדיל כוחו ועצמתו. לפי דניאל ח, ח וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד מְאֹד וּכְעָצְמוֹ נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם (ראו פירושו של ר' אברהם אבן עזרא). • וְגַם חָזוּת אַרְבַּע – זהו חזיון ארבע המלכויות, שנרמזו בפסוק הנ"ל מדניאל. • עָלוּ לִמְרוֹמָיו – משלו בעולם. • וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו – חשבו להשמיד את ישראל, אהובי ה'. • עַל יְדֵי כֹהֲנָיו – באמצעות החשמונאים, שהיו כהנים. • מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו – ניצח את הקמים והמורדים בו, היוונים. • חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו – הודות לחסדי ה' לא הושמדנו, כיוון שרחמיו הם אינסופיים ואינם נגמרים. פסוק הוא מאיכה ג, כב חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. • נִסְגַּרְתִּי – הוסגרתי, נמסרתי (אומרת ציון). • בְּיַד רֵעַי מְדָנַי – על ידי ידידי, בני ירושלים, ומריבותיהם. • שֶׁבְּכָל יוֹם מְמַלְּאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי – זהו תיאורה של אדום, רומא, המתמלאת מחורבנה של ירושלים, ושבניה מתפטמים ממעדני בני ירושלים. • עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמוֹךְ אֶת אֲדָנַי – ה' עזר לי להיתמך ולחזק את יסודותי. • וְלֹא נְטַשְׁתַּנִּי – לא עזבת אותי. • כָּל יְמֵי עִדָּנַי – בכל הזמנים. • כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה' – ה' לא יעזוב ולא ישכח לעד את עם ישראל. פסוק הוא מאיכה ג, לא. • בְּבֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים – כאשר ה' ישוב מנקמתו העתידית באדום, ובגדיו יהיו אדומים מדם הנקמה. כל הבית הזה לפי הפסוקים מישעיהו סג, א-ד מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת. פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה... • בְּבָצְרָה – שם עיר בבבל. • זֶבַח לוֹ בְּבָצְרָה – ה' ישחט את מעני ישראל בעיר בצרה, כפי שנאמר שם, א מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה... • וְטֶבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים – ה' יטבח את האדומים שבגדו בישראל. • וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים – ודמם יותז על בגדיו שיאדימו, כפי שנאמר שם, ג: וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. • יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים – ה' ימעט או יכרות את גאותם של שרי אדום, לפי דברי אסף בתהלים עו, יג: יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ. • הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים – הסיר את אדום בסערה, כמו רוח סופה קשה ביום קדים. לפי ישעיהו כז, ח בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים, וראו שם בפירוש ר' דוד קמחי. • רְאוֹתוֹ כִּי כֵן אֲדֹמִי הָעוֹצֵר – כשיראה זאת שר של אדום (-המלאך העליון הממונה על אדום), העוצר את ישראל בממלכתו. • יַחְשׁוֹב לוֹ בָּצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶצֶר – יחשוב שהעיר בצרה היא עיר מקלט, ויטעה למנותה בין ערי המקלט במקום עיר המקלט בצר. שורה זו והבאות אחריה נשענות על דברי ריש לקיש: "שלש טעויות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב 'מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה' - טועה שאינה קולטת אלא בצר והוא גולה לבצרה, טועה שאינה קולטת אלא שוגג והוא מזיד היה, טועה שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך הוא" (בבלי מכות יב, ע"א). • יִנָּצֵר – יישמר. • וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר – טעותו השניה של שר של אדום, לפי המדרש הנ"ל, היא שלא ידע כי עיר המקלט מיועדת רק לבני אדם ולא למלאכים ושרים עליונים. • וּמֵזִיד – מי שעושה בכוונת זדון. • כַּשּׁוֹגֵג – כמו מי שעושה בשגגה, בטעות. • יֵעָצֵר – ייקלט. • וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵר – טעותו השלישית של שר של אדום, לפי המדרש הנ"ל, היא שלא ידע כי עיר המקלט קולטת ומגוננת רק על רוצח בשוגג, ויחשוב שעיר המקלט תגן עליו, אף שהוא הרג בישראל במזיד. • אֱמוּנִים נוֹצֵר – ה' שומר על עם ישראל, המאמינים בו. • אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נוֹצֵר – פסוק הוא מתהלים לא, כד אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה. • יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ – ה', המכונה צור, יצווה בחסדו לקבץ את קהילותיו הפזורות. • מֵאַרְבַּע רוּחוֹת– השמים, העולם. • עָדָיו לְהִקָּבֵץ – להתאסף אליו. • וּבְהַר מְרוֹם הָרִים – הר הבית. • אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ – להושיב אותנו. • נִדָּחִים קוֹבֵץ – ה' יאסוף ויקבץ את הנידחים והפזורים. • 'יָשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם 'וְשָׁב וְקִבֵּץ' – הפיטן נוקט את הדרשה המופיעה בבבלי מגילה כט ע"א: "תניא רבי שמעון בן יוחי אומר: בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, שבכל מקום שגלו - שכינה עמהן: גלו למצרים - שכינה עמהן... גלו לבבל - שכינה עמהן... ואף כשהן עתידין ליגאל - שכינה עמהן שנאמר 'ושב ה' אלהיך את שבותך' (דברים ל, ג) 'והשיב' - לא נאמר, אלא 'ושב' - מלמד שהקדוש ברוך הוא שב עמהן מבין הגלויות". • אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ – שעשה אתנו טובות והרבה לנו חסדים ברוב רחמיו. הלשון עפ"י ישעיהו סג, ז: חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ ה' וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו. • אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ – מעבר למה שהגדיל עמנו יוסיף רחמים וחסדים גם הלאה. • לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ – בכך הוא יגדיל את שמו שנקרא על ישראל. תארים אלו לקב"ה מופיעים בנחמיה ט, לב. • שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ – ברא אותנו להיות לעם לו, להללו ולשבחו. • מִכָּל אוֹם – יותר מכל עם. • לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד – לפי הפסוק מפרשה ראשונה בקריאת שמע: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (דברים ו, ה). • נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ – נקבל עלינו מלכותו וייחודו. • פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם – כינויים לקב"ה. במקור זהו פסוק מישעיהו המדבר על הגאולה ועל מלך מבית דוד שימלוך על ישראל: כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם. |
| عنوان |
ברוך ה' יום יום |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
