مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
טל תן לרצות / ר' אלעזר ביריבי קיליר טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ רֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ בְּטַל טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת בְּטַל טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה כַּנָּה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה בְּטַל טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים טְעֵם בִּמְאוֹדֶיךָ מֻבְחָרִים חֲנוּנֶיךָ חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים בְּטַל טַל וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ דוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ בְּטַל טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן אֲיֻמָּה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן אָנָּא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן בְּטַל |
|
חלק מ'תפילת הטל' במנהג עדות אשכנז – התפילה המשולבת במוסף של יום טוב הראשון של פסח ומציינת את המעבר מן החורף לקיץ בתפילות העמידה – מאמירת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' לאמירת 'מוריד הטל'. 'טל תן לרצות' הוא מרכיב אחד מתוך מערכת פייטנית גדולה יותר שנתחברה על ידי ר' אלעזר בירבי קליר (ארץ ישראל, המאות השישית-שביעית) בתבנית ה'שבעתא'(תבנית פייטנית קדומה שנועדה לעטר תפילות עמידה שבמקורן לא כללו אמירת 'קדושה' – תפילות ערבית, מוסף ומנחה של שבתות וחגים, ותפילות מוסף של ראשי חודשים וימי חול המועד). עובדה ראויה לציון היא שבחלק מקהילות אשכנז נאמר פיוטנו עד היום – יחד עם כמה חלקים קצרים אחרים משבעתת הטל של הקליר – תוך כדי חזרת שליח הציבור; בעבר הלא-רחוק, עד סוף המאה השמונה-עשרה ותחילת המאה התשע-עשרה, שילבו קהילות אשכנז פיוטים בחזרת שליח הציבור במועדים רבים, אך כיום למנהג קדום זה יש זכר כמעט אך ורק בראש השנה, יום הכיפורים, ובתפילות הטל והגשם. קהילות אחרות העבירו את פיוטנו אל מחוץ לחזרת הש"ץ, ומיקמו אותו לאחר הכנסת ספר תורה המקדימה את תפילת מוסף; באותן קהילות אין נהוג לומר כלל את חלקי השבעתא האחרים, אשר מחוץ למסגרת חזרת שליח הציבור נעשו תלושים לגמרי מהקשרם. 'טל תן לרצות' הוא פיוט מרתק לא רק מצד נסיבות אמירתו, אלא כמובן גם מצד תוכנו: התקוות המובעות בו מתייחסות לטל באיזון מפליא, הן כתופעת טבע ריאלית המשפיעה על התנאים החקלאיים, והן כסמל מופשט של תחייה, ביטוי לזיקה המיוחדת שבין הקדוש ברוך הוא, עמו וארצו; בתוך כך, שפת הפיוט הקדום, שבתקופות מסוימות נודעה לגנאי בשל אופייה הנמלץ והמלאכותי-לכאורה, ניכרת כאן דווקא ברגישותה ועדינותה: "טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה / לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / כַּנָּה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה בְּטָל". |
| • טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ – תן טל, וכך תבטא שארצך, ישראל, רצויה, לפי הפסוק מתהלים פה, ב: רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. • שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ – שים לנו ברכה, ברכנו בשמחתך. • רֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ – הרבה לנו תבואה ויין. זוהי לשון ברכת יצחק ליעקב בבראשית כז, כח: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ. • בְּהַפְרִיצָךְ – בריבוי, בשפע. • קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ – הקם מחדש את ציון, מחוז חפצך. לפי הפסוק מישעיהו סב, ד: לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל. • בְּטַל – הטל מתקשר לתחייה בפסוק מישעיהו כו, יט: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. לכן כאן הוא מתקשר לתחייה הלאומית העתידית. • צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת – גזור שהשנה תהיה טובה ומקושטת, כמו עטורה בכתר. • פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת – שפרי הארץ יהיה מפואר ויעורר גאווה, לפי הפסוק מישעיהו ד, ב: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל. • עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת – את העיר שנותרה שוממה כמו סוכה בכרם, לפי ישעיהו א, ז-ח: אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה - • שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת – תהא לתםארת ולגדולה, ככתר ביד ה'. כפי שנאמר בישעיהו סב, ג: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ. • נוֹפֵף – הנף. • עֲלֵי – על. • מִמֶּגֶד – מפרי, מתנובה. • מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה – כלשון ברכת משה ליוסף בדברים לג, יג וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. • לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה – להאיר את אור הגאולה מתוך חשכת הגלות. • כַּנָּה – נטיעה. בדימוי זה מדומה עם ישראל בפסוק מתהלים פ, טז וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • מְשׁוּכָה – נמשכת. • טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים – הטל יהפוך את הצוף בהרים לעסיסי. • טְעֵם – נְטע אותם, את ישראל. • בִּמְאוֹדֶיךָ – באהבתך (ראו פירוש הרמב"ן לדברים ו, ה). • מֻבְחָרִים – נבחרים. • חֲנוּנֶיךָ – אהוביך, אלו שאתה חונן. • חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים – הוצא מכלא (הגלות), כפי שנאמר בישעיהו מב, ז לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חשֶׁךְ. • זִמְרָה נַנְעִים – נשיר שיר. • וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ – הצלח את יבולנו כך שהאסמים יהיו מלאים, לפי משלי ג, י: וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ. • הֲכָעֵת – האם עתה. • תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ – לפי איכה ה, כא הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. • דוֹד – אהוב, ה'. • כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ – כיוון שאנו עמך, עשה שאף כבודנו יבוא לביטוי, לפי הפסוק מישעיהו סו, כב: כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ה' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם. • גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ בְּטַל – הרוה אותנו ועשנו דשנים ופוריים. הדימוי לגן רווה מופיע בפסוק מישעיהו נח, יא: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, וכן בפסוק מירמיהו לא, יא: וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְדֹוָד עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. שניהם בהקשרים של גאולה. • בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן – בניגוד לנבואה על מלך אשור בישעיהו י, טז לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. • אֲיֻמָּה – עם ישראל שהטיל אימה על אויביו. לפי כינויו בשיר השירים ו, ד: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. וכן שם ו, י • אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן – שכמו רועה הובלת אותם במדבר, לפי תיאור הולכתם במדבר בתהלים עח, נב וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר. • תָּפֵק לָהּ רָצוֹן בְּטַל – גלה הוצא רצון מעצמך, גלה את רצונך בישראל, באמצעות הטל, לפי לשון הפסוק ממשלי ח, לה כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'. |
| عنوان |
טל תן לרצות |
|---|---|
| دورة العام |
פסח |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
