مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אנא גואלי אָנָּא גוֹאֲלִי שׁוֹכֵן עֲלִיָּה יִשְׁלַח בֶּן דָּוִד עִמּוֹ אֵלִיָּה אֵל מֶלֶךְ עוֹלָם גַּלֵּה קֵץ נֶעֱלָם לִבְנֵי אַבְרָהָם עַם בָּחַר לוֹ יָהּ שׁוֹכֵן בַּשַּׁחַק מֵהֶם אַל תִּרְחַק לְזֶרַע יִצְחָק הוֹצִיא לָרְוָיָה לְעִיר תִּפְאַרְתָּךְ קַבֵּץ עֲדָתָךְ לִבְנֵי יַעֲקֹב שְלַח אֵלִיָּה בִּנְוֵה הֲדוֹמָךְ יָשִׁירוּ עַמָּךְ בְּשִׁירַת מֹשֶׁה נָבִיא בְּחִיר יָהּ פְּדֵה עַם אֶבְיוֹן וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן בְּנֵי אַהֲרֹן יַקְרִיבוּ אַלְיָה הַצָּר תְּשַׁסֵּף וֶהֱיֵה מְאַסֵּף שְׁאֵרִית יוֹסֵף לְעִיר שִׁבְטֵי יָהּ יָבֹא צִיר נָגִיד יִקְבּוֹץ עַם יְדִיד יִנּוֹן בֶּן דָּוִד הוּא וְאֵלִיָּה |
|
שיר ממסורת יהודי בבל, המושר בשמחת החתונה למרות שבשיר עצמו אין שום אזכור של שמחת חתן וכלה. נראה שהסיבה לכך היא שהשיר בעצם מתכתב עם פיוט חתונה אחר מהמסורת הבבלית - הכוונה לשיר "צור לבבי שוכן עליה", ששורת הפתיחה שלו זהה כמעט לגמרי לשורת הפתיחה פה. כנראה ששירנו זה נכתב בהשפעת פיוט החתונה הזה וכך הפך להיות אף הוא שיר לחתונה. אולי גם משקלו של השיר, המאפשר "להדביק" אליו לחנים שונים, חלקם שמחים, סייע להיותו שיר המושר בשמחת החתונה. השיר עצמו מבקש גאולה ומזכיר אחד לאחד את "שבעת הרועים" - מנהיגי ישראל לדורותיהם, שהם גם האושפיזין המוזמנים לסוכה. |
| • שׁוֹכֵן עֲלִיָּה - האל, השוכן בעליונים. • בֶּן דָּוִד - משיח בן דוד, הגואל, מזרע דוד המלך. • עִמּוֹ אֵלִיָּה - אליהו הנביא, אשר יבוא קודם המשיח לבשר על הגאולה, ככתוב במלאכי ג, כג: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • גַּלֵּה קֵץ נֶעֱלָם - גלה את הגאולה, הקץ שנעלם מעינינו, כפי שנאמר לדניאל (יב, ט): וַיֹּאמֶר, לֵךְ דָּנִיֵּאל: כִּי-סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים, עַד-עֵת קֵץ. • לִבְנֵי אַבְרָהָם - עם ישראל, בניו של אברהם אבינו. מכאן מתחיל המשורר למנות את שבעת הרועים, מנהיגיהם של ישראל: שלושת האבות, משה ואהרן, יוסף ודוד. • אַל תִּרְחַק - אל תעזבם בצרתם. • הוֹצִיא לָרְוָיָה- תוציאם לחופשי. עפ"י האמור בתהילים סו, יב: הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה. • לְעִיר תִּפְאַרְתָּךְ - לירושלים. • בִּנְוֵה הֲדוֹמָךְ - בית המקדש, המכונה הדום רגליו של הקב"ה, (ראו תהלים צט, ח; שם קלב, ז; איכה ב, א). • בְּשִׁירַת מֹשֶה - את שירת הלוויים, צאצאיו של משה רבנו. • אַפִּרְיוֹן - כינוי לבית המקדש, ובעיקר לקדש הקדשים (ראו רש"י לשיר השירים ג, ט). • בְּנֵי אַהֲרֹן - הכהנים, צאצאיו של אהרון. • יַקְרִיבוּ אַלְיָה - זנב הכבשה המוקטר על גבי המזבח . • הַצָּר תְּשַׁסֵּף - השמד את האויבים. • וֶהֱיֵה מְאַסֵּף לְעִיר שִׁבְטֵי יָהּ - קבץ והעלה את עם ישראל המפוזר בגלות אל ירושלים, הנקראת עיר שבטי יה, כמתואר בתהלים קכב, ג-ד: יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו: שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל. • צִיר נָגִיד - מלך, שליחו של הקב"ה. • עַם יְדִיד - עם ישראל, המכונה ידיד ה'. • יִנּוֹן בֶּן דָּוִד - המשיח, שאחד משמותיו הוא ינון, כאמור בסנהדרין צח, ע"ב: ורבי יוחנן אמר למשיח מה שמו... דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר (תהלים עב) 'יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו'...". |
| عنوان |
אנא גואלי |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| دورة الحياة |
חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
