مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יהמה לבבי / ר' ישראל נג'ארה יֶהְמֶה לְבָבִי בִרְאוֹתִי צָרִי יִלְטֹשׁ עֵינָיו נֶגְדִּי שִׁנָּיו יַחֲרֹק גַּם יִסְעַר לְהָפִיץ הֲמוֹן גְּדוּדִי חִישׁ עֲנֵנִי נוֹרָאוֹת אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת עַד מָתַי קֵץ פְּלָאוֹת אֶשְׂמַח יָגֵל כְּבוֹדִי שַׁמָּה לְשַׁמָּה שָׂמַנִי וְגִלָּה אַבְנֵי יְסוֹדִי אֹמֶר אָמַר לְבַלַּע עִיר נַחֲלַת צְבִי הוֹדִי חַלֵּץ נָא עֶבֶד שָׁדוּד יַרְתִּיחַ כְּסִיר וָדוּד צוּר בְּךָ אָרוּץ גְּדוּד לְךָ אֲזַמֵּר בְּעוֹדִי רְדִיד תִּפְאַרְתִּי מֵעָלַי הִפְשִׁיט גַּם כְּתֹנֶת בַּדִּי שֵׁרֵשׁ שָׁרָשַׁי וְנֵצֶר מַטָּעַי אַף קָטַף בַּדִּי אָנָּא מֶלֶךְ מְהֻלָּל שׁוּר שִׁיר דַּכָּא וְאֻמְלָל אֶנְאַק נַאֲקַת חָלָל שַׂק אֶתְפֹּר עֲלֵי גִלְדִּי אֵל צוּרִי חַדֵּשׁ כִּימֵי קֶדֶם הוֹד עֲטֶרֶת קָדְקֳדִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה עֶדִי לְךָ אֶתְחַנֵּן בְּמוֹ פִי כַּאֲשֶׁר בִּימֵי חָרְפִּי מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי תּוֹפִיעַ לָתֵת נִרְדִּי |
| פיוט של ר' ישראל נג'ארה מתוך מסורת שירת המפטירים התורכית. בפיוט זה מתוארים קשיי ההווה של המשורר ושל עמו מול צריו. בולטים בפיוט הציטוטים הרבים מספר איוב. נראה כי המשורר, כנציג של עמו המעונה בגלות הקשה וכצאצא למגורשי ספרד שעוד נושאים עימם את זכר הגירוש, מזדהה עם יסוריו של איוב ועם געגועיו לימים הטובים שידע בצעירותו. בין הציטוטים הרבים מספר איוב צצים גם ביטויים משיר השירים, כאומרים כי מעבר למסכת הייסורים מתקיים גם שיר אהבה מבושם, שממנו יונקת תקוות הגאולה. |
| • יֶהְמֶה לְבָבִי – לבי כואב, הומה מצער, לפי ירמיהו ד, יט: מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה. • בִּרְאוֹתִי – כשאראה. • צָרִי יִלְטֹשׁ עֵינָיו נֶגְדִּי – את אויבי המחדד את מבטו נגדי, לפי איוב טז, ט: אַפּוֹ טָרַף וַיִּשְׂטְמֵנִי חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו צָרִי יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי. • שִׁנָּיו יַחֲרֹק – לפי תחילת הפסוק הנ"ל. חריקת שיניים היא סימן של שנאה ובוז. • גַּם יִסְעַר – בא כרוח סערה. • לְהָפִיץ הֲמוֹן גְּדוּדִי – לפזר אותי בין העמים. וגם - לפזר את חיילי הרבים. • חִישׁ – מהר. • עֲנֵנִי נוֹרָאוֹת – אנא עשה עמי נס, ענה לי באמצעות נִסֶיך מטילי היראה, לפי תהלים סה, ו: נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים. • אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת – כינוי לה'. • עַד מָתַי קֵץ פְּלָאוֹת – מתי יגיע הסוף המופלא והבלתי ידוע? לפי השאלה המוזכרת בדניאל יב, ו: עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת. • אֶשְׂמַח יָגֵל כְּבוֹדִי – לפי תהלים טז, ט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. • שָׁמָּה – שם. • שַׁמָּה לְשַׁמָּה שָׁמַנִי – הפך אותי לשממה. המשורר מכפיל את המילה שַׁמָּה ומעצים בכך את תיאור החורבן, על דרך שאומרים "לא השאיר אבן על אבן". עפ"י האמור בירמיהו כה, ט: וְהַחֲרַמְתִּים וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם. • וְגִלָּה אַבְנֵי יְסוֹדִי – מעוצמת החורבן יתגלו אבני היסוד, לפי חזון החורבן של שומרון שנשא מיכה (א, ו): וְשַׂמְתִּי שׂמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה. • אֹמֶר אָמַר – החליט וגזר, לפי איוב כב, כח: וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר. • לְבַלַּע עִיר – להשמיד עיר, לפי שמואל ב כ, יט: אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת ה'. • נַחֲלַת צְבִי הוֹדִי – ארץ רצויה, של תפארת והוד. עפ"י ירמיהו ג, יט: ...וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם... • חַלֵּץ נָא – אנא הצל. • עֶבֶד שָׁדוּד – כינוי לעם ישראל הנשלט בידי האומות בגלות. • יַרְתִּיחַ כְּסִיר וָדוּד – הרותח, כנראה מכאב, כמו סיר ודוד המונחים על האש, לפי דברי איוב על הלויתן (מא, כג): יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה. • צוּר – סלע, כינוי לה'. • בְּךָ אָרוּץ גְּדוּד – בעזרתך ארוצץ גדוד של אויבים, לפי תהלים יח, ל: כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר. • רְדִיד תִּפְאַרְתִּי מֵעָלַי הִפְשִׁיט – האויב הסיר את בגדי המפואר, לפי התמונה המתוארת בשיר השירים ה, ז: מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת. • גַּם כְּתֹנֶת בַּדִּי – גם את כתונת הבד שלי הסיר. • שֵׁרֵשׁ שָׁרָשַׁי – עקר את שורשי. • וְנֵצֶר מַטָּעַי – עקר מנטיעתו גם את הנצר, הצומח מן השורש לצד הגזע. ישראל נקראים נצר מטעי בישעיה ס, כא: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, כלומר הקב"ה עצמו נטע אותם והם ענפים של נטיעותיו. • אַף קָטַף בַּדִּי – גם קטף את הענף שלי. • אָנָּא שׁוּר שִׁיר דַּכָּא – בבקשה הסתכל ופנה אל שירו של האיש, העם, המדוכדך והמושפל. • אֶנְאַק נַאֲקַת חָלָל – אשמיע זעקות מוות, לפי יחזקאל ל, כד: וְחִזַּקְתִּי אֶת זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל וְנָתַתִּי אֶת חַרְבִּי בְּיָדוֹ וְשָׁבַרְתִּי אֶת זְרֹעוֹת פַּרְעֹה וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו. • שַׂק אֶתְפֹּר עֲלֵי גִלְדִּי – אכסה את צלקת פצעי בשק, לפי איוב טז, טו: שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי. • חַדֵּשׁ כִּימֵי קֶדֶם – השב את כבודי כמו שהיה בימים עברו, לפי איכה ה, כא: הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. • עֲטֶרֶת קָדְקֳדִי – כתר, עטרת ראשי. והכוונה לבית המקדש. • כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַלָּה תַּעְדֶה עֶדִי – הכבוד שיושב אלי יהיה כפארו של החתן וכתכשיטיה של הכלה, לפי ישעיהו סא, י: שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. • לְךָ אֶתְחַנֵּן בְּמוֹ פִי – אתחנן אליך מתוך פי, לפי דברי איוב (יט, טז): לְעַבְדִּי קָרָאתִי וְלֹא יַעֲנֶה בְּמוֹ פִי אֶתְחַנֶּן לוֹ. • כַּאֲשֶׁר בִּימֵי חָרְפִּי – כמו שהיה בימי הקודמים, לפי איוב כט, ד-ה: כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי: בְּעוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי סְבִיבוֹתַי נְעָרָי. • מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי תּוֹפִיעַ – תופיע מציון הכלולה ביופי, לפי תהלים נ, ב: מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. • לָתֵת נִרְדִּי – לתת את ריחי הטוב, לפי שיר השירים א, יב: עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. |
| عنوان |
יהמה לבבי |
|---|---|
| دورة العام |
שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
