• לָךְ אֲנָא עוֹרֵךְ - המשורר פונה לאל: לך אני עורך שירות ותשבחות. אנא - אני בארמית. • יָהּ אֵל- כינויים לאל. המילה יה, שהיא שם האל, מחליפה את המילה יא, במקור הערבי של השיר. • וְלִשְׁמָךְ צוּרִי אֲגַדֵּל - אגדל את שמך בשירות ותשבחות. • רְצֵנִי עֵת פִּי יְמַלֵּל - רצה בתפילתי ואל תשיבני ריקם. • פְּדֵה נָא אֵל אֶת עִיר קָדְשָׁךְ - המשורר מבקש מהאל שיגאל את עמו, וישוב לציון עיר קדשו. • וּבְנֵה לִי יוֹצְרִי מִקְדָּשִׁי- בנה את בית המקדש. • וְיִזְרַח לִי אוֹר כְּבוֹדָךְ - אורך יהיה גלוי לעין כל, ולא עוד נסתר. • וְאָשִׁיר לָךְ עַל הַדּוּכָן - בבית המקדש היו הלויים אומרים שירה על הדוכן. המשורר, בן למשפחת לוי בעצמו, מייחל לבניית בית המקדש, וכך יוכל גם הוא לומר שירה יחד עם כל אחיו הלוויים. • תִּרְאֶינָה עֵינַי יָהּ בְּבוֹא גוֹאֵל - תקווה לראות עין בעין את ביאת הגואל. • רוֹעֶה נֶאֱמָן לְיִשְׂרָאֵל - הוא מלך המשיח שיהיה מצאצאי דוד המלך, רועם של ישראל, אחד משבעת הרועים, הם מנהיגי עם ישראל: אברהם, יצחק ויעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. • צוּרִי הָגֵן עַל קְהָלִי - המשורר מתפלל לאל שיגן על עמו. • וְאַבֵּד אוֹיְבִי אֵל קַנָּא - וינקום באויביו, מפני קנאתו לחילול שמו. • שׁוּר - ראה, הבט. • וַעֲמָלִי - סבלי, צרותי.עפ"י תהילים כה, יח: רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי. • וְלִי אֵלִיָּה שְׁלַח נָא - שלח נא לי את אליהו הנביא מבשר הגאולה. עפ"י המסורת אליהו יבוא לבשר את הגאולה לפני בוא הגואל, ככתוב במלאכי ג, כג: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • חָזָק - כינוי לאל, שלו הכוח והגבורה. • גַּלֵּה לְקֵץ נִטְמָן - גלה את הקץ הנסתר, דהיינו מתי תגיע עת הגאולה. • דְּבִיר וְאוּלָם - כינויים לבית המקדש.
|