مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
קריה יפהפיה / ר' זכריה אלצ'אהרי קִרְיָה יְפֵהפִיָה מָשׂוֹשׂ לְעָרַיִךְ עִיר נֶאֱמָנָה אַתְּ לְמַלְכֵּךְ וְשָׂרַיִךְ יוֹם אֶזְכְּרָה יִפְעַת רַבַּת צְבָאַיִךְ לָךְ כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׁכֹּן חֲצֵרָיִךְ מִי יִתְּנֵנִי נָא אָעוּף כְּמוֹ יוֹנִים אֶשַּׁק אֲבָנַיִךְ אָחוֹן עֲפָרָיִךְ לֹא שָׁקְטָה נַפְשִׁי מִיּוֹם נְדוֹד רַעְיָה מִיּוֹם גְּלוֹת בָּנִים מִבֵּית מְגוּרָיִךְ אַפִּיל תְחִנָּתִי לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם יָקִים שְׁעָרַיִךְ יִבְנֶה דְבִירָיִךְ נִרְאֶה בְּשִׂמְחָתֵךְ כִּימֵי שְׁנוֹת עוֹלָם עֵת בּוֹא יְשׁוּעָתֵךְ לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ אָז תִשְׂמְחִי לָעַד וּבֶטַח תֵּשְׁבִי יִרֶב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ מִכָּל עֲבָרַיִךְ אָנָא... |
|
שירו של ר' זכריה אלצ'אהרי, בן המאה ה-16, הנוסע התימני הגדול שהגיע אף לארץ ישראל במסעותיו, והיה מראשוני המקובלים בתימן. אין לדעת אם שיר זה של געגועים וכיסופים לירושלים נכתב לפני ביקורו בה, אך אולי יש נחמה כלשהי בידיעה שלפחות זכה להגיע אל מושא חלומותיו, אולי כמו משורר ציון נודע שקדם לו, הלא הוא ר' יהודה הלוי, שביקש להגיע לארץ ישראל, ועל פי האגדה מצא את מותו בירושלים. הקשר בין שני הפייטנים לא תם בפרטים ביוגרפיים אלה, אלא נחשף במלוא היקפו מתוך השיר שלפנינו: 'קריה יפהפיה' הוא אחד מעשרות רבות של פיוטים שנכתבו בהשראת 'ציון הלא תשאלי' לריה"ל, ושמרו על משקלו, על חריזתו ועל תכניו; משוררנו אף הגדיל לעשות, וחתם שישה מתוך שבעה טורי שירו במילים מתוך שירו המקורי של ריה"ל. עבור קוראי שירה מודרנית, החיים בתרבות שמקדשת את החידוש, עשויה תופעה זו להיראות משונה מעט; אך נדמה כי עבור ר' זכריה אלצ'אהרי, כפייטנים אחרים, הדיאלוג עם ריה"ל הוא כעין 'חובה קדושה', המחברת אותו למסורת השירה העברית לדורותיה, ומעניקה לכל משפט ומילה בשירו עומק ותהודה הנפרשת על פני מאות בשנים. בפיוט שלפנינו אין מדובר רק בצירופה של חוליה נוספת לשרשרת שירת הקודש העברית, כי אם בצירופה של חוליה נוספת לשרשרת הכיסופים לציון; ונמצא, שפייטננו תורם מדמעתו שלו לנאד הדמעות ההולך ומתמלא מדור לדור, ומוסיף לה מתקוותו: "אָז תִשְׂמְחִי לָעַד וּבֶטַח תֵּשְׁבִי / יִרֶב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ מִכָּל עֲבָרַיִךְ". |
| • קִרְיָה יְפֵהפִיָה - ירושלים,.עפ"י תהלים מח, ג: "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב"; וישעיהו א, כו: "וְאָשִׁיבָה שׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָּנָה". • מָשׂוֹשׂ לְעָרַיִךְ - ירושלים, שכל שאר הערים שמחות בה וביופיה. • עִיר נֶאֱמָנָה - עפ"י הפסוק האמור לעיל מתהלים מח, ג. • לְמַלְכֵּךְ - לקב"ה. • יוֹם אֶזְכְּרָה - בעת זוכרי. • יִפְעַת רַבַּת צְבָאַיִךְ - הדרך ויופיך בעת שהיו בך בנייך הרבים, כפי תיאורו של זכריה הנביא (ח, ד-ה) את הגאולה עתידה: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבתֶיהָ. • לָךְ כָּלְתָה נַפְשִׁי - אלייך נפשי יוצאת מגעגועים, עפ"י תהלים פד, ג: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'...". • מִי יִתְּנֵנִי נָא אָעוּף כְּמוֹ יוֹנִים - עפ"י תהלים נה, ז: "מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה". • אֶשַּׁק אֲבָנַיִךְ אָחוֹן עֲפָרָיִךְ - כשאגיע אל ירושלים החרבה אשק את אבניה ואת עפרה, עפ"י תהלים קב, טו: "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". • מִיּוֹם נְדוֹד רַעְיָה - מאז צאתה של כנסת ישראל לגלות. • דְבִירָיִךְ - בית המקדש. • כִּימֵי שְׁנוֹת עוֹלָם - כפי שהיה אז, בימי הזוהר שלך. • לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ - כאשר ירושלים תיבנה, עפ"י נבואת מיכה (ז, יא) על יום הגאולה: "יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ יוֹם הַהוּא יִרְחַק חֹק". • יִרֶב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ מִכָּל עֲבָרַיִךְ - בנייך שיגיעו אלייך מכל עבר יזכו לשלום רב, עפ"י ישעיהו נד, יג: "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ". |
| عنوان |
קריה יפהפיה |
|---|---|
| دورة العام |
יום ירושלים;לכל עת |
| موعد الصلاة |
אחר ללא לחן |
| دورة الحياة |
חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
