• בִּתִּי – כנסת ישראל משולה לבת, לפי המכילתא פרשת השירה ג ולפי תרגום יונתן לתהלים מה, יא. ראו גם שמות רבה כא, ה; במדבר רבה כ, כד; תנחומא שופטים יד. • צְאִי מִבֵּית כֶּלֶא – הגלות מדומה לבית כלא. ביטוי זה במשמעות של גאולה מגלות מופיע בישעיה מב, ז: ...לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חשֶׁךְ. וראו פירוש רש"י ומצודת דוד לפסוק זה. • זְמָן קָרִיב – בקרוב. הביטוי הארמי מופיע בתפילת הקדיש. • עַם קָדְשֵׁךְ יַעֲלֶה – עם ישראל יעלה לארצו. • מִמָּרוֹם – מן השמים. • שָׂם קֵץ – הגיע קץ הגלות והצרות, הביטוי מופיע באיוב כח, ג: קֵץ שָׁם לַחשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת. • עוֹשַׂיִךְ – שברא אותך. • וְהֵשִׁיב לָךְ אֶת שְׁבוּתַיִךְ – שני פנים לשבות זו: א.הקב"ה ישיב את השבויים, הגולים, לארץ ישראל; ב. ישיב את עם ישראל למצבו הקודם. • חַבְּקִי אֵם נֶאֱמָנָה אֶת כָּל בָּנַּיִךְ – ציון נמשלת לאם, לפי הכתוב בישעיהו מט. • מְדַלְגִים מִכָּל פִּנָּה שָׁבִים אֵלַיִךְ – תיאור בני ציון השבים אליה בדילוג ובקפיצה מופיע בישעיהו לה, ו: אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. • בּוֹאִי כַלָּה – ביטוי זה שאול מדבריו של ר' ינאי בקבלת השבת הפרטית שלו המתוארת בבבלי שבת קיט ע"א ובבא קמא לב, ע"ב. שם פונה כך ר' ינאי אל השבת, ואילו המשורר כאן פונה כך אל כנסת ישראל. ציון נמשלת לכלתו של הקב"ה בתיאורי הגאולה בישעיהו סב, ה כ ...וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ, וכן בשיר השירים ד, ח; שם ה, א ועוד. • אֶל דְּבִירַיִךְ – אל מקדשך. • וְשׁוּבִי לִימֵי נְעוּרַיִךְ– שובי לשנים שבהן שכנה האהבה בינך לבין הקב"ה, כמו שמתוארות השנים שבהן הלכו ישראל במדבר על ידי ירמיהו (ב, ב): זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. • עִירַיִךְ – עריך. • וְיִשָּׁמַע בְּחוּצוֹת עִירַיִךְ קוֹל צַהֲלוֹת חֻפּוֹת בַּחוּרַיִךְ – תיאורי קולות שמחת החופה לקוחים מירמיהו לג, י-יא עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה... בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַם... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה... • הַבִּיטִי רַעְיָה עֲדִינָה אֶת לְוִיַּיִךְ – ראי ציון את הלווים. כנסת ישראל מכונה רעיה לפי דרכו של ר' עקיבא בדרישת שיר השירים על יחסי הקב"ה וישראל, כמו למשל בשיר השירים א, טו הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. • פִּיהֶם מָלֵא שְׂחוֹק רִנָּה שָׁרִים שִׁירָיִךְ – הלויים ישובו לעבודת בית המקדש, לשירם ולנגינתם. תמונת הגאולה הזאת נשענת על דברי תהלים קכו, ב: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה...
|