مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אשאל אלהי יגאלה שבויים / סימן אני יוסף (בן ישראל) אֶשְׁאַל אֱלֹהַי יִגְאֲלָה שְׁבוּיִים יֶאְסוֹף זְרוּיִים בִּזְכוּת מְכֻנָּה אַב הֲמוֹן לְגוֹיִם יִזְכּוּ לְחַיִּים עֵת יִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ יְהוּ עֲנוּיִים כִּי הֵם רְצוּיִים בִּזְכוּת אֲשֶׁר גָּלָה לְנַהֲרַיִם הוֹלִיד נְקִיִּים אַרְבַּע דְּגָלִים הָלְכוּ גְּאוּלִים חָנוּ באֵלִים אַל תִּמְסְרָה אוֹתָם בְּיַד בְּזוּיִים יִהְיוּ קְנוּיִים אַתָּה אֲשֶׁר תַּבִּיט אֱלֵי עֲנִיִּים שׁוֹמֵר פְּתָאיִם נַעְלֶה לְאַרְצֵנוּ בְּשִׁיר וְזִמְרָה וּבְרוֹן וְהַדְרָה בִּזְכוּת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמָהּ גְּבִירָה יִסְכָּה וְשָׂרָה וּבְנָהּ אֲשֶׁר שָׁמַע בְּקוֹל גְּבוּרָה נֶעְקָד כְּפָרָה וּכְלַל בְּנֵי יַעְקֹב שְׁהֶם דְּווּיִים כֻּלָּם דְּחוּיִים נִבְחָר לְעוֹלָה קָרְבָּן מְעֻלָּה נִפְדָּה בְּחֶמְלָה נִתְחַלְּקוּ בָנָיו שְׁנֵי חֲצָיִים גּוֹיִם שְׁנַיִם בֵּרַךְ לְנִינוֹ עַל שְׁנֵי גְּדָיִים תַּבְשִׁיל עֲשׂוּיִים יוֹם אֶזְכְּרָה מִקְדָּשׁ יְהִי לְבָבִי דּוֹאֵג בְּקִרְבִּי אֶרְאֶה לְצוּרָתוֹ בְּתוֹךְ כְּתָבִי אֶבְכֶּה וְאֵין בִּי כֹּחַ לְהַעְמִיד שַׂר צְבָא וְתִשְׁבִּי כֹּהֵן וְנָבִיא וּמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן בְּבַד עֲטוּיִים וּבְנֵי לְוִיִּים הָאֵל יְרַחֵם עַמּוֹ יְנַחֵם עַל יַד מְנַחֵם נָבוֹא לְאֹהָלִים שְׁהֶם בְּנוּיִים וַעְדִי עֲדָיִים כָּל טַעֲמֵי תוֹרָה יְהוּ גְּלוּיִים כַּצָּהֳרַיִם יִתְקַבְּצוּ כָּל יוֹשְׁבֵי מְדִינוֹת וּבְנֵי שְׁכוּנוֹת נַעְלֶה לְאַרְצֵנוּ בְּקוֹל רְנָנוֹת שִׁיר עַל נְגִינוֹת נִתְעַדְּנָה שָׁמָּה בְּמַעֲדַנּוֹת טוֹבוֹת צְפוּנוֹת נִהְיֶה בְּאֶרֶץ הַצְּבִי שְׁרוּיִים עַל כָּל שְׁפָיִים נִשְׂמַח וְנָגֵל קָטוֹן וְגָדוֹל נַעְלֶה בְּהַלֵּל נִרְאֶה בְּנֵי צִיּוֹן שְׁהֶם קְרוּיִים עִם בָּבְלִיִּים יָבְנֵה וְצִפּוֹרֵי וְשַׁעֲרַיִם וִירוּשְׁלְמִיִּים וּבְנֵי טְבֶרְיָה יַעֲלוּ תְּחִלָּה כִּי הֵם סְגֻלָּה הַיּוֹדְעִים דִּין סַנְדְּרֵי גְּדוֹלָה גֹּרֶן עֲגוּלָה יוֹרוּ עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וְגוֹלָה וּבְנֵי שְׁכוּלָה בָּאוּ בְּנִסְיוֹנוֹת בְּאֵשׁ וּמַיִם יָצְאוּ רְווּיִים בִּזְכוּת אֲבוֹתָם הָשֵׁב שְׁבוּתָם וּבְנֵה לְבֵיתָם וּזְכוּת אֲשֶׁר הוֹרִיד לְעָם מְרוּיִים לוּחוֹת שְׁנִיִּים וּזְכוּת אֲשֶׁר גָּלָה לְמַחֲנַיִם עִם בַּרְזְלִיִּים סֻכַּת יְלוּד דָּוִד שְׁמוֹ אֲבִיעַד תִּבְנֶה עֲדֵי עַד עֵת יִשְׁמְעוּ גוֹיִם יְהוּ בְרַעַד עַל הַרֲרֵי עַד תִּהְיֶה לְבָנֶיךָ לְעוֹלְמֵי עַד סוֹמֵךְ וּמִסְעַד תַּשְׁמִיד לְעַמּוֹנִים וּמוֹאֲבִיִּים תַּרְשִׁישׁ וְאִיִּים וּבְנֵי קְטוּרָה יִכְלוּ מְהֵרָה תִּהְיֶה עֲקָרָה תִּהְיֶה לְחֶרְפָּה בֵּין כְּנַעֲנִיִּים וַאסְכַּנְדְּרִיִּים בָּרוּךְ אֲשֶׁר רִפָּא לְכָל חֲלָיִים זֶה פַּעֲמַיִים פָּנִים בְּפָנִים נֶחֱזֶה גְּבוּרָה גִּבּוֹר וְנוֹרָא נִרְאֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ עֲזָרָה בֵּית הַבְּחִירָה נֵדַע סְגֻלַּת מַעֲשֵׂה מְנוֹרָה כִּשְׁהִיא סְדוּרָה נָבִיא לַמַּתָּנוֹת לְבֵית חֲשָׁיִים לִשְׁהֶם רְאוּיִים אֶחְתּוֹם לְשִׁירִי אֶשְׁאַל לְצוּרִי יִהְיֶה בְּעֶזְרִי עֵת יִפְגְּשׁוּ שֵׂעִיר אֱדוֹם וְצִיִּים כַּמֶּלְקְחַיִם חַרְבָּךְ תְּהֵא עָלָיו כְּמִסְפְּרַיִם בִּשְׂעַר טְלָאִים וְהַלְלוּיָּה |
| פיוט נפוץ ומפורסם במסורת יהודי תימן, המושר בכל עת כמעט, למעט שבתות וחגים. זהו שיר מז'אנר שירי האזור (תוו'שיח) המצוי במערכת השירים המרכזית של יהודי תימן הנקראת "שירה". לשיר יש לחנים רבים. כיום מוכר השיר ומושר ע"י כל עדות ישראל, במיוחד הבית הראשון שלו. הפייטן פותח את שירו בבקשה מהקב"ה שיגאל את השבויים, הלא הם עם ישראל המפוזר בגלויות, מזכיר את זכות האבות ואת בית המקדש החרב כדי לעורר את רחמיו של הקב"ה על עמו וחותם את שירו בבקשה לבנין בית המקדש וחידוש העבודה בו. |
| • אֶשְׁאַל אֱלֹהַי –אבקש מאלוהי . אסתר, ה,ו,: "...מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותיעש " , שמואל א, א, יז : "...לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעימו " • יִגְאֲלָהָ שְׁבוּיִים – שיגאל את ישראל הנתונים בגלות והנקראים שבויים כנאמר באיכה, א, ה, : "עולליה הלכו שבי לפני צר " • יֶאְסוֹף זְרוּיִים – עם ישראל המפוזרים בגלות . עפ"י ויקרא, כו, לג: "ואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם חרב..." • בִּזְכוּת מְכֻנָּה אָב הָמוֹן לְגוֹיִם –בזכות אברהם אבינו , עפ"י בראשית , יז,ד : "אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים " • עת עֵת יִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ – של הקב"ה . • יְהוּ עֲנוּיִים – יענה להם . • בִּזְכוּת אֲשֶׁר גָּלָה לְנַהֲרַיִם – יעקב אבינו שברח לארם נהריים מפני עשיו אחיו . • הוֹלִיד נְקִיִּים – שבטי ישראל ,שנכללו כולם בעם ישראל. • אַרְבַּע דְּגָלִים – כאשר ישראל היו חונים במדבר, התחלקו לארבעה מחנות לפי דגלים. (במדבר,י, יא–כח) • הָלְכוּ גְּאוּלִים – וגם כאשר נסעו ישראל,שנגאלו ממצריים ,היו הולכים לפי אותם ארבע מחנות. • חָנוּ באֵלִים – שם מקום במדבר שבו חנו בני ישראל ע"פ שמות טו,כז: " ויבואו אילימה ושם שתים עשרה עינות מים ..." • אַל תִּמְסְרָה אוֹתָם בְּיַד בְּזוּיִים – הגויים. • יִהְיוּ קְנוּיִים – עם ישראל.עפ"י שמות טו,טז : " עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית... " • אַתָּה אֲשֶׁר תַּבִּיט אֱלֵי עֲנִיִּים – עם ישראל. • שׁוֹמֵר פְּתָאִים – עפ"י תהילים קטז,ו :" שומר פתאים ה', דלותי ולי יהושיע ..." • וּבְרוֹן וְהַדְרָה – בשיר ובהדר. • בִּזְכוּת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמָהּ גְּבִירָה – בזכות שרה אמנו שנקרא שמה גבירה עפ"י בראשית טז, ט: "שובי אל גבירתך ..." • יִסְכָּה – היא שרה. עפ"י בראשית ,יא,כט .ובזכותה ,בזכות אבות ואמהות נעלה לארצינו. • אֲשֶׁר שָׁמַע בְּקוֹל גְּבוּרָה – יצחק אשר שמע בקולו של הקב"ה והסכים להיעקד. בקבלה מסמל יצחק את ספרת גבורה. • וּכְלַל בְּנֵי יַעְקֹב שְׁהֵם דְּווּיִים – בגלותם. איכה ה,יז :" על זה היה דווה לבנו על אלה חשכו עינינו " • כֻּלָּם דְּחוּיִים – מארץ לארץ. • נִבְחָר לְעוֹלָה / קָרְבָּן מְעֻלָּה – יצחק ,שנבחר להיעקד על גבי המזבח. • נִפְדָּה בְּחֶמְלָה – הקב"ה ציווה ברחמיו להחליפו באיל . (בראשית,כב) • נתח נִתְחַלְּקוּ בנָיו שְׁנֵי חֲצָיִים – בניו של יצחק נחלקו לשניים: עשיו ויעקב. • גויים שניים– עפ"י בראשית, כה, כג : " ...שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו" • בֵּרַךְ לְנִינוֹ עַל שְׁנֵי גְּדָיִים – יצחק ברך את בנו, יעקב, על תבשיל גדיים שהכינה רבקה.(בראשית,כז, ט ) . המילה נינו משמשת כאן במשמעות של בנו ולא במשמעות של בן נכדו כפי שאנו רגילים.( דוגמאות נוספות לכך אפשר למצוא בבראשית כא, כג כאשר אלימלך פונה לאברהם : "...השבעה לי אם תשקור לי ולניני ולנכדי..." . לפי דירוג האישים כאן, אנו מבינים שניני בא לפני נכדי בסדר הדורות,ועל כן הוא במשמעות של בן.עוד דוגמא היא ברשות לנשמת שכתב אבן עזרא:" הבדיל ניני תם/ חוקים להורותם " גם כאן במשמעות של בנים .בני יעקב שנקרא איש תם .) • יוֹם אֶזְכְּרָה וכו'– מיד כאשר אני נזכר בבית המקדש, נעשה לבבי דואג וחסר מנוחה. • אֶרְאֶה לְצוּרָתוֹ בְּתוֹךְ כְּתָבִי – בספרי המקרא, המתארים את צורתו של בית ה'. • כֹּחַ לְהַעְמִיד שַׂר צָבָא וְתִשְׁבִּי – ומדוע אני מיצר? כי עוד לא הגיע אליהו הנביא המכונה תשבי (מלכים א,יז, א ) והוא מבשר הגאולה כנאמר במלאכי כג,כג: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא ". • וּמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן בְּבַד עֲטוּיִים – הכהנים הלבושים בגדי בד, עפ"י ויקרא,טז, ד :"כתונת בד ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ..." • עַל יַד מְנַחֵם – שמו של המשיח ,עפ"י סנהדרין דף צח,ב: "...ור' יוחנן אמר למשיח מה שמו...ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו..." • נָבוֹא לְאֹהָלִים שְׁהֶם בְּנוּיִים – לבתים בארץ ישראל • וַעֲדֵי עֲדָיִים – מקושטים ומפוארים.עדי לשון תכשיט. • כָּל טַעֲמֵי תוֹרָה יְהוּ גְּלוּיִים וכו'– שכל סודות התורה יהיו ברורים בימות המשיח כשמש בצהריים. • יִתְקַבְּצוּ וכו'– קיבוץ גלויות • טוֹבוֹת צְפוּנוֹת – הטובה הצפונה לעתיד לבוא בארץ הקודש. ובתהילים לא, כ: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" • נִהְיֶה בְּאֶרֶץ הַצְּבִי שְׁרוּיִים– ארץ הצבי זוהי ארץ ישראל ע"פ יחזקאל כ, ו: "אל ארץ אשר תרתי להם...צבי היא לכל הארצות" • עַל כָּל שְּׁפָיִים – הרים, מקומות גבוהים ע"פ ירמיהו יב, יב: "על כל שפיים במדבר באו שודדים..." • נִרְאֶה בְּנֵי צִיּוֹן שְׁהֶם קְרוּיִים – המשורר מתחיל למנות את הגלויות השונות, ומונה תחילה את בני ציון,כלומר אנשי ארץ ישראל, שהם מוזמנים, קרואים. • עִם בָבְלִיִּים – ואח"כ מונה את עולי בבל. • וּבְנֵי טְבֶרְיָה יַעֲלוּ תְּחִלָּה – שמשם עתידין להגאל ע"פ סנהדרין דף לא', ב. • הַיּוֹדְעִים דִּין סַנְדְּרֵי גְּדוֹלָה – ששם היה מושב הסנהדרין והישיבות הגדולות בימי התנאים והאמוראים. • גֹּרֶן עֲגוּלָה – ע"פ הנאמר במסכת חולין דף ה, א: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה..." כלומר היו יושבים בצורת חצי מעגל כדי שיראו את כל הנוכחים. • יוֹרוּ עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וְגוֹלָה – ואותם בני טבריה יודעי דין הסנהדרין, יורו את בני הגולה שהם 'עניה סוערה וגולה' ע"פ הפסוק בישעיהו,נד,יא: "עניה סוערה לא נוחמה הנה אנוכי מרביץ בפוך אבנייך..." • בָּאוּ בְּנִסְיוֹנוֹת בְּאֵשׁ וּמַיִם– בני ישראל הגולים נתנסו בנסיונות קשים ומרים בגלות • יָצְאוּ רְווּיִים – ע"פ תהילים סו', יב: "...באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה", למרות כל הנסיונות, בסוף ישנה הגאולה. • בִּזְכוּת אֲבוֹתָם וכו'– המשורר מתפלל לה' שיפנה לזכות אבות וישיב את עם ישראל לארצו. • וּזְכוּת אֲשֶׁר הוֹרִיד לְעָם מְרוּיִים וכו'– וכן שיזכור את זכות משה רבינו עליו השלום,שהוריד לעם ישראל שמרה בחטא העגל, לוחות שניים.(במקום הראשונים ששבר) • וזכ וּזְכוּת אֲשֶׁר גָּלָה לְמַחֲנַיִם–בזכות דוד המלך אשר גלה למחניים במרד אבשלום ע"פ שמואל ב,יז', כד: "ודוד בא מחנימה ואבשלום עבר את הירדן הוא וכל איש ישראל עימו" • עִם בַּרְזְלִיִּים – ברזלי הגלעדי ובניו שארחו את דוד בברחו מפני אבשלום (מלכים א,ב,ז') • סֻכַּת יְלוּד דָּוִד – ילוד דוד זהו המשיח. המשורר מבקש להקים את סוכת דוד כביטוי לגאולת ישראל, כנאמר בעמוס ט, יא: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת...ובניתיה כימי עולם". • שְׁמוֹ אֲבִיעַד – כינוי למלך המשיח ע"פ ישעיהו ט, ה: "ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום ". • עֵת יִשְׁמְעוּ גּוֹיִם יְהוּ בְּרַעַד– כשישמעו הגויים על דבר הגאולה והניסים שיעשו לעם ישראל יאחד אותם רעד מרוב פחד, וזאת על פי הפסוק משמות טו, טו: " אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמגוּ כּל ישְׁבֵי כְנָעַן: " • על הררי עד– ע"פ חבקוק ג, ה: "ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם..." גם שם ביטוי זה נאמר בהקשר לגויים. • תשמיד לעמונים ומואביים– כינויים כלליים לגויים. • תרשיש ואיים– עמים, ארצות. • ובני קטורה– הערבים המוסלמים בני קטורה, היא הגר, שפחת שרי ( בראשית כה,א) • תהיה עקרה– בניגוד למסופר עליה שילדה בן לעומת שרה שהיתה עקרה. • כנענים ואכסנדריים– כינוי כללי לגויים. • ברוך אשר ריפא וכו'– הקב"ה שגאל כבר פעמיים את ישראל מגלות מצריים ומגלות בבל. • פנים בפנים נחזה גבורה– בבוא הגאולה, הקב"ה המכונה כאן "גבורה", יתגלה אלינו פנים בפנים כפי שנגלה למשה רבינו בהר סיני. • גיבור ונורא– כינוי לקב"ה. • נראה שכינתו בתוך עזרה– בבית המקדש, ששם היו עזרות. • נדע סגולת וכו'– מעשה המנורה הוא בכלל הנסתרות שנבצרו אף ממשה ורק הקב"ה הראהו לו ( במדבר ח, ד) • למתנות– את המתנות. • בית חשיים– לשכה בבית המקדש שלתוכה היו מביאים בחשאי את מתנות העניים כדי שלא לבייש את העניים שהסתפקו ממנה. וזאת על פי מסכת שקלים ה, ט: "שתי לשכות היו במקדש, אחת לשכת חשאים ואחת לשכת הכלים. לשכת חשאים, יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי..." • לשהם ראויים– לאותם עניים שהיו ראויים. • אחתום לשירי– אסיים את שירי • אשאל לצורי– המשורר מסיים את שירו במשאלה: • עת יפגשו וכו'– ע"פ ישעיהו לד, יד, והכוונה: כאשר יכלו הגויים זה את זה במלחמת גוג ומגוג לעתיד לבוא. • חרבך– חוזר אל הקב"ה. • עליו– על הגויים. • כמספריים וכו'– שיבוץ מישעיהו ז, כ: "ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור" |
| عنوان |
אשאל אלהי יגאלה שבויים |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
