• אַיֶלֶת חֵן - כינוי לשכינה ע"פ משלי ה, יט: אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. • בְּגָלוּת תִּסְמְכֵנִי - עוזרת לי לעמוד בקשיי הגלות. בגמרא, מגילה כט,ע"א, מסופר על שהשכינה שיצאה אף היא כביכול עִם עַם ישראל לגלות: "גלו לבבל שכינה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהם". • וּבַלַּיְלָה בְּתוֹךְ חֵיקָהּ מְלוֹנִי - השכינה מצויה עמנו בחשכת הגלות, השכינה לנה עם בני ישראל בגלותם. • לְכוֹס יֵינָהּ - לימוד התורה שנמשלה ליין במקרא ובמדרשים, למשל במדרש תנחומא,אחרי מות,י: "נמשלו דברי תורה ליין שנאמר וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (משלי,ט,ה). • וְנִתְעָרַב חֲמַד יֵינָהּ בְּיֵינִי - כשאני לומד תורה השכינה עִמי. כמו שנאמר במשנה, אבות ג, ב: "אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם". • חֲמַד- נוסח אחר: חמר. הכוונה ליין טוב ומשובח,או חמר מלשון חומר, מידה, כלומר יינה הטוב נתערב בייני, או מידה מיינה נתערבה בייני. • שְׁתוּ דוֹדִים- המשורר פונה לעם ישראל: שתו דודים לעומתי ושכרו, כלומר לִמדו תורה, שתו מיינה. ע"פ שיר השירים ה, א: שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. • וְהָעִירוּ לְשֵׂכֶל רַעֲיוֹנִי - לימוד התורה יעורר את חידושי התורה וההעמקה ברעיונותיה. • בַּת מְלָכִים הַכְּבוּדָה - השכינה, כנסת ישראל. ע"פ הפסוק בתהלים מה, יד: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה. • וְשׁוּלְחָנָהּ מְזוּמָּן לַהֲמוֹנִי - שולחנה של התורה ערוך ומזומן לכל, התורה מזומנת לכל אחד ואחד מישראל שיבוא ויעסוק בה. ובמדרש משלי ט, ב: "אף ערכה שולחנה- זו התורה שעורכת שולחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא...". • זְמָן הִפְרִיד לְכָל רֵעִים וְדוֹדִים - זמן הגלות הפריד בין עם ישראל, המכונים כאן רעים ודודים, לבין הקב"ה. • אֲבָל דּוֹדִי בְּאַהֲבָה יִמְשְׁכֵנִי - אבל הקב"ה המכונה דודה של כנסת ישראל, ימשכני באהבה אליו. • גְּבֶרֶת- כינוי לשכינה. • יִזְכְּרֵנִי - את השכינה, כנסת ישראל. • בְּמַעְגַּל חֵן וְחֶסֶד יִזְכְּרֵנִי - בדרך. ירעיף עלי חן וחסד בדרכי, ובתהילים כג, ג: יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק. • מְפַרְשֵׁז בַּעֲנַן עָבֵי שְׁחָקִים - הקב"ה פורש חסותו ומגן עלי, ע"פ איוב כו, ט: מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ. • לְרַעְיָתִי וְהִיא תָּפִיק רְצוֹנִי - השכינה, שתעשה רצוני כשאעשה רצונה, ע"פ האמור במשנה, אבות ב, ד: "...עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו..". • שְׁעָרֶיהָ חֲמִשִּׁים - חמישים שערי בינה. • קְבוּעִים- נוסח אחר: תקועים. • זְכוּת לֵאָה- בקבלה מסמלת לאה את ספירת בינה שהיא שכינה עליונה, שאינה גולה כמו השכינה התחתונה, אלא היא במצב של גאולה. • תְּעוֹרֵר אַהֲבַת רָחֵל - רחל מסמלת את ספירת מלכות, הספירה העשירית, שהיא השכינה התחתונה המצויה בגלות. ורוצה לומר: בזכות לימוד התורה תתעורר האהבה ותבוא הגאולה. • בְּעֵת רָצוֹן תְּצַחְצֵחַ גְּרוֹנִי - תן לי לשון צחה בשירתי ובתפילתי אליך, בבקשה ותפילה שתהא זו עת רצון שאז התפילות מתקבלות. • שְׁלוּמֵי לֵב - עם ישראל, שליבם שלם עם ה'. • בְּנֵי אִישׁ תָּם - עם ישראל, בני יעקב אבינו שנקרא איש תם,עפ"י בראשית כה, כז: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. • אַב הֲמוֹנִי- עם ישראל, בני אברהם אבינו, שנקרא אב המון גויים, ע"פ בראשית יז, ד: וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.
|