مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יונתי לשם תפארתי / ר' יעקב בן צור יוֹנָתִי לְשֵׁם תִּפְאַרְתִּי תְּנִי תְּהִלָּה וּגְדֻלָּה הִנֵּה לִקְרָאתֵךְ יָצָאתִי כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּה שׁוּלַמִּית שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת נָדִיב מְהֻלָּלָה וּבְטוּב נַגֵּן רָנִּי פִצְחִי בְּרִנָּה וּבְצָהֲלָה קוּמִי לָךְ גַּנִּי הָפִיחִי בְּשָׂמָיו חִישׁ הָזִילָה אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ חַדֵּשִׁי כֻּלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה הִנֵּה לִקְרָאתֵךְ יָצָאתִי כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּה דּוֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִרְוֶה נִתְעַלֵּס בָּאֲהָבִים קוֹלֵךְ עָרֵב מַרְאֵךְ נָאוֶה עֵינַיִךְ לֵב מַלְהִיבִים עַתָּה אֵלַיִךְ אֶלָּוֶה בַּת נְדִיבִים וּנְצִיבִים אֲמַלֵּא חִשְׁקֵךְ וְחֶפְצֵךְ וְכִימֵי עוֹלָם הֵן אֶרְצֵךְ וְעוֹד יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵךְ קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה הִנֵּה לִקְרָאתֵךְ יָצָאתִי כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּה יָפָה רַעְיָתִי כְּתִרְצָה כַּלָּה כְלִילַת יֹפִי הֵן אַחֲרַיִךְ אָרוּצָה כִּי אֵין בָּךְ מוּם וָדֹפִי וּבֵין שָׁדַיִךְ אֶרְבְּצָה וְלֹא עוֹד אֵלֵךְ שֶׁפִי אֶנְהָגֵךְ עַל מֵי מְנוּחוֹת אוֹשִׁיבֵךְ בִּנְוֵה מִבְטָחוֹת אַשְׂבִּיעֵךְ שֹׂבַע שְׂמָחוֹת וּמְשׁוֹשׁ חָתָן עַל כַּלָּה הִנֵּה לִקְרָאתֵךְ יָצָאתִי כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּה |
|
המשורר, ר' יעקב בן צור, שר פיוט זה כביכול מתוך פיו של הקדוש ברוך הוא. בשפע דימויים וביטויים, בעיקר מתוך לשונות שיר השירים ופרקי הנחמה בישעיהו, הוא מבטא את קולו של האל הגואל את עמו. יש במעשה זה דילוג וקפיצה מההווה הלאומי והאנושי הדחוק והכאוב הן אל קולו של הדוד, הקול האלוהי, הן אל עת רחוקה ונכספת, עת הגאולה. הפיוט מושר בשירת הבקשות של יהודי מרוקו בשבת פרשת "וישב". |
| • יוֹנָתִי – כינוי לכנסת ישראל, לפי הפסוק בשיר השירים ה, ב פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי. • לְשֵׁם תִּפְאַרְתִּי תְּנִי תְּהִלָּה – המשורר מדבר בשם ה' ומבקש מכנסת ישראל להלל את שמו הגדול, לפי דברי דוד האמורים בדברי הימים א כט, יג: וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. • לִקְרָאתֵךְ יָצָאתִי כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּה – הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי (ברכות נט, ע"ב וכן תענית ו ע"ב) כדימוי לירידת גשמים. לגבי יחסי הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל הוא מופיע בפרקי דרבי אליעזר מ: "אף הקדוש ברוך הוא יצא לקראתן [=לקראת עם ישראל] כחתן היוצא לקראת כלה, כן הקדוש ברוך הוא יצא לקראתן ליתן להם את התורה שנאמר 'ה' בצאתך משעיר'". • שׁוּלַמִּית – כינוי לכנסת ישראל לפי ההבנה המסורתית של הפסוק משיר השירים ז, א: שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם. • שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי – הביטוי מופיע בהקשר לאדום באיכה ד, כא. • בַּת נָדִיב – כינוי נוסף המופיע בשיר השירים ונדרש על כנסת ישראל בפסוק (ז, ב) מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. מדרש שיר השירים רבה ז, ה דורש את הנדיב כאברהם אבינו. • וּבְטוּב נַגֵּן רָנִּי – שירי בנגינה נעימה. • רָנִּי פִצְחִי בְּרִנָּה וּבְצָהֲלָה – פתחי פיך בשירה של שמחה. לפי ישעיהו נד, א: רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. • קוּמִי לָךְ – לפי שיר השירים ב, י: עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ. • גַּנִּי הָפִיחִי בְּשָׂמָיו חִישׁ הָזִילָה – הפיצי ריח בשמים טוב שיתפשט בגני. לפי שיר השירים ד, טז: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. • אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי – אל תחששי ואל תתביישי. זוהי לשון ישעיהו נד, ד: אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד. • בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ חַדֵּשִׁי – לפי ישעיהו נב, א: עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא. • כֻּלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה – על פי נבואתו של ישעיהו (מט, יח) הכוונה היא שאת בנייך הנפוצים שישובו אלייך תלבשי כתכשיטי כלה: שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה. • דּוֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִרְוֶה נִתְעַלֵּס בָּאֲהָבִים – נשמח במעשה האהבה. לפי משלי ז, יח: לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים. • קוֹלֵךְ עָרֵב מַרְאֵךְ נָאוֶה – קולך נעים ומראך יפה, לפי דברי הדוד בשיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. • עֵינַיִךְ לֵב מַלְהִיבִים – עינייך משלהבות ומרגשות את הלב. • עַתָּה אֵלַיִךְ אֶלָּוֶה – אחרי שרחקתי ממך, אתקרב אלייך. הלשון שאולה מדברי לאה (בבראשית כט, לד) בהולדת בנה לוי: וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי. • בַּת נְדִיבִים – כנסת ישראל, בתם של אבות העולם שנקראו (בזוהר וילך, רפו) נדיבים. • וּנְצִיבִים – מנהיגים. • אֲמַלֵּא חִשְׁקֵךְ וְחֶפְצֵךְ – אמלא רצונך. • וְכִימֵי עוֹלָם הֵן אֶרְצֵךְ – וכמו בעבר הרחוק, אשוב לרצות אותך. • וְעוֹד יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵךְ קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה – לפי דברי ירמיהו לג, י–יא ...עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ... • יָפָה רַעְיָתִי כְּתִרְצָה – לפי שיר השירים ו, ד יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. תרצה היא שם עיר הנזכרת פעמים רבות במקרא. • כַּלָּה כְלִילַת יֹפִי – כלה מרובת יופי, לפי לשון איכה ב, טו: סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ שָׁרְקוּ וַיָּנִעוּ רֹאשָׁם עַל בַּת יְרוּשָׁלִָם הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ. • הֵן אַחֲרַיִךְ אָרוּצָה – שאילה היא מלשון הרעיה בשיר השירים א, ד: מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ. • כִּי אֵין בָּךְ מוּם וָדֹפִי – לפי שיר השירים ד, ז: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ. • וּבֵין שָׁדַיִךְ אֶרְבְּצָה – לפי שיר השירים א, יג צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין. • וְלֹא עוֹד אֵלֵךְ שֶׁפִי – ולא אלך עוד לבד (ראו ביאורה של מילה יחידאית זו אצל אונקלוס לבמדבר כג, ג). • אֶנְהָגֵךְ... אוֹשִׁיבֵךְ בִּנְוֵה מִבְטָחוֹת – אוביל אותך לארצך הנאה והבטוחה. הלשון שאולה מדברי הרעיה בשיר השירים ח, ב: אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי. • עַל מֵי מְנוּחוֹת – בדרך שקטה ובטוחה, לפי תהלים כג, ב: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. • אַשְׂבִּיעֵךְ שֹׂבַע שְׂמָחוֹת – אשפיע עלייך רוב שמחה, לפי תהלים טז, יא: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. • וּמְשׁוֹשׁ חָתָן עַל כַּלָּה – ושמחת חתן בכלתו, לפי ישעיהו סב, ה: ...וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ. |
| عنوان |
יונתי לשם תפארתי |
|---|---|
| دورة العام |
שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
