מה נאוו עלי

• מַה נָּאווּ עֲלֵי הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר - כמה נאים צעדיו של מבשר הגאולה, מבוסס על ישעיה (נב, ז): מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִך.
• קוֹל צוֹפַיִך יִשְׂאוּ קוֹל רִנָּה - קולם של המבשרים, הצופים העומדים על הגגות כדי להודיע מי מגיע אל העיר, מתרונן בשירה, ע"פ הפסוק הבא בישעיה נב, ח: קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.
• הִתְנַעֲרִי מִתּוֹךְ מְגִנָּה - צאי והתנערי מן הצרות ומן הכאב. מהדהד את לשוו הפסוק באותו פרק בישעיה: הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי, יְרוּשָׁלִָם... (ישעיה נב, ב).
• עַיִן בְּעַיִן תִּרְאִי שְׁכִינָה - הפנייה היא לציון שכביכול תחזה במו עיניה בשוב השכינה, כמובא בפסוק לעיל (ישעיה נב, ח): כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.
• וְשָׁבוּ בָנַיִךְ לִגְבוּלֵךְ - עם ישראל שב לארצו. מבוסס על הלשון בירמיה (לא, טז): וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
• לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר בְּשִׁיר וּמִזְמוֹר - השבויים הם עם ישראל בגלות, שעתה יוצאים לחופשי ושבם לארצם. הביטוי לקוח מישעיה (סא, א): ...לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר...
• אֶל בֵּית הַר הַמּוֹר יְהִי שְׁבִילֵךְ - השביל שבו יפסעו העולים לארץ יוביל אותם אל מקום בית המקדש.
• סֹלוּ סֹלוּ אֶת הַמְּסִלָּה - קריאה ליישר את הדרך ולסלול את המסילה המובילה ארצה. אחד מסימני הגאולה, כמתואר בישעיה (סא, א-ב): עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל-הָעַמִּים: הִנֵּה ה' הִשְׁמִיעַ אֶל-קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ לְבַת-צִיּוֹן הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא.
• יָבֹא מְבַשֵּׂר בִּלְשׁוֹנוֹ מִלָּה - המבשר מביא בשורה בפיו. הלשון על פי תהלים (קלט, ד): כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.
• קוּמִי עוּרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ - מבוסס על הלשון בישעיה (ס, א), בשינוי קל - עורי במקום אורי: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח.
• צְאִי מִבָּבֶל- קריאה לבני בבל לצאת מבבל ולעלות ארצה. מבוסס על קריאתו של ישעיה (מח, כ):
צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת... אִמְרוּ גָּאַל ה' עַבְדּוֹ יַעֲקֹב.
• קִרְיַת עוֹבְדֵי בֵל - בֵל הוא שם אלילה של בבל והוא מוזכר כמה פעמים במקרא (ישעיה מו; ירמיה נ-נא).
• נְוֵה אַפִּרְיוֹן - בית המקדש.
• שְׂאִי עֵינַיךְ וּרְאִי בָנַיִךְ - קריאה לציון לראות את בניה השבים אליה, כמתואר בנבואת ישעיה (מט, ח): שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָך בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה.
• אָז מִצִּיּוֹן תֵּצֵא הַתּוֹרָה - כמתואר בדברי הנביאים (ישעיה ב, ג; מיכה ד, ב).
• הִנֵּה גָדוֹל הוּא אָיֹם וְנוֹרָא - יום הגאולה מתואר בפי הנביאים כיום גדול ונורא, ראו למשל יואל ב, יא; ; מלאכי ג, כג.
• עַד מָתַי כַּלָּה יָפָה וּמְעֻלָּה לְזָּר בְּעוּלָה כְּדַל וָהֵלֶךְ - הכלה היא דימוי לעם ישראל הנתונה תחת עולם של אומות העולם, המכונים כאן דל והלך.
• עוּרִי עוּרִי עֲדַת יִשְׂרָאֵל - על פי ישעיהו נב, א: עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא.
• יִנּוֹן וְגוֹאֵל - המשיח.
• אֲרִיאֵל - כינוי לירושלים.
• זָכֹר אֶזְכֹּר חֶסֶד נְעוּרֵךְ - כדברי ירמיה (ב, ב): ... כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.