• יַשְׁקֵף אֱלֹהִים מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ - עפ"י האמור בדברים כו, טו: " הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. שם נאמרים הדברים כבקשה מהקב"ה לברך את עמו וכאן הבקשה לנקמה באויבים. • וְיַךְ כָּל שׂוֹנְאֵי עַמּוֹ כְּהֶרֶף עָיִן - נוסח אחר: אוֹיְבֵי. בקשה לנקמה מיידית באויבים. • הִנֵּה יְיָ קָם וְנִצַּב עַל אֲנָךְ - האנך הוא קו המשקולת של הבנאים, והוא משמש לקביעת הזוית הישרה שבין הכתל ובין הקרקע. במקרא משמשים הקו והמשקולת, כמו האנך כאן, כסימן לחורבן - המחריב מחריב הכל ומיישר אחר כך את הקרקע כדי למחות ולטשטש כל זכר לקיום הקודם. הלשון עפ"י נבואת הפורענות של עמוס על ישראל, וכאן היא משמשת כסימן פורענות לגויים: כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה אֲדֹנָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ (עמוס ז, ז). • יַשְׁקֵם לְכוֹס רַעַל - הקב"ה ישקה את האויבים כוס רעל, דהיינו ישמידם. הלשון עפ"י הכתוב בזכריה יב, ב: הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָׁלִַם סַף רַעַל לְכָל הָעַמִּים סָבִיב. לפי ילקוט שמעוני (חלק ב, רמז תקע"ח), סף רעל הוא כוס תרעלה: " ומהו סף רעל? דהוא עתיד להשקות את העמים כוס התרעלה של דם...". • וִימַהֲרוּ בָם מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית לְהַך - מלאכי משחית אלו מלאכי חבלה הבאים להכות באויבים (ראו גם מדרש רבה במדבר ,פרשה יא; מדרש תנחומא משפטים, סימן ז). • חִצֵּי יָהּ - מלאכי המשחית ישלחו בהם חצים מאת ה', עפ"י האמור באיוב ו, ד: כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי אֲשֶׁר חֲמָתָם שֹׁתָה רוּחִי. • סוּרִי רְאִי צִיּוֹן בְּנֶחָמַת בְּנַךְ - המשורר פונה לירושלים כאל אם השמחה בנחמת בנה,ישראל (ראו גם מדרש רבה בראשית, פרשה לח, המדרש משווה שם את ציון לאמהות העקרות שרה וחנה). • עֵת כִּי אֲשֶׁר יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן - ומתי תשמח ציון? כאשר יושמדו האויבים. ביעור מלשון כליון; קין מסמל את אומות העולם. השיבוץ לקוח מדבריו של בלעם (במדבר כד, כב) בהתנבאו על אומות העולם: כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ. נוסח אחר: כי אשר. • פַּלְטִי קְרָא יוֹם - המשורר פונה בקריאה לה' לקרוא ולהביא את יום הנקמה מהאויבים. פלטי הוא הקב"ה, המושיע. עפ"י תהילים יח, ג: ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי. •אֶשְׁלְפָה חַרְבִּי - הבעת נכונות אישית לצאת לקרב אם ייקרא,שכן הבעת הכאב והרצון לנקמה בשיר הם גם לאומיים וגם על רקע אישי - המשורר סבל והתענה עם רבים מנכבדי הקהילה היהודית בעבודת פרך. • וְאַךְ בָּם - אכה בהם, באויבים.
|