مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
ישקף אלהים / יהוסף בן ישראל יַשְׁקֵף אֱלֹהִים מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ וְיַךְ כָּל שׂוֹנְאֵי עַמּוֹ כְּהֶרֶף עָיִן הִנֵּה יְיָ קָם וְנִצָּב עַל אֲנַךְ יַשְׁקֵם לְכוֹס רַעַל, אֲבָל לֹא יָיִן וִימַהֲרוּ בָם מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית לְהַך אוֹתָם בְּחִצֵּי יָהּ וּבִכְלֵי זָיִן סוּרִי רְאִי צִיּוֹן בְּנֶחָמַת בְּנַךְ עֵת כִּי אֲשֶׁר יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן פַּלְטִי קְרָא יוֹם אֶשְׁלְפָה חַרְבִּי וְאַךְ בָּם כָּל יְפֵה מַרְאֶה וְחֶמְדַּת עָיִן |
| שיר נפוץ ומרכזי במסורת יהודי תימן מסוג "נשיד" המהווה פתיחה ומבוא לשירה. השיר נכתב ע"י ר' יהוסף בן ישראל משתא, אשר שמו חתום בראשי הבתים. ר' יהוסף סבל יחד עם רבים אחרים בקהילתו מרדיפות, עינויים ומאסרי שווא, שנועדו לסחוט כספים מהיהודים, ואת כאבו וזעמו, הן האישי והן הלאומי, על העם הנדכה והמושפל בגלות, הוא מבטא בשיר זה. בשל הכאב הרב המובע בשיר ובקשת הנקמה בגויים המעיקים והמציקים, לא נהוג היה בתימן לשוררו בשבת ומועד שכן אלו ימים שבהם אין להתעצב אלא להרבות בשמחה. כמו שירים אחרים מסוג ה"נשיד" שנעימתם היא ללא מקצב קבוע ואחיד ובעלת מנגינה חד גונית ואיטית כך גם שיר זה שהוא אחד השירים המרגשים בקרב יהודי תימן, והוא מושר בנעימה איטית תוך מתן מקום להדגשת כל מילה ומילה בשיר, נעימה שהיא בעלת רגש רב ומביעה תחינה לבורא עולם לנקמה באויבים המכבידים עוּלם על עם ישראל ולגאולה קרובה. |
| • יַשְׁקֵף אֱלֹהִים מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ - עפ"י האמור בדברים כו, טו: " הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. שם נאמרים הדברים כבקשה מהקב"ה לברך את עמו וכאן הבקשה לנקמה באויבים. • וְיַךְ כָּל שׂוֹנְאֵי עַמּוֹ כְּהֶרֶף עָיִן - נוסח אחר: אוֹיְבֵי. בקשה לנקמה מיידית באויבים. • הִנֵּה יְיָ קָם וְנִצַּב עַל אֲנָךְ - האנך הוא קו המשקולת של הבנאים, והוא משמש לקביעת הזוית הישרה שבין הכתל ובין הקרקע. במקרא משמשים הקו והמשקולת, כמו האנך כאן, כסימן לחורבן - המחריב מחריב הכל ומיישר אחר כך את הקרקע כדי למחות ולטשטש כל זכר לקיום הקודם. הלשון עפ"י נבואת הפורענות של עמוס על ישראל, וכאן היא משמשת כסימן פורענות לגויים: כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה אֲדֹנָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ (עמוס ז, ז). • יַשְׁקֵם לְכוֹס רַעַל - הקב"ה ישקה את האויבים כוס רעל, דהיינו ישמידם. הלשון עפ"י הכתוב בזכריה יב, ב: הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָׁלִַם סַף רַעַל לְכָל הָעַמִּים סָבִיב. לפי ילקוט שמעוני (חלק ב, רמז תקע"ח), סף רעל הוא כוס תרעלה: " ומהו סף רעל? דהוא עתיד להשקות את העמים כוס התרעלה של דם...". • וִימַהֲרוּ בָם מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית לְהַך - מלאכי משחית אלו מלאכי חבלה הבאים להכות באויבים (ראו גם מדרש רבה במדבר ,פרשה יא; מדרש תנחומא משפטים, סימן ז). • חִצֵּי יָהּ - מלאכי המשחית ישלחו בהם חצים מאת ה', עפ"י האמור באיוב ו, ד: כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי אֲשֶׁר חֲמָתָם שֹׁתָה רוּחִי. • סוּרִי רְאִי צִיּוֹן בְּנֶחָמַת בְּנַךְ - המשורר פונה לירושלים כאל אם השמחה בנחמת בנה,ישראל (ראו גם מדרש רבה בראשית, פרשה לח, המדרש משווה שם את ציון לאמהות העקרות שרה וחנה). • עֵת כִּי אֲשֶׁר יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן - ומתי תשמח ציון? כאשר יושמדו האויבים. ביעור מלשון כליון; קין מסמל את אומות העולם. השיבוץ לקוח מדבריו של בלעם (במדבר כד, כב) בהתנבאו על אומות העולם: כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ. נוסח אחר: כי אשר. • פַּלְטִי קְרָא יוֹם - המשורר פונה בקריאה לה' לקרוא ולהביא את יום הנקמה מהאויבים. פלטי הוא הקב"ה, המושיע. עפ"י תהילים יח, ג: ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי. •אֶשְׁלְפָה חַרְבִּי - הבעת נכונות אישית לצאת לקרב אם ייקרא,שכן הבעת הכאב והרצון לנקמה בשיר הם גם לאומיים וגם על רקע אישי - המשורר סבל והתענה עם רבים מנכבדי הקהילה היהודית בעבודת פרך. • וְאַךְ בָּם - אכה בהם, באויבים. |
| عنوان |
ישקף אלהים |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
