مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
למי אבכה לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן הֲלְמִקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים אֲשֶׁר עוֹרְבִים וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן וְעַל דּוּכָן אֲשֶׁר הוּכַן לְלֵוִי לְנַצֵּחַ בְּשִׁיר לָאֵל וְרַנֵּן אֱהִי מַשְׁמִים עֲלֵי אוּרִים וְתֻמִּים אֲשֶׁר שָׁם כֹּהֲנֵי מִשְׁמָר יְכוֹנֵן וְעַל הֶרֶג חֲכָמִים בֵּית אֱלֹהִים וּבָא קוֹסֵם קְסָמִים גַּם מְעוֹנֵן וְאֵיכָה חָשְׁכָה אוֹר הַהֲלָכָה וְהַתַּלְמוּד כְּמוֹ גַלְמוּד מִי יְבוֹנֵן וְסוֹד תּוֹרָה הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן חֲלָלִים נָפְלוּ עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים וְאֵין מֵקִים וְאֵין חוֹמֵל וְחוֹנֵן לְזֹאת כָּל יוֹם וְכָל לַיִל אֲיֵלִיל בְּרָב חֶבֶל כְּמוֹ אָבֵל וְאוֹנֵן וּמַר אֶסְפֹּד וְאָח אֶקְרָא לְקִפּוֹד וּמִדְּמָעַי עֲפַר צִיּוֹן אֲחוֹנֵן וְאֶחְדַּל מִשְּׁמֹעַ קוֹל מְרַנֵּן וְאֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד אֲקוֹנֵן |
|
קינה זו נאמרת בקהילות הספרדיות לפני קריאת מגילת איכה. עם תום תפילת ערבית מתיישבים המתפללים על הארץ והחזן פותח ואומר קינה זו, המסתיימת במלים: וְאֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד אֲקוֹנֵן, ובכך מובילה אל אמירת מגילת איכה, הפותחת במלים אלו ("איכה ישבה בדד העיר רבתי עם..."). התחושה העולה מן הקינה היא תחושה של חוסר אונים, כמעט "איובית" - המשורר שואל ותוהה על מה ועל מי יבכה קודם - האם על חורבן בית המקדש? האם על ארון הברית שאבד? האם על הכרובים שאינם? האם על הכהנים והלויים? האורים והתומים? תלמידי החכמים והתינוקות שנהרגו? לא נותר לו אלא לבכות, לספוד ולקונן "איכה ישבה בדד". |
| • לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה – על מי אקונן ולמי אספוד. • וּבִבְכִי אֲמָרֵר – אבכה בכי מר, כפי דברי ישעיהו (כב, ד): עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי. • וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן – והמיית מעי אחדד, אחזור ואומר ואעורר את רחמי. מעיים במקרא הם גם סמל לרחמים, כמו למשל בירמיהו (לא, יט) הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה' ובישעיהו (סג, טו): הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ. • הֲלְמִקְדָּשׁ – האם אבכה על המקדש? • אֲשֶׁר עוֹרְבִים וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן – שבמקומם יקימו שם קנם צפורים ובעלי חיים החיים בחרבות, לפי ישעיהו לד, יא: וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ. • וְעַל דּוּכָן – במה מוגבהת שעליה עמדו הלוויים בעת ששרו במקדש. • וְרַנֵּן – ושירה. • אֱהִי מַשְׁמִים – אשתומם, אתפלא, ויש כאן שימוש מתוחכם במצלול המהדהד - שממה, שמה. • אוּרִים וְתֻמִּים – אלו האבנים המאירות שהיו נתונות בחושן שעל חזה הכהן הגדול, ושעל פי התנוצצותן ידעו ישראל את אשר יעשו. • כֹּהֲנֵי מִשְׁמָר – המשמרות של הכהנים שעסקו בעבודת בית המקדש. • יְכוֹנֵן – יעמדו על מכונם. • וְעַל הֶרֶג חֲכָמִים – מותם של תלמידי חכמים. • וּבָא קוֹסֵם קְסָמִים גַּם מְעוֹנֵן – בבית ה', בית המקדש, מצויים גויים, עובדי עבודה זרה, המאמינים בקסמים ובידעונים. • וְאֵיכָה חָשְׁכָה אוֹר הַהֲלָכָה – כיוון שנהרגו החכמים, ההלכה כבר אינה ידועה ומובנת. • וְהַתַּלְמוּד כְּמוֹ גַּלְמוּד מִי יְבוֹנֵן – ומי יבין את התלמוד, השרוי בבדידותו, כאשר לומדיו כבר אינם בחיים. • וְסוֹד תּוֹרָה הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה – האם חי עדיין, לאחר השבר, מי שיוכל לגלות את סודות התורה? • וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן – והאם יש צדיקים שיכולו להגן על הדור בזכויותיהם? • חֲלָלִים נָפְלוּ עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים – נהרגו תינוקות. • וְאֵין מֵקִים – אין מי שיקים את התינוקות המתים. • חוֹמֵל וְחוֹנֵן – מרחם ועוזר. • לְזֹאת – לכן. • בְּרָב חֶבֶל – בכאב רב. • וְאוֹנֵן – מי שמתו מוטל לפניו. • וְאָח אֶקְרָא לְקִפּוֹד – כמוני כקיפוד, החי בחורבות. • וּמִדְּמָעַי עֲפַר צִיּוֹן אֲחוֹנֵן – דמעותי, שתזלוגנה אל העפר יבטאו את רצוני ואהבתי לציון, לפי תהלים קב, יד-טו: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ. • וְאֶחְדַּל מִשְּׁמֹעַ קוֹל מְרַנֵּן – ואפסיק לשמוע קול שירה, כדרכם של אבלים. • וְאֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד אֲקוֹנֵן – ואומר את מגילת איכה, מגילת הקינות, הפותחת במלים 'איכה ישבה בדד העיר רבתי עם'. |
| מקאם: ראסט זוהי הקינה הפותחת את סדר הקינות בתשעה באב. נוהגים לומר אותה מיד לאחר תפילת ערבית של ליל תשעה באב לפני קריאת מגילת איכה. האופי האטי של הלחן והשירה הבלתי ממושקלת והמשתפכת שלו מכניסים את הקהל לאווירה המתאימה לקריאת מגילת איכה והקינות הנוספות שייאמרו מיד אחריה. לחן זה נהוג בבתי הכנסת הירושלמיים. בבתי הכנסת החלביים נוהגים לשיר את הקינה בלחן שונה ובמקאם שונה (ביאת), אך האווירה שיוצרים שני הלחנים דומה מאוד. |
| عنوان |
למי אבכה / ספרד ירושלים / ראסט / עזרא ברנע |
|---|---|
| تقليد |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
| لحن تراثي |
למי אבכה / ספרד ירושלים / ראסט |
| מאפייני הקלטה -ara |
הקלטת שדה |
| السلم الموسيقي |
מקאם: ראסט |
| دورة العام |
לכל עת |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
