مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יום שבת קודש הוא / סימן יהונתן חזק יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ הוּא אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ הַבָּשָׂר יַיִן וְדָגִים וְאַל יֶחֱסַר בְּתַעֲנוּגִים וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לְפָנָיו צָגִים זֶה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ אֲשֶׁר חָפֵץ בִּיקָרוֹ יוֹסֵף חָצָה דָג וּמָצָא מַרְגָּלִית בִּבְשָׂרוֹ וְאִם שֻׁלְחָן כַּדָת עָרוּךְ וּמַלְאָךְ אֵל יַעֲנֶה בָּרוּךְ זֶה יִהְיֶה זְמַן אָרוּךְ וְאוֹיְבָיו יִהְיוּ כְדוֹמֶן וּמַלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן בַּעַל כָּרְחוֹ יְסַפֵּר שְׁבָחוֹ שְׁמוֹ יַעֲלֶה כְּטוֹב שָׁמֶן נָשִׁים נֵרוֹת תַּדְלִיקֶנָּה וְחֹק נִדּוֹת תַּחֲזִיקֶנָּה וְהַחַלּוֹת תַּסִּיקֶנָּה יָגֵן בַּעֲדָן זְכוּתָן יוֹם בֹּא עֵת לֵדָתָן וְאִם לֹא עָבְרוּ וְנִזְהָרוּ אֲזַי קְרוֹבָה לֵדָתָן: תְּנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה נֶפֶשׁ כִּי נֶאֱנָחָה בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה גִּיל וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ בְּמָן מִלְּרֶדֶת לְעַם לֹא אַלְמָן וְהַשַּׁבָּת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת בְּפִיסַת בָּר אֲשֶׁר טָמָן חֻקּוֹתֶיהָ בְּמָרָה נִצְטַוּוּ בְּאַזְהָרָה כַּהֲרָרִים בִּשְׂעָרָה תְּלוּיִם הִלְכוֹתֶיהָ שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתֶיהָ יִנְחָלוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת בְּצִבְאוֹתֶיהָ זֶּה הָאוֹת אֲשֶׁר שָׂם אֵל בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבַשְּׁבִיעִי אֲשֶׁר הוֹאֵל סַמְבַּטְיוֹן הַנָּהָר שֶׁבְּכָל יוֹם רָץ וְנִמְהָר יוֹכִיחַ בּוֹ מָנוֹחַ תָּשִׁיב לְמִין אֲשֶׁר שׁוֹאֵל קוֹלֵי קוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן בְּעֵת שִׁירַי יִגְדָּלוּן כִּי כַטַּל הֵם יִזָּלוּן וְאַל יַסִּיגוּ גְבוּלִי בְּאוֹרַח שִׁיר נָפַל חֶבְלִי הִתְקוֹשְׁשׁוּ וְאַל תְּשַׁמְּשׁוּ בְּנֵזֶר שִׁיר שָׁפְרָה לִי |
|
זמר זה מושר בפי יהודי גרמניה בליל שבת. הפיוט משופע באמירות שמקורן בתלמוד הבבלי (בעיקר במסכת שבת) ובמדרשים, המשוכתבות כאן באופן מליצי ונרחב: כך מופיעים כאן מצד אחד תכנים הלכתיים הלבושים במחלצות פיוטיות, כגון המשנה אודות מצוות הנשים, הכוללות את הדלקת נר שבת וחובת הקידוש על היין, ומצד השני שפע של חומר אגדי, העוסק בין היתר בהבטחה כי מי שלווה עבור השבת, הקדוש ברוך הוא יפרע עליו את חובו, האגדה על שכרו של יוסף מוקיר שבת, האגדה על המלאכים המלווים את האדם בבואו בליל שבת לביתו והבוחנים אותו, האגדה המתארת את השבת כמתנה טובה המוטמנת בבית גנזיו של ה', נתינתה הראשונה של השבת במסגרת החוק והמשפט במרה, קודם מתן תורה בסיני, וכן האגדה על סמבטיון הנהר. תשומת לבו של הקורא או השר את הפיוט נמשכת לסופו המפתיע: בבית האחרון מגלה הכותב את חששו מפני גניבת זכויותיו כיוצרו של פיוט זה... |
| • יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ הוּא – לפי הכתוב בשמות לא, יד: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. • אַשְׁרֵי – מאושר יהיה. • הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ – מי ששומר את יום השבת. • וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ – ומי שמקדש את יום השבת על כוס יין, כפי שהפסוק משמות כ, ח זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ נדרש בבריתא המובאת בבבלי, פסחים קו ע"א "זוכרהו על היין". • וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ – אל לו לשומר השבת לדאוג ש- • הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ – הוא חסר כסף לקניית צורכי השבת. • וְיִרְוֶה – ישתה לרוויה. • וְאִם לֹוֶה – אם ילווה כסף מאחרים לצורך השבת. • הַצּוּר – סלע, כינוי לה'. • יִפְרַע – יחזיר. • וְאִם לֹוֶה הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ – לפי דברי ר' יוחנן בשם ר' אליעזר המובאים בבבלי ביצה טו, ע"ב: "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע". • הַבָּשָׂר יַיִן וְדָגִים – שלושת המזונות שמקובל לאכול ולשתות בשבת. • וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה – בשר, יין ודגים. • צָגִים – מוצגים. • אֲשֶׁר חָפֵץ בִּיקָרוֹ – הרוצה בכבוד השבת. שיבוץ הוא מהפסוק באסתר ו, ו: וַיָּבוֹא הָמָן וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ ומפסוקים סמוכים שם. • זֶה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ אֲשֶׁר חָפֵץ בִּיקָרוֹ – שכרו של מי שרוצה בכבוד השבת יהיה כשכרו של יוסף – • יוֹסֵף חָצָה דָג וּמָצָא מַרְגָּלִית בִּבְשָׂרוֹ – כשכרו של יוסף מוקיר שבת, שעליו מסופר בבבלי שבת קיט, ע"א, שלווה מעות עבור צורכי השבת, קנה דג לשבת, מצא אבן יקרה במעי הדג והתעשר. • וְאִם שֻׁלְחָן כַּדָת עָרוּךְ – אם שלחן השבת ערוך לסעודה. • וּמַלְאָךְ אֵל יַעֲנֶה בָּרוּךְ... וּמַלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן – לפי דברי ר' יוסי בר יהודה המופיעים בבבלי קיט, ע"ב: "שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת – מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו – מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו" (ראו הרחבה על אגדה זו בעיון לפיוט "שלום עליכם"). • זֶה יִהְיֶה זְמַן אָרוּךְ – יברך אותו שאותה מציאות תארך גם לגבי השבת הבאה – "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך". • כְדוֹמֶן – כאשפה. • בַּעַל כָּרְחוֹ יְסַפֵּר שְׁבָחוֹ – כנגד רצונו יהיה עליו לשבח את שומר השבת. • שְׁמוֹ יַעֲלֶה כְּטוֹב שָׁמֶן – שמו הטוב של האדם יצא למרחקים, כריחו של שמן טוב. דימוי זה מופיע בקהלת ז, א טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. • נָשִׁים נֵרוֹת... וְחֹק נִדּוֹת... וְהַחַלּוֹת תַּסִּיקֶנָּה ...עֵת לֵדָתָן – בית זה כולו מושתת על המשנה ממסכת שבת ב, ו: עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. • וְחֹק נִדּוֹת – הלכות פרישות מן הבעל. • תַּסִּיקֶנָּה – תבערנה את התנור לשם אפיית החלות. הפיטן מתייחס כאן למצוות הפרשת חלה, המוטלת ביותר על הנשים. • יָגֵן בַּעֲדָן זְכוּתָן – זכות קיום המצוות הנשיות הללו תשמור עליהן בעת הסכנה, בשעת הלידה. • וְאִם לֹא עָבְרוּ – אם שמרו על הלכות אלו. • אֲזַי קְרוֹבָה לֵדָתָן – הנשים תלדנה בזמן ובקלות. • וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה – לפי הבבלי (שבת פו, ע"ב) מתן תורה היה בשבת. • קָרָא לְמשֶׁה – ואמר לו: • מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה – השבת היא מתנה השמורה בבית אוצרותיו של ה'. לפי האגדה בבבלי (שבת י, ע"ב) המספרת: "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי, ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל. לך והודיעם!" • יָאֲתָה – מתאימה, ראויה. • תְּנָהּ – תן את השבת. • לַעֲדַת מִי מָנָה – לעם ישראל הרב, שעליו נאמר (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. • נֶפֶשׁ כִּי נֶאֱנָחָה – אדם השרוי בצער ובאנחה ביום חול. • בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה – לפי הלשון המובאת ברש"י על הפסוק מבראשית ב, ב וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה - "מה היה העולם חסר? – מנוחה. באת שבת - באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה". • בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ בְּמָן – ה' בירך את יום השבת, בכך שהמטיר מנה כפולה של מן ביום הששי, וקידש את השבת בכך שלא המטיר בשבת מן לאבותינו, לפי דברי ר' ישמעאל במכילתא (בחדש ז) על הפסוק משמות כ, יא ...עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ - "ברכו במן וקדשו במן". • לְעַם לֹא אַלְמָן – לעם ישראל, שאינו נטוש, לפי הפסוק מירמיהו נא, ה: כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאֹות... • וְהַשַּׁבָּת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת – השבת מענגת את הנפש. הביטוי לקוח מהאמור על התורה בתהלים יט, ח: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. • בְּפִיסַת בָּר אֲשֶׁר טָמָן – בריבוי תבואה שהוכנה לשבת לפני כניסתה. כאן הכוונה למן שהוכן ביום הששי. הביטוי לקוח מתהלים עב, טז: יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. • חֻקּוֹתֶיהָ בְּמָרָה נִצְטַוּוּ בְּאַזְהָרָה – עוד קודם מתן תורה, כשהיו ישראל במרה, נאמר (שמות טו, כה): ...שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ, וחכמים דורשים כי בין החוקים והמשפטים שניתנו שם ניתנו הלכות שבת (ראו מכילתא ויסע א ובבלי סנהדרין נו, ע"ב). • כַּהֲרָרִים בִּשְׂעָרָה תְּלוּיִם הִלְכוֹתֶיהָ – הלכות שבת נאמרו באופן כללי בתורה, ומסורותיהם התפרטו על ידי חכמים לתלי תלים של הלכות, הנתלות בכתובים מעטים, כפי שנאמר במשנה חגיגה א, ח: הִלְכוֹת שַׁבָּת... הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת... • שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתֶיהָ יִנְחָלוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת – העולם הבא הוא כיום שכולו שבת, והוא מובטח לשומריה בעולם הזה, כפי שנאמר בסוף מסכת תמיד: ...מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. • בְּצִבְאוֹתֶיהָ – בסדריה, בצביונה. • זֶּה הָאוֹת – השבת. • אֲשֶׁר שָׂם אֵל בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כפי שנאמר בשמות לא, יז: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. • וּבַשְּׁבִיעִי אֲשֶׁר הוֹאֵל... – סימן בעולם לנוכחות השבת היא נוהגו של הנהר סמבטיון: • סַמְבַּטְיוֹן הַנָּהָר שֶׁבְּכָל יוֹם רָץ וְנִמְהָר – לפי דברי ר' עקיבא לטורנוסרופוס, המובאים בבראשית רבה יא, ה: "הרי נהר סמבטיון יוכיח [את קדושת השבת], שמושך אבנים כל ימות השבת [=ימות השבוע], ובשבת הוא נח". • יוֹכִיחַ בּוֹ מָנוֹחַ – שביתת נהר זה מגעשו בשבת מוכיחה את קדושת השבת. • תָּשִׁיב לְמִין אֲשֶׁר שׁוֹאֵל – כך אפשר להשיב לא רק לטורנוסרופוס אלא לכל כופר שתוהה על קדושת השבת. • קוֹלֵי קוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן... – הפיטן משתבח בשירו, ואומר כי כאשר ישמיעו את שיריו ידממו כל יתר השירים והקולות. מקור הביטוי הוא בדברי משה לפרעה בשמות ט, כט: ...כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה' הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ. • כִּי כַטַּל הֵם יִזָּלוּן – דברי השירים שלי יזלו כמו טל. • וְאַל יַסִּיגוּ גְבוּלִי – הפייטן מבקש שפייטנים אחרים לא ישתמשו בשירו כאילו הוא השיר שלהם. • בְּאוֹרַח – בדרך. • נָפַל חֶבְלִי – נפל גורלי להיות משורר. • הִתְקוֹשְׁשׁוּ – כאן פונה הפיטן אל פייטנים אחרים, ומבקש מהם להתקשט באופן אחר. • בְּנֵזֶר – בכתר. • שָׁפְרָה – הַנָּאֶה. • אַל תְּשַׁמְּשׁוּ בְּנֵזֶר שִׁיר שָׁפְרָה לִי – אל תייחסו לעצמכם את השיר הנאה הזה. |
| عنوان |
יום שבת קודש הוא / חסידות ברסלב / יצחק שפירא |
|---|---|
| تقليد |
חסידים - חסידות ברסלב |
| لحن تراثي |
יום שבת קדוש הוא / חסידות ברסלב |
| מאפייני הקלטה -ara |
מסחרי |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
שבת |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
