audio items
snunit
العودة إلى نتائج البحث

ירושלים של זהב

لتكبير النص لتصغير النص
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    עכשווי - ישראל אברהם פררה
  • 2.
    עכשווי - ישראל זיוה עטר
  • 3.
    עכשווי - ישראל מימון כהן
  • 4.
    עכשווי - ישראל שולי נתן
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
שירה וגיטרה: שולי נתן ©כל הזכויות שמורות
عنوان ירושלים של זהב / ישראל / שולי נתן
تقليد עכשווי - ישראל
لحن تراثي ירושלים של זהב / ישראל
מאפייני הקלטה -ara מסחרי
السلم الموسيقي כללי
دورة العام יום ירושלים
ملحن ללא מלחין ידוע
لغة עברית

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
عن
  • ירושלים של זהב, שירה המפורסם של נעמי שמר, הפך להיות כמעט מיד עם צאתו לחלק מן הקאנון הישראלי, והוא נחשב לאחד השירים האהובים והמזוהים ביותר עם ירושלים.
    שמו של השיר לקוח מהאגדה התלמודית אודות ר' עקיבא ורחל אשתו. מסופר שם על ר' עקיבא המדבר אל לבה של אשתו, בת עשירים, ומבטיח לה שלו היה מתאפשר לו, היה נותן לה "ירושלים של זהב" - מעין תכשיט של זהב שירושלים מצוירת בו.
    מקורות השראה נוספים לשיר הם פיוטו הידוע של ר' יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי" (שם מופיע לראשונה הצירוף "אני כינור לשירייך") והשבועה המפורסמת "אם אשכחך ירושלים" (תהלים קלז, ה).
    השיר נולד כאשר טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, ביקש להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר לשנת תשכ"ז שנערך במוצאי יום העצמאות 1967 בירושלים. גיל אלדמע, מעורכי הפסטיבל, פנה לשמר, שהייתה המומה מגודל המעמד ואמרה לאלדמע שהיא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ.
    שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים. בעקבות כך הוסיפה שמר לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. מאז "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.
    בשנים האחרונות זוכה השיר לגרסאות חדשות המפגישות את המילים עם לחנים מהמסורות המוסיקליות של יהודי צפון אפריקה.



أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟