audio items
zemer
العودة إلى نتائج البحث

כך הולכים השותלים

لتكبير النص لتصغير النص
  • تسجيل تجاري
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • جزء 1
  • 01.
    שמחה רבה
  • 02.
    חד גדיא
  • 03.
    עבדים היינו
  • 04.
    הידד למצעד
  • 05.
    כל הארץ דגלים
  • 06.
    סלינו על כתפינו
  • 07.
    יום של זיו
  • 08.
    הקיץ עבר
  • 09.
    שנה טובה
  • جزء 2
  • 01.
    אורחים לחג
  • 02.
    שישו ושמחו
  • 03.
    נר לי
  • 04.
    שימו שמן
  • 05.
    מעוז צור
  • 06.
    כך הולכים השותלים
  • 07.
    השקדיה פורחת
  • 08.
    אני פורים
  • 09.
    שושנת יעקב
  • 10.
    חג פורים
  • 11.
    יום טוב לנו
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
عنوان כך הולכים השותלים
المؤدي פז, אסנת
من שירי חג
شركة التسجيل ישראל : CBS
تاريخ الإنتاج [1967]
القائمون على العمل אדמון, ידידיה 1894-1982 (מלחין)
פז, אסנת (מבצע)
שנהר, יצחק 1902-1957 (מחבר)
الفني Children's songs
لغة heb
رقم النظام 997009938925605171

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS
عن
  • במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.

    שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935.

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟