سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
פה בארץ חמדת אבות
|
اللغة:
שפה נוכחית
פה בארץ חמדת אבות
لتكبير النص لتصغير النص- تسجيل تجاري
-
מתוך אלבום:
- בקצב צה"ל
- תל אביב : CBS
- [1977] القيمين:
- ארליך, הרמן צבי (מלחין);
- דושמן, ישראל (מחבר)
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
جزء 1
جزء 2
- جزء 1
-
01.
הבאנו שלום עליכם
-
02.
אנו נהיה הראשונים
-
03.
בת שבע
-
04.
בהרים כבר השמש מלהטת
-
05.
בדרך לאילת
-
06.
פה בארץ חמדת אבות
-
07.
אל ראש ההר
- جزء 2
-
01.
שיר הפלמ"ח
-
02.
שיר הפרטיזנים
-
03.
חיילים אלמונים
-
04.
מחר
-
05.
שיר הצעדה
-
06.
על כנפי הכסף
-
07.
שאו ציונה נס ודגל
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
| פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹתתִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,כְּבָר הֵנֵצּוּ נִצָּנִים.נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים. |
| אחד משיריה המפורסמים של הגימנסיה אינו פרי עטו של חנינא קרצ'בסקי, אך קשור בו. וכך מספר אליהו הכהן: "היה זה בחופשת פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי, והמחנך ישראל רושמן, להכין שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול. קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת, ובכך תשרת את המטרה. באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר 'מצעד הגלות' שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד. ; עשרות מנגינות הולחנו לשיר זה בעקבות תחרות, שיזם כתב עת יהודי בוורשה. לאחר שנתפרסמו תוצאות התחרות ונקבעו הזוכים, הסתבר, כפי שקרה פעמים רבות אחרי כן, שדווקא מנגינה שלא זכתה בתחרות - פרי עטו של מלחין בשם ריכטר שזהותו המדויקת טרם התבררה - כבשה לבבות והחלה להתפשט ברחבי הגולה. במנגינה זו בחר קרצ'בסקי לשיר הטיול. שיר זה מושר עד היום ומוכר בשם "פה בארץ חמדת אבות", וכולו תהילה לארץ ישראל המתחדשת ולגימנסיה העברית הראשונה ששפתה עברית. "פה בארץ חמדת אבות", אשר לחנו הגיע מן הגולה כ"שיר הגלות", חזר אליה בלבוש חדש ואופטימי ובשינוי קל. בגולה שרו "שם בארץ...", וכאן "פה בארץ". ; מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך. ; The pioneers of the "second Aliya" were people of hope and vision, and they sang of their dreams of the revival of Hebrew as a living language and of the creation of a Jewish state. ; תקוות גדולות היו לאנשי העלייה השנייה, אחת מתקוותיו הנצורות של כותב מילות השיר הייתה תחיית השפה העברית. |
| عنوان |
פה בארץ חמדת אבות |
|---|---|
| عناوين إضافية |
English title: Joyful land / (L. Dusman - Richter) |
| المؤدي |
תזמורת צה"ל |
| من |
בקצב צה"ל |
| شركة التسجيل |
תל אביב : CBS |
| تاريخ الإنتاج |
[1977] |
| القائمون على العمل |
ארליך, הרמן צבי (מלחין) דושמן, ישראל 1884-1947 (מחבר) תזמורת צה"ל (מבצע) |
| لغة |
heb |
| ملاحظات |
על התקליט מצויין ריכטר כמלחין השיר אך מאוחר יותר גילה אליהו הכהן שמלחין השיר היה ארליך. |
| رقم النظام |
997009938472005171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
אחד משיריה המפורסמים של הגימנסיה אינו פרי עטו של חנינא קרצ'בסקי, אך קשור בו. וכך מספר אליהו הכהן: "היה זה בחופשת פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי, והמחנך ישראל רושמן, להכין שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול. קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת, ובכך תשרת את המטרה. באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר 'מצעד הגלות' שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד.
תקוות גדולות היו לאנשי העלייה השנייה, אחת מתקוותיו הנצורות של כותב מילות השיר הייתה תחיית השפה העברית.
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
المزيد من الأداء
פה בארץ חמדת אבות
פה בארץ חמדת אבות
נצר, אפי
פה בארץ חמדת אבות
פה בארץ חמדת אבות
נצר, אפי
פה בארץ חמדת אבות
שלזינגר, חנן; תזמורת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
אדל, יצחק; מקהלת מכללת לוינסקי לחינוך
פה בארץ חמדת אבות
די זהב, אפרים
פה בארץ חמדת אבות
די זהב, אפרים; תזמורת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
מקהלת סמינר לווינסקי
פה בארץ חמדת אבות
שלזינגר, חנן; תזמורת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
מקהלת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
לבנון, אריה; מקהלת קול ישראל
פה בארץ חמדת אבות
חבורת רננים
פה בארץ חמדת אבות
בן-צבי, טובה
פה בארץ חמדת אבות
מקהלת המבוגרים על שם צדיקוב
פה בארץ חמדת אבות
חבורת רננים
פה בארץ חמדת אבות
צאצאי מייסדי רחובות
פה בארץ חמדת אבות
זמרשת, משתתפי האירוע
פה בארץ חמדת אבות
ילדי כפר-עציון
פה בארץ חמדת אבות
ילדי תלפיות
