שלום עליכם מלאכי השרת

تسجيل راديو

מתוך:

ארץ של שבת
1957

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

01.

ארץ של שבת

1:45
02.

שלום עליכם מלאכי השרת

2:35

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

	שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם [הַשָּׁרֵת] מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם [הַשָּׁרֵת] מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם [הַשָּׁרֵת] מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם [הַשָּׁרֵת] מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן [מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם

	הלחן נכתב בחודש מאי 1918 על מדרגות אוניברסיטת קולומביה בניו יורק שם למד חינוך מוסיקלי בעברו המלחין הרב ישראל גולדפארב. הלחן נדפס לראשונה בחוברת The Jewish Songster ובאותה שנה גם בספר Friday Evening Melodies שנדפס בניו יורק ב1918. הלחן חובר עבור שירת זמירות בבית הכנסת (הקונסרבטיבי), ולא בבית. הלחנים שבכרך זה נועדו לשמש לתפילות מאוחרות של ליל שבת, שכללו גם זמירות. מדובר ביוזמה של התנועה הקונסרבטיבית שנועדה להקל על היהודים האמריקאיים החוזרים בימי שישי מאוחר מן העבודה. ישראל גולדפארב, הוסמך לרבנות על ידי התנועה הקונסרבטיבית בשנת 1902 ושימש כחזן וכרב של בית הכנסת "בית ישראל אנשי אמת" בברוקלין עד מותו בשנת 1956. גולדפארב ובני משפחתו היו מעורבים בתנועת ישראל הצעיר Young Israel, אשר עודדה כחלק מעקרונותיה את השירה הקהילתית, דבר שהיווה חידוש באותם ימים. ייתכן והלחן זכה לתפוצה נרחבת גם בזכות הקישור לקהילות אלה. הלחן נפוץ עד כדי כך שהוא היה אחד הלחן המוכרים ביותר בעולם היהודי האשכנזי במאה העשרים. לעיתים קרובות מקורו נשכח והוא מכונה כלחן "עממי" או "חסידי". ; מידע נוסף על הלחן ומחברו ניתן למצוא במאמר אליהו שלייפר, "שלום עליכם: הלחן המקובל והמלחין הנשכח", בתוך: לב שומע - ספר היובל לאביגדור הרצוג, דוכן ט"ז, עמ' 310-325.

عنوان	שלום עליכם מלאכי השרת
المؤدي	יערי, שרה; די זהב, אפרים
من	ארץ של שבת
تاريخ الإنتاج	1957
القائمون على العمل	יערי, שרה 1914-1994 (זמר, מבצע) די זהב, אפרים 1902-1957 (זמר, מבצע)
ملاحظة حول المكان والوقت	על גבי התקליט: 19.2.1957
الفني	Musical traditions (Jewish), Ashkenazi Piyyutim
لغة	heb
المدة الزمنية	00:02:35
ملاحظات	מסורת: אשכנזים
رقم الرف	K-04015-01-B-02
رقم النظام	990037490080205171

عنوان

المؤدي

من

تاريخ الإنتاج

القائمون على العمل

ملاحظة حول المكان والوقت

الفني

لغة

المدة الزمنية

ملاحظات

رقم الرف

رقم النظام

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS

عن

הלחן נכתב בחודש מאי 1918 על מדרגות אוניברסיטת קולומביה בניו יורק שם למד חינוך מוסיקלי בעברו המלחין הרב ישראל גולדפארב. הלחן נדפס לראשונה בחוברת The Jewish Songster ובאותה שנה גם בספר Friday Evening Melodies שנדפס בניו יורק ב1918. הלחן חובר עבור שירת זמירות בבית הכנסת (הקונסרבטיבי), ולא בבית. הלחנים שבכרך זה נועדו לשמש לתפילות מאוחרות של ליל שבת, שכללו גם זמירות. מדובר ביוזמה של התנועה הקונסרבטיבית שנועדה להקל על היהודים האמריקאיים החוזרים בימי שישי מאוחר מן העבודה. ישראל גולדפארב, הוסמך לרבנות על ידי התנועה הקונסרבטיבית בשנת 1902 ושימש כחזן וכרב של בית הכנסת "בית ישראל אנשי אמת" בברוקלין עד מותו בשנת 1956. גולדפארב ובני משפחתו היו מעורבים בתנועת ישראל הצעיר Young Israel, אשר עודדה כחלק מעקרונותיה את השירה הקהילתית, דבר שהיווה חידוש באותם ימים. ייתכן והלחן זכה לתפוצה נרחבת גם בזכות הקישור לקהילות אלה. הלחן נפוץ עד כדי כך שהוא היה אחד הלחן המוכרים ביותר בעולם היהודי האשכנזי במאה העשרים. לעיתים קרובות מקורו נשכח והוא מכונה כלחן "עממי" או "חסידי".

מידע נוסף על הלחן ומחברו ניתן למצוא במאמר אליהו שלייפר, "שלום עליכם: הלחן המקובל והמלחין הנשכח", בתוך: לב שומע - ספר היובל לאביגדור הרצוג, דוכן ט"ז, עמ' 310-325.

وسوم

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟