سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
אל יבנה הגלילה
|
اللغة:
שפה נוכחית
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
-
01.
2:36אל יבנה הגליל
-
02.
2:22ואמרתם כה לחי
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
| אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן,אֵל יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן,בָּרוּךְ יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן! אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!גְּדֵרָה לָנוּ בִּיהוּדָה,אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה,בָּרוּךְ יִבְנֶה יְהוּדָה! |
|
מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון האמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון..."). לחן זה ידוע כניגון חסידי למילים "לא אמות כי אחיה" ולמילים "היי דונאי דונאי". הלחן הותאם גם לשירי רחוב כגון "הצופים והצופות צ'רלי קצ'רלי" ולשיר המושר בקבלות השבת בגני הילדים "שבת שלום ליונתן, שבת שלום ל...". המנגינה משמשת גם לשיר "תנו רבנן בברייתא" שהושר בישיבות מזרח אירופה מתחילת המאה העשרים. זהו מעין חידון בקיאות, שבו השרים מתחרים מי זוכר עוד משנה שיש בה מספרים. רוב הציטוטים הם ממשניות שפותחות פרקים במשנה. לשיר יש כמה וכמה נוסחים, שנוצרו בישיבות שונות. לשיר "אל יבנה הגליל" יש לחן נוסף ומוכר יותר שמקורו אינו ברור. |
| عنوان |
אל יבנה הגליל |
|---|---|
| من |
אל יבנה הגליל |
| تاريخ الإنتاج |
1954 |
| ملاحظة حول المكان والوقت |
על גבי התקליט: הילולא דרבי שמעון בר יוחאי על גבי התקליט: 20.5.1954 |
| الفني |
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi Songs, Hebrew |
| لغة |
heb |
| المدة الزمنية |
00:02:36 |
| ملاحظات |
מסורת: אשכנזים |
| رقم الرف |
K-01371-01-A-01 |
| رقم النظام |
990036747760205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון האמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...").
לחן זה ידוע כניגון חסידי למילים "לא אמות כי אחיה" ולמילים "היי דונאי דונאי". הלחן הותאם גם לשירי רחוב כגון "הצופים והצופות צ'רלי קצ'רלי" ולשיר המושר בקבלות השבת בגני הילדים "שבת שלום ליונתן, שבת שלום ל...". המנגינה משמשת גם לשיר "תנו רבנן בברייתא" שהושר בישיבות מזרח אירופה מתחילת המאה העשרים. זהו מעין חידון בקיאות, שבו השרים מתחרים מי זוכר עוד משנה שיש בה מספרים. רוב הציטוטים הם ממשניות שפותחות פרקים במשנה. לשיר יש כמה וכמה נוסחים, שנוצרו בישיבות שונות. לשיר "אל יבנה הגליל" יש לחן נוסף ומוכר יותר שמקורו אינו ברור.
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
المزيد من الأداء
אל יבנה הגלילה
