הליכה לקיסריה
מקהלת קול ישראל לנוער |
אֵלִי, אֵלִישֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָםהַחוֹל וְהַיָּם,רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,בְּרַק הַשָּׁמַיִם,תְּפִלַּת הָאָדָם. |
רגע לפני שעלתה חנה סנש למטוס שהצניח אותה ליד גבול הונגריה (ביוני 1944), היא מסרה מעטפה לצנחן ששמו ראובן דפני. היא ביקשה ממנו, שאם היא תיתפס, ימסור את המעטפה לאחיה. כשפתח את המעטפה מצא בה את ארבע השורות מתוך השיר "אשרי הגפרור". הפתק הועבר לידי משה ברסלבי (חבר קיבוץ נען), שמונה לערוך חוברת לזכרה של חנה. הוא נסע לקיבוץ שדות ים לחפש מכתבים נוספים, ושם מצא מזוודה שהשאירה חנה למשמרת. במזוודה נמצא השיר "הליכה לקיסריה", ובראשו התאריך 24.11.1924. לימים סיפר משה ברסלבי כיצד העביר בידיים רועדות את שני השירים למלחין דוד זהבי, שהיה בן קיבוצו. דוד זהבי סיפר ששני השירים הולחנו בהינף קולמוס, בלי מחיקות ובלי תיקונים. השיר הראשון שהולחן היה "אשרי הגפרור", ויום לאחר מכן "הליכה לקיסריה". וכך כתב דוד זהבי: "אחד השירים היפים ביותר שכתבתי בימי חיי הוא השיר 'הליכה לקיסריה', ואודה על האמת כי בשעה שהלחנתי את השיר... זלגו עיניי דמעות". מרים נאמן מקיבוץ שדות ים, שמונתה כאחראית על עיזבונה של סנש, טוענת שהנוסח שפורסם בכתב העת "ים" הוא נוסח שנמצא ביומנה של חנה סנש. ואולם בטרם יצאה לשליחות, חנה סנש העתיקה שירים שונים למחברת נפרדת בשם "ללא שפה". היא נתנה את המחברת לחברה מקיבוץ חצור. במחברת זו מופיע השיר בגרסה הידועה לנו, כלומר: הנוסח שלעיל הוא נוסח מוקדם, מעין טיוטה. השיר שתוכנו שיר תפילה ליופי העולם, הפך להיות מזוהה כשיר מלחמה וזיכרון וגם שיר הקשור לנוראות השואה בזכות הקשרו ההיסטורי הטראגי ולא בשל תוכנו. יאיר ברלין כתב עליו: "ללחן המקסים של "הליכה לקיסריה", שחיבר דוד זהבי יש ללא ספק חלק גדול בהתקבלותו כשיר מרכזי כל כך בתודעה הישראלית...יש בלחן המראה לעוצמות ליטורגיות של מעמד תפילה, פשטות נוגה ונוגעת שמעבירה את אותן תמונות פשוטות ודברים פשוטים שהשיר מונה: החול, הים, רשרוש של המים... המוזיקה של השיר מעברה תחושה של מעגליות וחזרה, ביטוי לאותה בקשה "שלא ייגמר לעולם", מילות השיר מושרות פעם ועוד פעם, המילה "אלי" הנכפלת עקב המנגינה, דומה שלתנועתיות של הלחן יש קשר גם להליכה הלינארית לכאורה- ההליכה לקיסריה, שמו של השיר, המעיד על תנועה גם הוא. אולם, נראה שהליכה זו אינה מגיעה ליעדה. ה"הליכה לקיסריה" מקבלת מימד של מסע אינסופי שלא מגיע למיצוי." |
האלבום "שלום חבר" הנו אוסף שירים ייחודי שיצא לאור כחודש לאחר רצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, בשנת 1995 והופק בשילוב זרועות בין כמה חברות הפקה מוסיקליות. שמו של האלבום נגזר ממילות הסיום של ההספד שנשא נשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון, מעל קברו הטרי של רבין. האלבום, הינו אוסף כפול שכולל שלושים וארבעה שירים מגוונים של אמנים שונים. מתוכם, שירים שנודעה חיבתו של ראש הממשלה המנוח אליהם, כגון "שיר הרעות", שירים שהושרו בעצרת השלום שהתקיימה בכיכר רבין (שנקראה אז כיכר מלכי ישראל) בערב הרצח, כגון "שיר לשלום" ו"עוף גוזל" וכן שירים שהפכו מזוהים עם הרצח למרות שלא נכתבו בהשראתו, כגון "לבכות לך" וכן "זה פתאום נפל עליה". למרות שמלאכת הפקת האלבום כללה בעיקר קיבוץ של ביצועים קיימים לשירים, שלושה שירים הוקלטו מחדש עבור האוסף: "ניגע אל חלום", מאת שלום חנוך ובביצוע אחינועם ניני, "אין לי ארץ אחרת", מאת קורין אלאל ואהוד מנור, בביצוע גלי עטרי וכן "יהיה טוב", מאת יהונתן גפן ודיוויד ברוזה, בביצוע האחרון. להוציא את שלושת השירים הללו, רוב השירים שהופיעו באוסף הכפול נחשבו לפס הקול של התקופה שלאחר הרצח, כפי שהשתקף ברשימות ההשמעה של תחנות הרדיו המרכזיות בישראל. האמנים ששיריהם הופיעו באוסף הסכימו לוותר על התמלוגים להם היו זכאים בגין השימוש בשירים ובמקום זאת להעביר את ההכנסות ממכירות האלבום לקרן להנצחת ראש הממשלה המנוח ומורשתו. ניתן להבחין כי רוב השירים באוסף הינם שירים ישנים שנכתבו בעקבות מלחמות ישראל, שבחלקן היה לרבין תפקיד מרכזי ובחלקן לא. לעומת זאת, הסכמי אוסלו שנחתמו בשנת 1992, שנחשבים לאחד מהישגיו הגדולים של רבין כמדינאי וראש ממשלה, שבגינם הוענק לו פרס נובל לשלום יחד עם שמעון פרס ושנחשב לאירוע שהצית את הבעירה שהובילה לרצח, הינו אירוע שלא הספיק להיות מונצח או מתועד בשירים עד לרצח ולכן אין באוסף ייצוג לתקופתו המאוחרת והאחרונה של רבין בתולדות ישראל. |
عنوان |
הליכה לקיסריה |
---|---|
عناوين إضافية |
אתחלתא: אלי אלי שלא יגמר לעולם [ביצוע מוקלט] |
المؤدي |
נתנאלה |
من |
שלום, חבר |
شركة التسجيل |
רמת השרון : אן.אם.סי |
تاريخ الإنتاج |
1995 |
القائمون على العمل |
זהבי, דוד 1910-1977 (מלחין) סנש, חנה 1921-1944 (מחבר) ווליאמס, ג'ון (מעבד מוזיקלי) נתנאלה (זמר, מבצע) |
الفني |
Songs, Hebrew,Motion picture music Songs, Hebrew |
لغة |
heb |
المدة الزمنية |
00:02:28 |
ملاحظات |
הביצוע המקורי מתוך פסקול הסרט "רשימת שינדלר". |
ملاحظة المشاركين |
נתנאלה. |
رقم الرف |
CD/08019 |
رقم النظام |
990030205680205171 |
תנאי השימוש:
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
تمّ تسليم المادة إلى المكتبة الوطنية وفقًا لقانون الكتب (الالتزام بتقديم التفاصيل وتحديدها) من سنة 2000، وقد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟