הבו לבנים
גולנד, יוסף |
הָבוּ לְבֵנִים,אֵין פְּנַאי לַעֲמֹדאַף רֶגַעבְּנוּ הַבַּנָּאִים,אַל פַּחַד וְאַל יֶגַעקִיר אֶל קִיר נָרִים,מֵעַל מִכְשׁוֹל וָפֶגַעכֻּלָּנוּ נָשִׁיר,הִמְנוֹן בִּנְיַן אַרְצֵנוּבִּמְקוֹם אֶתְמוֹליֵשׁ לָנוּ מָחָרוּבְעַד כָּל קִיר,בְּהֶנֵּף בִּנְיָנֵנוּעֲתִיד עַמֵּנוּ לָנוּ שָׂכָר.הָבוּ, הָבוּ לְבֵנִיםכְּפָר, מוֹשָׁב וָקֶרֶתשִׁירוּ זֶמֶר הַבּוֹנִיםשִׁיר בִּנְיָן וָמֶרֶץ. |
השיר "הבו לבנים" נכתב על ידי אלכסנדר פן בשנת 1928. זהו שירו השני של מרדכי זעירא, שאותו כתב לאחר מות יואל אנגל ולפני שעזב את תל אביב. חוקר הניגונים, משה צבי שטערען - המתמחה בניגוני חסידי ויז'ניץ העיר שהמנגינה הולחנה על ידי ר' קלמן זינגר שהיה בעל מנגן אצל האדמור רבי מנחם מנדל הגר (1885-1830) בעל הצמח צדיק, האדמו"ר הראשון בחסידות ויזניץ. אם כך על פי מקורות אלה מדובר בלחן חסידי שאומץ למילותיו של אלכסנדר פן "הבו לבנים" ויוחס בטעות למרדכי לזעירא. לדבריו, הלחן המקורי הכיל רק את שני החלקים הראשונים ואילו החלק השלישי התווסף על ידי האדמו"ר ר' חיים מאיר הגר (1887-1972) בשנת 1937-8. בצורתו החדשה, מבנה השיר השתנה כך שיתאים יותר למבנה של ניגון חסידי, ובמקום מבנה של שני חלקים החוזרים על עצמם, נוצר מבנה של א-ב-ג-ב, המאפיין ניגונים חסידיים רבים. באתר זמרשת נכתב כי השיר הושר לראשונה בנשף פורים של תאטרון האהל בשנת 1930 והופיע בדפוס בשנת 1932 בשירון של "השומר הצעיר" בלבוב (למברג). |
المؤدي |
גבעון, אורי; מקהלת הקיבוץ הארצי |
---|---|
تاريخ الإنتاج |
1963 |
القائمون على العمل |
זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין) גבעון, אורי 1912-1974 (מעבד מוזיקלי, מבצע) פן, אלכסנדר בן יוסף 1906-1972 (מחבר) מקהלת הקיבוץ הארצי (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
ملاحظة حول المكان والوقت |
29/12/1963 תל אביב |
الفني |
Songs, Hebrew,Nigunim Horas |
لغة |
heb |
المدة الزمنية |
00:01:25 |
ملاحظات |
אתחלתא משמשת ככותר השיר חובר בשנת 1931 לנשף פורים של תיאטרון "האהל" מתוך אוסף קול ישראל. |
ملاحظة المشاركين |
מקהלה ותזמורת הקיבוץ הארצי השה"צ - אורי גבעון |
ملاحظة الإنتاج |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. |
رقم الرف |
MCD-0008 - 10 |
رقم النظام |
990026661320205171 |
תנאי השימוש:
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟