דרור יקרא
שרעבי, נחמיה; שרעבי, בעז |
דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן וּלְבַת / וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַתנְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת / שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּתדְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי / וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּינְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי / שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּידְּרֹךְ בָּבֶל בְּתוֹךְ בָּצְרָה / וְגַם אֱדוֹם אֲשֶׁר גָּבְרָהנְתֹץ צָרַי בְּאַף עֶבְרָה / שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָאאֱלֹהִים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר / הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָרוְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר / שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָרהֲדוֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא / בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּהוְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּאנָה / לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּהדְעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ / וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָנְצֹר מִצְוַת קְדֹשֶׁךָ / שְׁמֹר שַׁבַּת קְדֹשֶׁךָ |
"דרור יקרא" הוא אחד משירי השבת הידועים והנפוצים ביותר בכל קהילות ישראל לאורך הדורות. זהו ככל הנראה השיר הראשון שנכתב במיוחד כשיר לשבת, ולא כפיוט שנועד להשתלב בתפילה או בבית הכנסת. השיר עצמו עוסק ביום השבת כיום של חופש וגאולה רוחנית לאדם ולעולם. השבת גואלת את האדם מן הנטל של שיגרת החיים ומאפשרת לו טעימה קטנה של העולם הבא ושל הגאולה העתידה. מחבר הפיוט הוא דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית בספרד, תלמידו של ר' סעדיה גאון שעבר לספרד ובה פעל. הוא נחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית. השיר פרץ אל התודעה הישראלית הציבורית בעקבות ביצוע של שלמה בר והברירה הטבעית, בו עיבד ושר את אחד מלחניו התימניים המסורתיים של הפיוט. |
عنوان |
דרור יקרא |
---|---|
المؤدي |
וינגרטן, אברהם |
من |
הניגון החסידי בפי החסידים |
شركة التسجيل |
ירושלים : המרכז לחקר המוסיקה היהודית - האוניברסיטה העברית בירושלים |
تاريخ الإنتاج |
תשס"ד 2004 |
القائمون على العمل |
מזור, יעקב 1935- (מקליט) וינגרטן, אברהם (זמר, מבצע) |
ملاحظة حول المكان والوقت |
הוקלט בבני ברק ב- 6/2/1967. |
الفني |
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim Radio programs |
لغة |
heb |
ملاحظات |
מתוך מספר סרט Y 3688/1. ניגון שמחה פאן-חסידי. מסורת: אשכנזים :מזרח-חסידים |
رقم الرف |
CD 05526 (2) |
رقم النظام |
990026554920205171 |
תנאי השימוש:
يجوز نسخ المادة واستخدامها لأغراض غير تجارية فقط.
يجب نَسب المادة للمؤلّف/ين وذكره/م عند كل استخدام للمادة.
يُحظر المسّ بكرامة أو اسم المؤلّف من خلال تشويه المصنّف أو تغييره.
لا حاجة للتوجّه إلى المكتبة للحصول على إذن للاستخدام غير التجاري.
الاستخدام التجاري مشروط بالحصول على إذن من مالك حقوق التأليف والنشر في المادة و/ أو مالك المجموعة. لا يلزم الحصول على موافقة إضافية من المكتبة الوطنية.
بالإمكان التوجّه بطلب إلى المكتبة الوطنية للحصول على تفاصيل التواصل بمالك حقوق التأليف والنشر أو مالك المجموعة
معلومات إضافية:
هذه المادة تسري عليها حقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟