מתווה פעולה

"הקמת גדר הבטחון לפני 14 שנה בתוך שטחה המוניציפלי של ירושלים הוציאה דה-פקטו אל מחוץ לעיר את שכונות כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט בצפון ירושלים. מציאות חדשה זאת חוללה שני תהליכי קיצון שלא ניתן עוד להתעלם מהם: האוכלוסיה במרחב שהוצא אל מחוץ לגדר גדלה פי שלשה והיא מונה כיום כ-140 אלף נפש, כשליש מהאוכלוסיה במזרח ירושלים. בכלל מזרח ירושלים עמד הגידול בתקופה המקבילה על כ-%71 בלבד. הקמת הגדר מדרום למרחב כפר עקב-מחנה הפליטים שועפט העמיקה עוד את ההזנחה, העבריינות, העוני והעדר המשילות ששררו בהם מלכתחילה. אזורים אלה הוגדרו בשנים האחרונות על ידי גורמים רשמיים כ'שטח הפקר', וביטויי המצוקה שם רבים: סמים, עוני, עבריינות בנייה נרחבת שהביאה היצע רב וזול במיוחד של דיור. עזובה, הזנחה, רמת תשתיות עירוניות ושירותים עירוניים נמוכה במיוחד, תופעה של נשק לא חוקי המצוי בידי תושבים, וככלל - ריק שלטוני מובהק. ; מתווה: 'ריבונות אחת - פיצול מוניציפלי', מציע להוציא את מחנה הפליטים שועפט ופרבריו, יחד עם כפר עקב-סמירמיס ותת השכונות שלו מתחומה המוניציפלי של ירושלים, ולהקים עבורן שתי מועצות מקומיות ישראליות, בתחום מדינת ישראל ותחת ריבונותה. התושבים בשכונות אלה ישמרו על מעמד התושבות שלהם. המתווה יעניק לתושבים ולמדינה כלים חדשים כדי לשקם את השכונות הללו ולטפל במצוקת התושבים שם. המתווה גם יחזק את הרוב היהודי המתמעט בתחום ירושלים מכ-60% לכ-70%. ביצוע המתווה מותנה בלקיחת אחריות תקציבית ממשית על שיקום השכונות הללו. בניגוד למתווים אחרים, זהו אינו מתווה חלוקה או ויתור על ריבונות, אלא מתווה להיפרדות מוניציפלית בלבד משתי שכונות, שהקמת הגדר כבר הוציאה אותו דה-פקטו מתחומי העיר. רעיונות אחרים שהועלו בשנים האחרונות ביחס לשתי שכונות אלה, התמקדו בדרך כלל באחד מהשניים: מצוקת התושבים שם, או האינטרס הדמוגרפי של מדינת ישראל. המתווה הנוכחי מבקש להתמודד עם שני הנושאים הללו גם יחד ולתת מענה לשלוש סוגיות: האינטרס הבטחוני, הדמוגרפי ומצוקת התושבים"--מן המעטפת האחורית.