הפיוט והתפילה במסורת ג'רבה
כניסת בית הכנסת באי ג'רבה. צילום: אברהם ישראלי, ביתמונה

הפיוט והתפילה במסורת ג'רבה

האי ג'רבה הוא אי קטן בדרום תוניסיה, שתרומתו למסורת היהודית היא ביחס הפוך לגודלו. בקהילה יהודית קטנה ועתיקה זו פועלים עד היום עשרות בתי כנסת ולצדם ישיבות ותלמידי תורה. תלמידי חכמים רבים צמחו באי, שהפך ברבות השנים לאחד ממרכזי הדפוס העברי ולשופר לספרים הרבים שכתבו חכמיו. במסורת נשתמרו כמה מנהגים ייחודיים במעגל השנה, בקריאות בתורה ובפיוטים.

מסורת הפיוט והתפילה של יהודי ג'רבה מאופיינת ראשית לכול באהבה גדולה לשפה העברית, נושא שהעסיק רבות את חכמי הקהילה. ביטוי נכון ומוקפד של האותיות והתנועות הוא מאפיין מהותי של התפילה הג'רבאית, שניכר עד היום בקרב נושאי המסורת. בשונה מתפילות אחרות במסורות הספרדים, נעימת התפילה הג'רבאית היא פשוטה יחסית ואינה מלאה בסלסולים – ויש הטוענים שהדבר נועד על מנת להימנע משינויי משמעות הנובעים מאילוצים מוזיקליים. הנעימה המוזיקלית הקבועה והפשוטה מאפשרת השתתפות פעילה של הקהל בתפילה.

לצד הדמיון למסורת יהודי תוניסיה, המסורת הג'רבאית עומדת בזיקה למסורת התפילה של יהודי לוב הסמוכה, בעוד מסורת התפילה של יהודי תוניסיה, בעיקר בצפון המדינה, דומה יותר למסורת התפילה האלג'יראית.

כיום פועלים בארץ בתי כנסת ספורים המשמרים את מסורת הפיוט והתפילה הג'רבאית, בקריית אתא, באשקלון, בברכיה ובמושבים נוספים ברחבי הארץ.

תנו כבוד לתורה בביצוע יוחאי כהן

מתוך האלבום "יקרה היא מפנינים" – פיוטים במסורת ג'רבה בהפקת מרכז זלמן שז"ר