עובדיה הגר

---

עובדיה הגר נולד למשפחה נוצרית אצילית ממוצא נורמנדי באיטליה בין השנים 1050–1075. רוב ידיעותינו עליו מבוססות על חיבורו "מגילת עובדיה", אשר קטעים ממנה נשתמרו בגניזה הקהירית. לאחר שהתגייר סבל מרדיפות ונאלץ לגלות ממקומו. במסעותיו עבר ברחבי המזרח, בגדד, סוריה (בשתי הקהילות דאגה הקהילה היהודית למחסורו), ולבסוף התיישב במצרים. במסגרת הכנסייה, רכש גם את היכולת לרשום מוזיקה בתווים, תחום שבימיו היה מפותח בעיקר במסגרות המנזרים הנוצרים.

במאה ה־20 נתגלה בגניזה הקהירית כתב יד המיוחס לעובדיה הגר ובו שלשה קטעי תפילה ופיוט רשומים בתווים ימי ביניימיים:

הפיוט "מי על הר חורב" – שירי הלל למשה רבנו, חלק מן הפיוט "ואדע מה" – שקשה לקבוע בוודאות למה הוא מכוון, וחמישה פסוקים מתהלים שנאמרים־מושרים במעין דקלום (רצ'יטטיב). לא ברור אם מדובר בלחנים מקוריים של עובדיה הגר. ניתן לזהות בלחני הפיוטים השפעות גרגוריאניות מערביות ברורות, לעומת קטעי הדקלום שסגנונן מזרחי יותר. בכל אופן מדובר בגילוי מרתק לגבי העולם המוזיקלי של היהודים במצרים של המאה ה־12 ובכלל מדובר למעשה בעדות העתיקה ביותר המצויה בידינו של מוזיקה יהודית בבית הכנסת. ישנן שתי אינטרפרטציות עיקריות לתווים, השונות זו מזו, גרסת ישראל אדלר וגירסת חנוך אבנארי, שכן מדובר בשיטת תיווי ראשונית יחסית. שלושת הקטעים זכו למחקרים ולביצועים מגוונים ברחבי העולם. 

מעניין לציין כי בספר "תשובות הרמב"ם" מופיע דיון בשאלה האם גר יכול הוא לומר את נוסח הברכה "אלוהינו ואלוהי אבותינו". ועונה הרמב"ם:

הגיע אלינו שאלות מרנא ורבנא (מורינו ורבינו) עובדיה המשכיל, המבין, גר הצדק, ישלם ה' פועלו ותהי משכורתו שלמה מעם ה' אלוהי ישראל, אשר בא לחסות תחת כנפיו. שאלת על עסקי הברכות והתפילות בינך לבין עצמך, או אם תתפלל בציבור, היש לך לומר "אלהינו ואלוהי אבותינו" ו"אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" ו"אשר הבדילנו" ו"אשר בחר בנו" ו"שהנחלת את אבותינו" ו"שהוצאתנו מארץ מצרים" ו"שעשה נסים לאבותינו" וכל כיוצא באלה העניינים.
יש לך לומר הכל כתקנם, ואל תשנה דבר. אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל, כך ראוי לך לברך ולהתפלל, בין שהתפללת יחידי, בין שהיית שליח ציבור.
(תשובות הרמב"ם סי' מ"ב)

השם עובדיה הגר כפי הנראה היה מקובל בקרב גרי צדק. הדמות אשר בה דן הרמב"ם בתשובתו, אינה מקבילה לעובדיה הגר הנורמנדי – מחבר הפיוטים, אשר כפי הנראה נפטר סמוך לשנת 1150. בשנה זו היה הרמב"ם בן 12 שנה בלבד.