המחזור העתיק של בני ארם צובה

---

(המאמר פורסם בשנת 2008)

סידור התפילה הוא ככל הנראה הספר היהודי השימושי והנפוץ ביותר. סידורי התפילה היו מראשוני הספרים שנדפסו בעברית. בתוכם, תופש לו מקום של כבוד מחזור התפילות של קהילת ארם צובה, שנדפס לראשונה בוונציה בשנת 1527 ועתה, לאחר עמל של שנים רבות, יוצא לראשונה לאור לאחר קרוב ל־500 שנה, בליווי מבואות ומפתחות, בידי ייד הרב נסים, בתמיכתה של קרן אדמונד י. ספרא.

צומת של מסורות

מחזור ארם צובה אבד כמעט לגמרי מן העולם ולא נותר ממנו ולו עותק שלם אחד. למעלה מעשרים שנה עמלו על הוצאתו לאור במכון המחקר של "יד הרב נסים". עיון במחזור מלמד אותנו איך נהגו להתפלל בארץ ישראל ובעוד קהילות. ניתן למצוא בו מנהגי תפילה ייחודיים לקהילת אר"צ ומנהגי תפילה המוכרים לנו דווקא מהמחזורים האירופאים.

המחזור מתייחד בכך שהוא אוצר בתוכו מפגש של מנהגים ושל מסורות תפילה. הוא מהווה חוליית מעבר בין סוף ימי מנהג ארץ ישראל העתיק לתחילת מנהג בבל, שאותו קיבלו על עצמם בני קהילת אר"צ וקהילות נוספות. ניתן למצוא בו השפעות של ר' סעדיה גאון והרמב"ם, מנהגי תפילה ייחודיים לקהילת אר"צ ומנהגי תפילה המוכרים לנו דווקא מהמחזורים האירופאים. עיון במחזור מלמד אותנו איך נהגו להתפלל בארץ ישראל ובעוד קהילות, לפני אחד האירועים ההיסטוריים החשובים בתולדות עם ישראל: גירוש ספרד, שהביא בעקבותיו שינויים בנוסח התפילה עד לתבנית המוכרת כיום.

במספרים

מחזור ארם צובה מחזיק קרוב ל־700 עמודים, מעל 620 פיוטים, כ־120 פייטנים, נדפס בשתי מהדורות (1527, 1560); למעלה מעשרים שנה עמלו על הוצאתו לאור במכון המחקר של 'יד הרב נסים'; במהדורה החדשה שני כרכים וכרך מבואות ובו מאמרי מבוא מקיפים.

מה במחזור?

מסקרן מאוד לדפדף במחזור, שנדפס לפני קרוב ל־500 שנה. העין מיד מחפשת את הדומה ואת השונה. הנה למשל שתי דוגמאות לכך: עיון קצר בתפילות יום הכיפורים מעלה כמה נקודות מפתיעות – בתפילת מוסף לא מופיע "סדר העבודה" (תיאור עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, פרק התופס מקום מרכזי בכל הסידורים המקובלים כיום), חטיבת הסליחות מצומצמת ביותר לעומת הנהוג כיום, גם ה"וידוי" (מניית עבירות וחטאים על פי סדר הא"ב ובקשת מחילה עליהם) קצר בהרבה. "אדון הסליחות" המפורסם אינו מופיע במחזורי הסליחות של יום הכיפורים, כפי שנהוג היום, אלא רק בסדר הסליחות הנקרא שם "תיקון סליחות".

הנה גם דוגמה "פייטנית" נוספת שמלמדת על מנהג ייחודי של קהילת אר"צ: מיד לאחר תפילות תשעה באב מופיעה במחזור חטיבה של פיוטים מיוחדים לאשמורת הבוקר של שבתות חודש אלול (מנהג שאינו קיים בימינו). אולי זהו מקורו של מנהג שירת הבקשות, הנהוג עד היום אצל יוצאי אר"צ ומהם התפשט לקהילות נוספות. אלא שבמקום שבתות חודש אלול, החלו אומרים את הבקשות בלילות הארוכים של שבתות החורף.

פיוטים במחזור

התמונה הפיוטית העולה מן המחזור היא של עושר ומגוון רב. הדבר הבולט הוא שהפיוטים אינם מופיעים אף פעם בתוך התפילה עצמה, גם לא בסמוך ל"פסוקי דזמרה" (חטיבת מזמורי תהלים בתחילת תפילת שחרית), כפי שהיה נהוג בקהילות רבות בצפון אפריקה והמזרח. בכך משקף המחזור מציאות מאוחרת יותר, השונה ממנהגי התפילה הארץ־ישראליים הקדומים, שבהם שימש הפיוט תחליף לנוסח הקבע של התפילה. אולי זו גם הסיבה שמן המחזור נפקד מקומם של המשוררים הארץ־ישראליים הקדומים.

הפיוטים המופיעים במחזור משולבים בין התפילות על פי סדר לוח השנה. נוסף להם מצוי בסוף המחזור מדור נפרד הקרוי "פזמונים", ובו מופיעים שוב פיוטים נוספים לחגים ולאחריהם פיוטים לאירועי שמחה, ומנגד, ללוויות ולאבלים.

מי במחזור

הפיוטים הקדומים ביותר במחזור הם של ר' סעדיה גאון (המאה ה־10), ובעצם השכבה הפייטנית הקדומה ביותר במחזור מבוססת כמעט כולה על הסידור שלו. כמעט כל פייטני ספרד הקדומים מיוצגים במחזור, אם כי רק אחוז קטן של יצירותיהם נקלט בו. פייטני סוריה הקדומים, בני המאה הי"א, אינם מיוצגים במחזור, אבל נוכחותם של פייטנים מאוחרים יותר שפעלו בסוריה, חלקם אף בארם צובה עצמה, מורגשת היטב במחזור, חלק מהם ניתנים לזיהוי. לציון מיוחד ראויים פיוטים החתומים בשם העיר "צובה" או פיוטים שבהם המשוררים מזכירים במפורש את קהילת ארם צובה ומבקשים עליה רחמים.

חשיבותו של המחזור

מחזור ארם צובה אבד כמעט לגמרי מן העולם ולא נותר ממנו ולו עותק שלם אחד. קטעים ממנו פזורים בספריות ובאוספים שונים בעולם, כשמצבם הפיזי של חלק מהדפים לקוי ביותר, והאותיות שחוקות  ומחוקות. למעלה מעשרים שנה עסק מכון המחקר של "יד הרב נסים" במשימה סבוכה זו, לחקור ולחפש אחר העותקים ששרדו ומתוכם לאסף, לקבץ ולכנס צילומים איכותיים כדי להגיש בפני הציבור ואנשי המחקר את העותק השלם ביותר. ועדיין חסרים דפים מן המחזור שלא נמצאו באף אחד מן האוספים. אחרי עבודה דקדקנית ושקדנית יצא המחזור לאור, בסיוע קרן אדמונד י. ספרא,  במהדורת פקסמיליה מהודרת.

ההדפסה המחודשת של המחזור מאפשרת לציבור החוקרים והמתעניינים בנושא להתוודע מקרוב ולחקור לעומקו את מחזור ארם צובה, על מנהגי התפילה והפיוט שבו, להעלות מתוכו את האופי המיוחד של מנהג הקהילה, את מקומו ההיסטורי של המחזור בתולדות התפילה היהודית ואת תרומתו הייחודית לתפילה ולמסורת הפיוט. מחקר מלא כזה טרם נעשה עד היום, שכן מנהג התפילה העתיק של בני קהילת חאלב לא הגיע לידיעת הציבור ולתודעת חוקרי התפילה אלא בעשרות השנים האחרונות.

חנה פתיה הייתה עורכת המשנה של אתר הזמנה לפיוט. המאמר מבוסס על מאמריהם של פרופ' שולמית אליצור, פרופ' יונה פרנקל ופרופ' מאיר בניהו ז"ל, המופיעים בכרך המבואות של המחזור. לדף המחזור באתר מכון יד הרב נסים.