יהודה הלוי
פסל של רבי יהודה הלוי, מוזיאון ראלי 'זיכרון ספרד'

יהודה הלוי

רבי יהודה הלוי, המוכר גם בראשי התיבות ריה"ל (1141-1075 לערך), היה משורר, פילוסוף ורופא. ר' יהודה הלוי היה מגדולי המשוררים העבריים בימי הביניים ואחת הדמויות הבולטות בתור הזהב של יהודי ספרד. השפעתו ניכרת עד היום. יצירתו הפיוטית כוללת כאלף שירים ויצירתו העיונית המרכזית היא ספר "הכוזרי".

ר' יהודה הלוי נולד בעיר טודלה שבספרד למשפחה יהודית משכילה, וזכה להשכלה רחבה ביהדות ובתחומי דעת כלליים-ערביים. בנעוריו החל לכתוב שירה, ואחת מיצירותיו הראשונות הייתה שירה קינה שכתב עם מותו של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שככל הנראה היה אחד ממוריו.

בצעירותו התלקחה המלחמה בין מוסלמים לנוצרים בספרד, ובעקבותיה נאלץ ריה"ל לנדוד בין מרכזי רוח ומדע בערים שונות. הוא שימש משורר שכיר באירועים חשובים וכך הכיר את המשורר משה אבן עזרא, וזה התרשם משיריו והפך לידידו הקרוב. ריה"ל התפרנס מרפואה ומסחר, ולאורך השנים גברה ההערכה כלפיו כמשורר וכרופא והוא זכה לכבוד ולהערצה. הוא התיידד עם משוררים, חכמים ואישים מרכזיים בחברה היהודית, ובמיוחד בלטה קרבתו למשורר והפרשן רבי אברהם אבן עזרא.

בשנת 1140 החליט ריה"ל להגשים את כמיהתו לעלות לארץ ישראל, והוא יצא למסע דרך מצרים. אולם לא ידוע מה עלה בגורלו. יש הטוענים שמת במצרים, בעוד שלפי עדויות אחרות הוא הגיע לירושלים ושם מצא את מותו.

יצירתו של רבי יהודה הלוי

שיריו של ריה"ל זכו להוקרה ופרסום נרחב ורבים מהם שולבו בתפילות. הם עוסקים בקודש וחול ויש בהם קינות, סליחות, פיוטים לשבת ולמועדים נוספים וכן שירי אהבה, חתונה ויין. הכיסופים לציון היו מוטיב בולט ביצירתו והתבטאו גם בכמה משיריו המוכרים ביותר, דוגמת "ציון הלא תשאלי" ו"ליבי במזרח".

ספר הכוזרי, שכתב ריה"ל בערבית במשך 20 שנה, נחשב לאחת מיצירות ההגות החשובות והמשפיעות ביותר בתולדות המחשבה היהודית. ריה"ל, שהתאפיין בתפיסה אנטי-שכלתנית, הפריד בין הפילוסופיה לאמונה היהודית וסבר שאמונה זו מבוססת על התגלות האל לעם ישראל במעמד הר סיני ולא על הוכחות שכליות.

לשיטתו, בבני העם היהודי טמון "העניין האלוהי" שהוא מעין תכונה תורשתית המתבטאת בפוטנציאל לדבקות באל, השגחה מיוחדת ויכולת נבואית. לגישתו, "העניין האלוהי" מקנה לעם ישראל עליונות על כל העמים והופך אותו לעם סגולה. לפי ריה"ל, על אדם יהודי לשאוף לשלמות יהודית באמצעות קיום מצוות, השתייכות לעם ישראל וישיבה בארץ ישראל. אשר למצוות, לגישתו אין לחפש להן הסברים שכליים אלא יש לקיימן כפי שהורה האל, וקיומן נחוץ לנפש האדם כפי שהמזון נחוץ לגופו. בספרו ריה"ל משבח את הלשון העברית ומוכיח את חשיבותה.

בספרייה הלאומית אפשר להתרשם מחומרים ארכיוניים רבים השופכים אור על יצירתו של רבי יהודה הלוי, תולדותיו והתקופה שבה פעל. עם הפריטים השמורים בספרייה נמנים עותקים שונים של יצירותיו בכתבי יד ובמהדורות מודפסות, מחקרים שנכתבו על אודותיו וחלקים מ"גניזת קהיר" שבמסגרתה נחשפו עדויות על קורותיו בדרכו לארץ ישראל. כמו כן אפשר להאזין להקלטות מרגשות של שירי ריה"ל בביצוע שושנה דמארי, נחמה הנדל וזמרים נוספים.