Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת־הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ׃ הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִּמִתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי׃ הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי׃ כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִים לֹא־פִשְׁעִי וְלֹא־חַטָּאתִי ה'׃ בְּלִי־עָוֺן יְרוּצוּן וְיִכּוֹנָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה׃ וְאַתָּה ה'־אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל־הַגּוֹיִם אַל־תָּחֹן כָּל־בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה׃ יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר׃ הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי־מִי שֹׁמֵעַ׃ וְאַתָּה ה' תִּשְׂחַק־לָמוֹ תִּלְעַג לְכָל־גּוֹיִם׃ עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי׃ אֱלֹהֵי חסדו [חַסְדִּי] יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי׃ אַל־תַּהַרְגֵם פֶּן־יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי׃ חַטַּאת־פִּימוֹ דְּבַר־שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ׃ כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי־אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה׃ וְיָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר׃ הֵמָּה ינועון [יְנִיעוּן] לֶאֱכֹל אִם־לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ׃ וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי־הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר־לִי׃ עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
• (א) הכותרת זהה בשלושת הפרקים האחרונים: לַמְנַצֵּחַ אַל-תַּשְׁחֵת, לְדָוִד מִכְתָּם. גם כאן כתובת מקשרת למאורע בחיי דוד: בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל שליחים וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת שדוד גר בו, כדי להיכנס לשם ולַהֲמִיתוֹ. ועל כך הוא מתחנן ומבקש. (ב) הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי, אֱלֹהָי, מִמִּתְקוֹמְמַי, מהעומדים להילחם בי תְּשַׂגְּבֵנִי, תחזק אותי ותיתן לי מפלט. (ג) הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן, וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי. (ד) כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי, יָגוּרוּ, מתקבצים, או: מתגרים ומכריזים מלחמה עָלַי עַזִּים, אנשים חזקים ואכזרים. וכל זה לֹא בגלל פִשְׁעִי, וְלֹא בגלל חַטָּאתִי, ה', אלא מתוך שנאה. (ה) בְּלִי עָוֹן שלי יְרֻצוּן, ירוצו וְיִכּוֹנָנוּ, יתכוונו להרע לי. ואני יכול רק להתפלל לה': עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה. (ו) וְאַתָּה, ה' אֱלֹֹהִים צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָקִיצָה, התגלה לִפְקֹד, לזכור לרעה, להעניש את כָּל הַגּוֹיִם. אולי נרמז כאן ששליחיו של שאול לא היו מישראל, אלא היו שכירי חרב זרים. אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן, רשע. סֶלָה, סימן מוסיקלי; אכן; או: לעולם ועד. וכך מתוארים האויבים הללו: (ז) הם אינם מופיעים בשעות היום, אלא יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב, כשודדים או חיות טרף, יֶהֱמוּ, יקימו מהומה, ישמיעו קולות כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר כדרכם של כלבי חוצות המשוטטים ברחובות העיר בלילות. (ח) הִנֵּה יַבִּיעוּן, יוציאו דברים בְּפִיהֶם, כמו חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם. הם מרגישים שהם יכולים לאיים ולבצע כל מה שירצו כִּי לפי הנחתם מִי שֹׁמֵעַ?! אין דין ואין דיין. (ט) וְאַתָּה, ה', תִּשְׂחַק לָמוֹ, תלגלג עליהם, תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם, ואף מזימה שזממו לא תצא אל הפועל. המשורר קורא: (י) עֻזּוֹ של ה'![1] אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה. אני ממתין ומצפה לך כִּי אֱלֹֹהִים מִשְׂגַּבִּי, מקור כוחי, (יא) אֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי, יקדים לתת לי חסות, או: יקבל את פני, אֱלֹֹהִים יַרְאֵנִי בְמפלתם של שֹׁרְרָי, אויבי. והוא מתפלל: (יב) אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ אותם ואת מעשיהם עַמִּי. כדי שייזכרו הם צריכים ליפול, אך להישאר בחיים. הֲנִיעֵמוֹ, נער אותם בְחֵילְךָ, בכוחך, וְהוֹרִידֵמוֹ, השפל אותם ממעמדם, מָגִנֵּנוּ, אֲדֹנָי. (יג) חַטַּאת פִּימוֹ, פיהם ודְבַר שְׂפָתֵימוֹ, שפתיהם הם בעוכריהם, וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם, בגלל גאוותם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ, מחמת הקללות והשקרים שהם יְסַפֵּרוּ. (יד) כַּלֵּה אותם בְחֵמָה, בכעס, כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ, ואינם עוד, וְיֵדְעוּ כולם כִּי אֱלֹֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי, עד קצות הָאָרֶץ. סֶלָה. המשורר חוזר לתיאור האויבים: (טו) וְיָשֻׁבוּ לָעֶרֶב, יֶהֱמוּ כַכָּלֶב, כמו כלבים, וִיסוֹבְבוּ עִיר. (טז) הֵמָּה יְנִיעוּן, ישוטטו לֶאֱכֹל כדי למצוא להם אוכל, ואִם לֹא יִשְׂבְּעוּ הרי שלכל הפחות - וַיָּלִינוּ בתוך העיר. כך אותם שלוחים שבאו להרוג את דוד הסתובבו בעיר הזרה וניסו לתפסו אף שלא היו בקיאים בנעשה שם. ומסיים בדברי תהילה: (יז) וַאֲנִי אָשִׁיר בשבח עֻזֶּךָ, כוחך, וַאֲרַנֵּן, אזמר לַבֹּקֶר בדבר חַסְדֶּךָ, כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי. (יח) אתה עֻזִּי, אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה, כִּי אֱלֹֹהִים הוא מִשְׂגַּבִּי, אֱלֹהֵי חַסְדִּי.
[1] ראו ראב"ע.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| Title |
תהלים נט: למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
(א) הכותרת זהה בשלושת הפרקים האחרונים: לַמְנַצֵּחַ אַל-תַּשְׁחֵת, לְדָוִד מִכְתָּם. גם כאן כתובת מקשרת למאורע בחיי דוד: בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל שליחים וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת שדוד גר בו, כדי להיכנס לשם ולַהֲמִיתוֹ. ועל כך הוא מתחנן ומבקש.
(ב) הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי, אֱלֹהָי, מִמִּתְקוֹמְמַי, מהעומדים להילחם בי תְּשַׂגְּבֵנִי, תחזק אותי ותיתן לי מפלט. (ג) הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן, וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי.
(ד) כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי, יָגוּרוּ, מתקבצים, או: מתגרים ומכריזים מלחמה עָלַי עַזִּים, אנשים חזקים ואכזרים. וכל זה לֹא בגלל פִשְׁעִי, וְלֹא בגלל חַטָּאתִי, ה', אלא מתוך שנאה. (ה) בְּלִי עָוֹן שלי יְרֻצוּן, ירוצו וְיִכּוֹנָנוּ, יתכוונו להרע לי. ואני יכול רק להתפלל לה': עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה. (ו) וְאַתָּה, ה' אֱלֹֹהִים צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָקִיצָה, התגלה לִפְקֹד, לזכור לרעה, להעניש את כָּל הַגּוֹיִם. אולי נרמז כאן ששליחיו של שאול לא היו מישראל, אלא היו שכירי חרב זרים. אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן, רשע. סֶלָה, סימן מוסיקלי; אכן; או: לעולם ועד.
וכך מתוארים האויבים הללו: (ז) הם אינם מופיעים בשעות היום, אלא יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב, כשודדים או חיות טרף, יֶהֱמוּ, יקימו מהומה, ישמיעו קולות כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר כדרכם של כלבי חוצות המשוטטים ברחובות העיר בלילות. (ח) הִנֵּה יַבִּיעוּן, יוציאו דברים בְּפִיהֶם, כמו חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם. הם מרגישים שהם יכולים לאיים ולבצע כל מה שירצו כִּי לפי הנחתם מִי שֹׁמֵעַ?! אין דין ואין דיין. (ט) וְאַתָּה, ה', תִּשְׂחַק לָמוֹ, תלגלג עליהם, תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם, ואף מזימה שזממו לא תצא אל הפועל.
המשורר קורא: (י) עֻזּוֹ של ה'![1] אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה. אני ממתין ומצפה לך כִּי אֱלֹֹהִים מִשְׂגַּבִּי, מקור כוחי, (יא) אֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי, יקדים לתת לי חסות, או: יקבל את פני, אֱלֹֹהִים יַרְאֵנִי בְמפלתם של שֹׁרְרָי, אויבי. והוא מתפלל: (יב) אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ אותם ואת מעשיהם עַמִּי. כדי שייזכרו הם צריכים ליפול, אך להישאר בחיים. הֲנִיעֵמוֹ, נער אותם בְחֵילְךָ, בכוחך, וְהוֹרִידֵמוֹ, השפל אותם ממעמדם, מָגִנֵּנוּ, אֲדֹנָי. (יג) חַטַּאת פִּימוֹ, פיהם ודְבַר שְׂפָתֵימוֹ, שפתיהם הם בעוכריהם, וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם, בגלל גאוותם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ, מחמת הקללות והשקרים שהם יְסַפֵּרוּ. (יד) כַּלֵּה אותם בְחֵמָה, בכעס, כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ, ואינם עוד, וְיֵדְעוּ כולם כִּי אֱלֹֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי, עד קצות הָאָרֶץ. סֶלָה.
המשורר חוזר לתיאור האויבים: (טו) וְיָשֻׁבוּ לָעֶרֶב, יֶהֱמוּ כַכָּלֶב, כמו כלבים, וִיסוֹבְבוּ עִיר. (טז) הֵמָּה יְנִיעוּן, ישוטטו לֶאֱכֹל כדי למצוא להם אוכל, ואִם לֹא יִשְׂבְּעוּ הרי שלכל הפחות - וַיָּלִינוּ בתוך העיר. כך אותם שלוחים שבאו להרוג את דוד הסתובבו בעיר הזרה וניסו לתפסו אף שלא היו בקיאים בנעשה שם.
ומסיים בדברי תהילה: (יז) וַאֲנִי אָשִׁיר בשבח עֻזֶּךָ, כוחך, וַאֲרַנֵּן, אזמר לַבֹּקֶר בדבר חַסְדֶּךָ, כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי. (יח) אתה עֻזִּי, אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה, כִּי אֱלֹֹהִים הוא מִשְׂגַּבִּי, אֱלֹהֵי חַסְדִּי.
[1] ראו ראב"ע.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
