ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד׃ בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת־אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת־אֱדוֹם בְּגֵיא־מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף׃ אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ׃ הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי־מָטָה׃ הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה׃ נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃ לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ ועננו [וַעֲנֵנִי׃] אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד׃ לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי׃ מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל־אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי׃ מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד־אֱדוֹם׃ הֲלֹא־אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא־תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ׃ הָבָה־לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם׃ בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה־חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
פרק זה הוא שיר תהילה והודאה על ניצחון. המזמור מתחיל בתיאור כישלון, ועובר להבעת תודה על ניצחון מזהיר ולהכרה בכך שהכול בא מידו של ה' לבדו. קטע האודות לפרק לקוח מתוך פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לתהלים, מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
|
• (א) לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת, כלי פריטה בעל שישה מיתרים,[1] או: שמו של שיר ישן שלפיו הולחן המזמור, מִכְתָּם לְדָוִד נוסף על דברי התפילה שבמכתם הוא נועד לְלַמֵּד, (ב) המכתם נאמר בְּהַצּוֹתוֹ, במריבתו, בזמן שדוד התקיף מקומות רחוקים - אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה, ובאותו זמן - וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף איש. באותו הפרק התנהלו אפוא שתי מלחמות קשות שדוד ושרי הצבא שלו ניצחו בהן. במזמור יש דברי תודה, שבח וזיכרון, אף שהקרבות לא הגיעו עדיין לידי סיום מוחלט. (ג) אֱלֹֹהִים, בעבר, נדמה היה לנו שזְנַחְתָּנוּ בשעת צרה, ואף יותר מכך - פְרַצְתָּנוּ, עשית בנו פרצות, שברים, אָנַפְתָּ, כעסת, אבל בסוף תְּשׁוֹבֵב לָנוּ, אתה מחזיר אותנו למקומנו, וגם: נותן לנו מנוחה. (ד) קודם הִרְעַשְׁתָּה, זעזעת אֶרֶץ ויושביה, פְּצַמְתָּהּ, בקעת אותה. רְפָה, רפא ואחה את שְׁבָרֶיהָ כִי הארץ ועדתה מָטָה, התמוטטה. (ה) בעבר הִרְאִיתָ לעַמְּךָ יד קָשָׁה, הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה. השנים שלפני ניצחונותיו של דוד היו רצופות במפלות ולחצים מכל צד. (ו) ואולם כעת נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס, דגל שיוכלו להניפו בגאווה ובשמחת ניצחון, מִפְּנֵי קֹשֶׁט, אמת, מפני שאתה נאמן ושומר את הבטחתך עתיקת היומין. סֶלָה. (ז) לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, עמך ישראל, הוֹשִׁיעָה בימִינְךָ וַעֲנֵנִי. כאן מתואר הניצחון: (ח) אֱלֹֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ, כביכול הודיע לי שאני צועד לקראת ניצחונות; ואז אֶעְלֹזָה, שמחתי בבשורה הטובה, שכן מעתה אֲחַלְּקָה, אוכל להנחיל לישראל את העיר שְׁכֶם וְאת עֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, אמדוד כדי לחלק. עד אז היה אזור זה כפוף לשלטון ישראל רק בחלקו, ובו גרו ואותו ביצרו גויים במשך שנים רבות; עתה יוכנע האויב הזה לחלוטין, ודוד המלך יוכל לחלק את העיר הכבושה ואת העמק שלידה. הצלחתו של הישג זה נבעה מהתאחדות עם ישראל כולו תחת שלטונו - (ט) לִי, אתי הגִלְעָד וְלִי גם מְנַשֶּׁה, השבט השוכן בגלעד ובבשן, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז, מגן לרֹאשִׁי, יְהוּדָה מְחֹקְקִי, קובע החוקים. כעת עומדים לימיני כל השבטים, גם אלה שקודם לכן לא היו ביחסים ידידותיים. משום כך יוכל העם לנצח - (י) מוֹאָב סִיר רַחְצִי, מבוזה בעיני כסיר שבו ארחץ את רגלי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, ביטוי להשפלה חמורה בכל המזרח, וממערב עָלַי, בעבורי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, הישברי. (יא) מִי יוֹבִלֵנִי לעִיר, שכשאגיע אליה אציב עליה מָצוֹר?! מִי נָחַנִי, מדריך אותי עַד אֱדוֹם?! (יב) הֲלֹא אַתָּה, אֱלֹֹהִים, שבעבר זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא, יצאת, אֱלֹֹהִים, בְּצִבְאוֹתֵינוּ. (יג) עכשיו, כשאתה בעזרנו, הָבָה, תן לָּנוּ עֶזְרָת, עזרה מִצָּר, מאויב, והלוא שָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם. אם אתה תעזור לנו, אין אנו זקוקים לתשועה אחרת. (יד) בֵּאלֹֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס, ירמוס, או: ינחיל תבוסה לצָרֵינוּ.
[1] ראו לעיל מה,א
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים ס: למנצח על שושן עדות מכתם לדוד |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת, כלי פריטה בעל שישה מיתרים,[1] או: שמו של שיר ישן שלפיו הולחן המזמור, מִכְתָּם לְדָוִד נוסף על דברי התפילה שבמכתם הוא נועד לְלַמֵּד, (ב) המכתם נאמר בְּהַצּוֹתוֹ, במריבתו, בזמן שדוד התקיף מקומות רחוקים - אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה, ובאותו זמן - וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף איש. באותו הפרק התנהלו אפוא שתי מלחמות קשות שדוד ושרי הצבא שלו ניצחו בהן. במזמור יש דברי תודה, שבח וזיכרון, אף שהקרבות לא הגיעו עדיין לידי סיום מוחלט.
(ג) אֱלֹֹהִים, בעבר, נדמה היה לנו שזְנַחְתָּנוּ בשעת צרה, ואף יותר מכך - פְרַצְתָּנוּ, עשית בנו פרצות, שברים, אָנַפְתָּ, כעסת, אבל בסוף תְּשׁוֹבֵב לָנוּ, אתה מחזיר אותנו למקומנו, וגם: נותן לנו מנוחה. (ד) קודם הִרְעַשְׁתָּה, זעזעת אֶרֶץ ויושביה, פְּצַמְתָּהּ, בקעת אותה. רְפָה, רפא ואחה את שְׁבָרֶיהָ כִי הארץ ועדתה מָטָה, התמוטטה. (ה) בעבר הִרְאִיתָ לעַמְּךָ יד קָשָׁה, הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה. השנים שלפני ניצחונותיו של דוד היו רצופות במפלות ולחצים מכל צד. (ו) ואולם כעת נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס, דגל שיוכלו להניפו בגאווה ובשמחת ניצחון, מִפְּנֵי קֹשֶׁט, אמת, מפני שאתה נאמן ושומר את הבטחתך עתיקת היומין. סֶלָה.
(ז) לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, עמך ישראל, הוֹשִׁיעָה בימִינְךָ וַעֲנֵנִי.
כאן מתואר הניצחון: (ח) אֱלֹֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ, כביכול הודיע לי שאני צועד לקראת ניצחונות; ואז אֶעְלֹזָה, שמחתי בבשורה הטובה, שכן מעתה אֲחַלְּקָה, אוכל להנחיל לישראל את העיר שְׁכֶם וְאת עֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, אמדוד כדי לחלק. עד אז היה אזור זה כפוף לשלטון ישראל רק בחלקו, ובו גרו ואותו ביצרו גויים במשך שנים רבות; עתה יוכנע האויב הזה לחלוטין, ודוד המלך יוכל לחלק את העיר הכבושה ואת העמק שלידה. הצלחתו של הישג זה נבעה מהתאחדות עם ישראל כולו תחת שלטונו - (ט) לִי, אתי הגִלְעָד וְלִי גם מְנַשֶּׁה, השבט השוכן בגלעד ובבשן, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז, מגן לרֹאשִׁי, יְהוּדָה מְחֹקְקִי, קובע החוקים. כעת עומדים לימיני כל השבטים, גם אלה שקודם לכן לא היו ביחסים ידידותיים. משום כך יוכל העם לנצח - (י) מוֹאָב סִיר רַחְצִי, מבוזה בעיני כסיר שבו ארחץ את רגלי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, ביטוי להשפלה חמורה בכל המזרח, וממערב עָלַי, בעבורי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, הישברי.
(יא) מִי יוֹבִלֵנִי לעִיר, שכשאגיע אליה אציב עליה מָצוֹר?! מִי נָחַנִי, מדריך אותי עַד אֱדוֹם?! (יב) הֲלֹא אַתָּה, אֱלֹֹהִים, שבעבר זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא, יצאת, אֱלֹֹהִים, בְּצִבְאוֹתֵינוּ. (יג) עכשיו, כשאתה בעזרנו, הָבָה, תן לָּנוּ עֶזְרָת, עזרה מִצָּר, מאויב, והלוא שָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.
אם אתה תעזור לנו, אין אנו זקוקים לתשועה אחרת. (יד) בֵּאלֹֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס, ירמוס, או: ינחיל תבוסה לצָרֵינוּ.
[1] ראו לעיל מה,א
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
