Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃ זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר־צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃ הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כָּל־הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ׃ שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת׃ יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ־עֵץ קַרְדֻּמּוֹת׃ ועת [וְעַתָּה] פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן׃ שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן־שְׁמֶךָ׃ אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל־מוֹעֲדֵי־אֵל בָּאָרֶץ׃ אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין־עוֹד נָבִיא וְלֹא־אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד־מָה׃ עַד־מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח׃ לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חוקך [חֵיקְךָ] כַלֵּה׃ וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל־הַמָּיִם׃ אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים׃ אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃ לְךָ יוֹם אַף־לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃ אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃ זְכָר־זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף ה' וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ׃ אַל־תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח׃ הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃ אַל־יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃ קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי־נָבָל כָּל־הַיּוֹם׃ אַל־תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
שיר תחינה נוסף של אסף המתייחס לזמן קשה – האויבים מתגברים על ישראל ומחריבים את מקדש ה' ונחלתו.
קטע האודות לפרק לקוח מתוך פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לתהלים, מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
|
• (א) מַשְׂכִּיל לְאָסָף. לָמָה, אֱלֹֹהִים, נראה שזָנַחְתָּ אותנו לָנֶצַח?! מדוע יֶעְשַׁן אַפְּךָ, אתה כועס בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ?! (ב) זְכֹר את עֲדָתְךָ, עדת ישראל שאותה קָנִיתָ, בחרת ולקחת לך עוד בימי קֶּדֶם, אשר גָּאַלְתָּ להיות לך שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ. זכור את הַר צִיּוֹן זֶה ששָׁכַנְתָּ בּוֹ. (ג) הָרִימָה, הרם נא את פְעָמֶיךָ, צעדיך ובוא במהרה לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח, חורבנות שאין להם סוף. ראה את כָּל מה שהֵרַע אוֹיֵב גם בַּקֹּדֶשׁ, במקדש. (ד) שָׁאֲגוּ צוֹרְרֶיךָ, אויביך בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ, במקומות ההיוועדות, המפגש שלך, וגם בבית-המקדש, שבו נועדת עם ישראל. שם נשמעות שאגות ניצחון האויבים, ושם שָׂמוּ אוֹתֹתָם, דגליהם כך שיהיו אֹתוֹת לניצחונם במקומותינו. (ה) יִוָּדַע, ייראה האויב במשפטו לפניך כְּמֵבִיא, כמניף לְמָעְלָה בִּסְבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת, את הגרזנים. דע כי האויב התייחס למקדש ולערי ישראל כחוטב עצים בסבך, המכה בכליו בכול ומשחית ללא הבחנה. (ו) וְעַתָּה בפִּתּוּחֶיהָ, פתחיה של העיר, או: קישוטיה המגולפים נהרסים כולם יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת, כלי ניתוץ יַהֲלֹמוּן, יטיחו. (ז) הם שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ, השפילו את מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ. (ח) אָמְרוּ האויבים בְלִבָּם: נִינָם, נשמידם, או: נעשוק ונצער אותם יָחַד. הם שָׂרְפוּ לא רק את המקדש אלא גם כָל מוֹעֲדֵי אֵל מקומות מקודשים אחרים, כגון בתי כנסיות, ובתי מדרשות בדורות מאוחרים יותר, בָּאָרֶץ. (ט) ואנחנו את אוֹתֹתֵינוּ, הנסים דוגמת אלה שראינו בעבר, לֹא רָאִינוּ עוד. אֵין עוֹד נָבִיא שיודיענו מתי כל זה ייגמר, וְלֹא אִתָּנוּ אדם שיוֹדֵעַ עַד מָה, מתי כל זה יימשך. ולכן אנחנו קוראים אליך: (י) עַד מָתַי, אֱלֹֹהִים, יְחָרֶף, יקלל צָר, שונא, יְנָאֵץ אוֹיֵב את שִׁמְךָ לָנֶצַח?! (יא) לָמָּה תָשִׁיב, תחזיר, תעביר את יָדְךָ, ותימנע מלפעול ולהראות את כוחך? ובהמשך לדימוי זה אנו מבקשים: ויד ימִינֶךָ החזקה מִקֶּרֶב חֵיקְךָ כַלֵּה, העבר. אל תשאיר את ידיך אצלך בלי לעשות מאומה. פְּעל בהן. (יב) והרי אתה, אֱלֹֹהִים, כל יכול, כפי שראינו בעבר. הרי אתה מַלְכִּי מִקֶּדֶם, היית פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (יג) אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ, בגבורתך את היָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. (יד) אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, חית מים גדולה מאוד, ותִּתְּנֶנּוּ - את הלוויתן מַאֲכָל לְעָם, לְצִיִּים, ספינות, לקבוצות אנשים שלא יכלו לגבור עליו בעצמם. (טו) אַתָּה בָקַעְתָּ מן האדמה מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה גם הוֹבַשְׁתָּ, ייבשת נַהֲרוֹת אֵיתָן השוצפים וגועשים תמיד. (טז) לְךָ יוֹם, אַף לְךָ לָיְלָה, אתה מושל בשניהם. אַתָּה הֲכִינוֹתָ, יצרת מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ. (יז) אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קבעת את חוקי העולם. קַיִץ וָחֹרֶף - אַתָּה יְצַרְתָּם. (יח) ומאחר שיש בכוחך לעשות הכול, אנא זְכָר זֹאת - את האוֹיֵב אשר חֵרֵף את ה', וְאת העם הנָבָל אשר נִאֲצוּ את שְׁמֶךָ. (יט) אַל תִּתֵּן לְחַיַּת, לאותן חיות טרף את נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ, התור, היונה שלך, המסמלת את עם ישראל, ואת חַיַּת, החיים של עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח. (כ) הַבֵּט לַבְּרִית שכָּרתָּ עמנו, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ, הארץ התמלאה בחושך ובנְאוֹת, מקומות מושב של חָמָס. (כא) אַל יָשֹׁב דַּךְ, עני נִכְלָם, משום שלא מצא עוזר. עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ כשתעזור להם. (כב) קוּמָה, אֱלֹֹהִים, רִיבָה רִיבֶךָ, שהרי האויב הזה איננו רק פוגע בנו; הוא גם מחלל את שמך. זְכֹר חֶרְפָּתְךָ, החרפות שאתה שומע מִנִּי נָבָל, מן הנבלים כָּל הַיּוֹם. (כג) אַל תִּשְׁכַּח את קוֹל צֹרְרֶיךָ, את שְׁאוֹן רעשם של קָמֶיךָ, האויבים הקמים עליך אשר עֹלֶה תָמִיד בחירוף, בגידוף ובבוז, והושע את שמך, את מקדשך ואותנו.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| Title |
תהלים עד: משכיל לאסף למה אלהים |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
(א) מַשְׂכִּיל לְאָסָף. לָמָה, אֱלֹֹהִים, נראה שזָנַחְתָּ אותנו לָנֶצַח?! מדוע יֶעְשַׁן אַפְּךָ, אתה כועס בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ?!
(ב) זְכֹר את עֲדָתְךָ, עדת ישראל שאותה קָנִיתָ, בחרת ולקחת לך עוד בימי קֶּדֶם, אשר גָּאַלְתָּ להיות לך שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ. זכור את הַר צִיּוֹן זֶה ששָׁכַנְתָּ בּוֹ. (ג) הָרִימָה, הרם נא את פְעָמֶיךָ, צעדיך ובוא במהרה לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח, חורבנות שאין להם סוף. ראה את כָּל מה שהֵרַע אוֹיֵב גם בַּקֹּדֶשׁ, במקדש. (ד) שָׁאֲגוּ צוֹרְרֶיךָ, אויביך בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ, במקומות ההיוועדות, המפגש שלך, וגם בבית-המקדש, שבו נועדת עם ישראל. שם נשמעות שאגות ניצחון האויבים, ושם שָׂמוּ אוֹתֹתָם, דגליהם כך שיהיו אֹתוֹת לניצחונם במקומותינו. (ה) יִוָּדַע, ייראה האויב במשפטו לפניך כְּמֵבִיא, כמניף לְמָעְלָה בִּסְבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת, את הגרזנים. דע כי האויב התייחס למקדש ולערי ישראל כחוטב עצים בסבך, המכה בכליו בכול ומשחית ללא הבחנה. (ו) וְעַתָּה בפִּתּוּחֶיהָ, פתחיה של העיר, או: קישוטיה המגולפים נהרסים כולם יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת, כלי ניתוץ יַהֲלֹמוּן, יטיחו. (ז) הם שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ, השפילו את מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ. (ח) אָמְרוּ האויבים בְלִבָּם: נִינָם, נשמידם, או: נעשוק ונצער אותם יָחַד. הם שָׂרְפוּ לא רק את המקדש אלא גם כָל מוֹעֲדֵי אֵל מקומות מקודשים אחרים, כגון בתי כנסיות, ובתי מדרשות בדורות מאוחרים יותר, בָּאָרֶץ.
(ט) ואנחנו את אוֹתֹתֵינוּ, הנסים דוגמת אלה שראינו בעבר, לֹא רָאִינוּ עוד. אֵין עוֹד נָבִיא שיודיענו מתי כל זה ייגמר, וְלֹא אִתָּנוּ אדם שיוֹדֵעַ עַד מָה, מתי כל זה יימשך. ולכן אנחנו קוראים אליך: (י) עַד מָתַי, אֱלֹֹהִים, יְחָרֶף, יקלל צָר, שונא, יְנָאֵץ אוֹיֵב את שִׁמְךָ לָנֶצַח?! (יא) לָמָּה תָשִׁיב, תחזיר, תעביר את יָדְךָ, ותימנע מלפעול ולהראות את כוחך? ובהמשך לדימוי זה אנו מבקשים: ויד ימִינֶךָ החזקה מִקֶּרֶב חֵיקְךָ כַלֵּה, העבר. אל תשאיר את ידיך אצלך בלי לעשות מאומה. פְּעל בהן. (יב) והרי אתה, אֱלֹֹהִים, כל יכול, כפי שראינו בעבר. הרי אתה מַלְכִּי מִקֶּדֶם, היית פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (יג) אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ, בגבורתך את היָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. (יד) אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, חית מים גדולה מאוד, ותִּתְּנֶנּוּ - את הלוויתן מַאֲכָל לְעָם, לְצִיִּים, ספינות, לקבוצות אנשים שלא יכלו לגבור עליו בעצמם. (טו) אַתָּה בָקַעְתָּ מן האדמה מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה גם הוֹבַשְׁתָּ, ייבשת נַהֲרוֹת אֵיתָן השוצפים וגועשים תמיד. (טז) לְךָ יוֹם, אַף לְךָ לָיְלָה, אתה מושל בשניהם. אַתָּה הֲכִינוֹתָ, יצרת מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ. (יז) אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קבעת את חוקי העולם. קַיִץ וָחֹרֶף - אַתָּה יְצַרְתָּם.
(יח) ומאחר שיש בכוחך לעשות הכול, אנא זְכָר זֹאת - את האוֹיֵב אשר חֵרֵף את ה', וְאת העם הנָבָל אשר נִאֲצוּ את שְׁמֶךָ. (יט) אַל תִּתֵּן לְחַיַּת, לאותן חיות טרף את נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ, התור, היונה שלך, המסמלת את עם ישראל, ואת חַיַּת, החיים של עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח. (כ) הַבֵּט לַבְּרִית שכָּרתָּ עמנו, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ, הארץ התמלאה בחושך ובנְאוֹת, מקומות מושב של חָמָס.
(כא) אַל יָשֹׁב דַּךְ, עני נִכְלָם, משום שלא מצא עוזר. עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ כשתעזור להם. (כב) קוּמָה, אֱלֹֹהִים, רִיבָה רִיבֶךָ, שהרי האויב הזה איננו רק פוגע בנו; הוא גם מחלל את שמך. זְכֹר חֶרְפָּתְךָ, החרפות שאתה שומע מִנִּי נָבָל, מן הנבלים כָּל הַיּוֹם. (כג) אַל תִּשְׁכַּח את קוֹל צֹרְרֶיךָ, את שְׁאוֹן רעשם של קָמֶיךָ, האויבים הקמים עליך אשר עֹלֶה תָמִיד בחירוף, בגידוף ובבוז, והושע את שמך, את מקדשך ואותנו.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
