audio items
snunit
Back to search results

מרבים צרכי עמך

Enlarge text Shrink text
  • Prayer
playerSongImg
Title מרבים צרכי עמך
Cycle of the Year יום כיפור
Prayer Time נעילה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קְצָרָה – בשעת תפילת הנעילה ישנם צרכים מרובים, אולם דעת העם קצרה, הם אינם מסוגלים לבקש. הנוסח על-פי אחת מן ההצעות בגמרא ברכות (כט, ב) לתפילה הקצרה הנאמרת במקום סכנה: "אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה' שומע תפלה".
    • מַחְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל־יוּכְלוּ לְסַפְּרָה – משום שדעתם קצרה, הם אינם מסוגלים לספר, לפרט, את מחסורם ואת בקשותיהם. אפשרות נוספת לפירוש ביטוי זה היא שהצרכים רבים כדי כך עד שלא ניתן לספור, למנות אותם.
    • נָא בִּינָה הֲגִיגֵֽנוּ טֶֽרֶם נִקְרָא – המשורר מחבר כאן בין שני פסוקי תפילה מוכרים. האחד, תהלים ה, ב, "בִּינָה הֲגִיגִי" בשינוי ללשון רבים (כמו בקטע המוכר "שמע קולנו"); השני, על פי ישעיהו סה, כב: "וְהָיָה טֶרֶם-יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע." המשמעות בהקשר שלנו היא בקשה, שעוד לפני שנקרא ונתפלל (והרי דעתנו קצרה מכך) כבר תשמע תפילתנו ותענה.
    • הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא – כינוי לאלוהים, זוהי הפניה שבבקשה. על פי דברים י, יז.
    • סָפוּ וְגַם־כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה – פגיעה היא תפילה (לפי עשר לשונות התפילה המפורטות בספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא כו)
    • בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּֽיעָה – לפי משלי טז, א. בהקשר זה, זהו המשך הפירוט, אין יותר מי שידע להביע במענה לשון, להתפלל.
    • עֲרֻמִּים נוֹתַֽרְנוּ וְרָבְתָה הָרָעָה – ערומים ממצוות וממעשים טובים, ולכן הרעה גוברת על הטובה בהכרעת הדין.
    • עַל־כֵּן לֹא הִשַֽׂגְנוּ יְשׁוּעָה – מפני שאין בעלי תפילה, ומפני שאין בנו מעשים טובים לא קיבלנו, לא הגענו אל הישועה.
    • פָּנִים אֵין לָֽנוּ פָּנֶֽיךָ לְחַלּוֹת – אין לנו פנים, איננו יכולים ואיננו מעזים לחלות את פני האל, לבוא אליו בתפילה ובבקשה (אולי בשל הבושה מן המעשים הרעים והיעדר המצוות).
    • וְהֶעֱוִֽינוּ מְסִלּוֹת – עיקמנו ושיבשנו, סטינו מן הדרכים הישרות (ראו ירמיהו ג, כא ותהלים קו, ו).
    • צְדָקָה לְךָ־לְבַד – אלוהים הוא בעל הצדקה, לפי דניאל ט, ז :"לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה".
    • נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת – כלומר, נבקש אותך ואת צדקתך בתפילתנו.
    • הָעוֹמְדִים בְּבֵית־יְהוָֹה בַּלֵּילוֹת – כינוי לישראל, לפי תהלים קלד, א.
    • קָדוֹשׁ רְאֵה כִּי־פַס מֵלִיץ כְּשׁוּרָה –המשורר פונה אל האל בכינוי 'קדוש' ומבקש ממנו שיתחשב בכך שאין בעל תפילה, שליח ציבור ראוי והגון.
    • קַבֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה – קבל את התפילה כמו מנחה גדולה.
    • רִנָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה – לפי מדרש שמות רבה (כא, ו), ביטוי לכך שהתפילה מתקבלת לפני האל.
    • אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה – כינוי לאל על פי תהלים סה, ז.
    • שְׁמַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעָה תַּמָּה – שמע את תפילתי כמו שאתה מקבל ושומע תפילה תמה, ראויה.
    • תְּחוֹקְקֵֽנוּ לְחַיִּים וְתֵיטִיב לָֽנוּ הַחֲתִימָה – המשורר מבקש להכתב ולהחתם לטוב, בספר החיים (ומכאן ניתן ללמוד שהפיוט חובר כסליחה לתפילת הנעילה)
    • תּֽוֹלֶה אֶֽרֶץ עַל־בְּלִימָה – שוב, כינוי לאל. לפי איוב כו, ז.


Have more information? Found a mistake?