audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
playerSongImg
כותר מרבים צרכי עמך
מעגל השנה יום כיפור
מועד התפילה נעילה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קְצָרָה – בשעת תפילת הנעילה ישנם צרכים מרובים, אולם דעת העם קצרה, הם אינם מסוגלים לבקש. הנוסח על-פי אחת מן ההצעות בגמרא ברכות (כט, ב) לתפילה הקצרה הנאמרת במקום סכנה: "אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה' שומע תפלה".
    • מַחְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל־יוּכְלוּ לְסַפְּרָה – משום שדעתם קצרה, הם אינם מסוגלים לספר, לפרט, את מחסורם ואת בקשותיהם. אפשרות נוספת לפירוש ביטוי זה היא שהצרכים רבים כדי כך עד שלא ניתן לספור, למנות אותם.
    • נָא בִּינָה הֲגִיגֵֽנוּ טֶֽרֶם נִקְרָא – המשורר מחבר כאן בין שני פסוקי תפילה מוכרים. האחד, תהלים ה, ב, "בִּינָה הֲגִיגִי" בשינוי ללשון רבים (כמו בקטע המוכר "שמע קולנו"); השני, על פי ישעיהו סה, כב: "וְהָיָה טֶרֶם-יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע." המשמעות בהקשר שלנו היא בקשה, שעוד לפני שנקרא ונתפלל (והרי דעתנו קצרה מכך) כבר תשמע תפילתנו ותענה.
    • הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא – כינוי לאלוהים, זוהי הפניה שבבקשה. על פי דברים י, יז.
    • סָפוּ וְגַם־כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה – פגיעה היא תפילה (לפי עשר לשונות התפילה המפורטות בספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא כו)
    • בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּֽיעָה – לפי משלי טז, א. בהקשר זה, זהו המשך הפירוט, אין יותר מי שידע להביע במענה לשון, להתפלל.
    • עֲרֻמִּים נוֹתַֽרְנוּ וְרָבְתָה הָרָעָה – ערומים ממצוות וממעשים טובים, ולכן הרעה גוברת על הטובה בהכרעת הדין.
    • עַל־כֵּן לֹא הִשַֽׂגְנוּ יְשׁוּעָה – מפני שאין בעלי תפילה, ומפני שאין בנו מעשים טובים לא קיבלנו, לא הגענו אל הישועה.
    • פָּנִים אֵין לָֽנוּ פָּנֶֽיךָ לְחַלּוֹת – אין לנו פנים, איננו יכולים ואיננו מעזים לחלות את פני האל, לבוא אליו בתפילה ובבקשה (אולי בשל הבושה מן המעשים הרעים והיעדר המצוות).
    • וְהֶעֱוִֽינוּ מְסִלּוֹת – עיקמנו ושיבשנו, סטינו מן הדרכים הישרות (ראו ירמיהו ג, כא ותהלים קו, ו).
    • צְדָקָה לְךָ־לְבַד – אלוהים הוא בעל הצדקה, לפי דניאל ט, ז :"לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה".
    • נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת – כלומר, נבקש אותך ואת צדקתך בתפילתנו.
    • הָעוֹמְדִים בְּבֵית־יְהוָֹה בַּלֵּילוֹת – כינוי לישראל, לפי תהלים קלד, א.
    • קָדוֹשׁ רְאֵה כִּי־פַס מֵלִיץ כְּשׁוּרָה –המשורר פונה אל האל בכינוי 'קדוש' ומבקש ממנו שיתחשב בכך שאין בעל תפילה, שליח ציבור ראוי והגון.
    • קַבֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה – קבל את התפילה כמו מנחה גדולה.
    • רִנָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה – לפי מדרש שמות רבה (כא, ו), ביטוי לכך שהתפילה מתקבלת לפני האל.
    • אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה – כינוי לאל על פי תהלים סה, ז.
    • שְׁמַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעָה תַּמָּה – שמע את תפילתי כמו שאתה מקבל ושומע תפילה תמה, ראויה.
    • תְּחוֹקְקֵֽנוּ לְחַיִּים וְתֵיטִיב לָֽנוּ הַחֲתִימָה – המשורר מבקש להכתב ולהחתם לטוב, בספר החיים (ומכאן ניתן ללמוד שהפיוט חובר כסליחה לתפילת הנעילה)
    • תּֽוֹלֶה אֶֽרֶץ עַל־בְּלִימָה – שוב, כינוי לאל. לפי איוב כו, ז.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?