audio items
snunit
Back to search results

מרנא דבשמיא

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ראובן בן ציון בטאט
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו נתנאל חן
  • 3.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
Play songs in order
playerSongImg
Title מרנא דבשמיא
Cycle of the Year סליחות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • מָרַנָא דְבִשְׁמַיָּא - אדוננו שבשמים.
    לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵהּ - אנו מתחננים אליך כעבד המתחנן לאדונו.
    הַב לָן לִבָּא לִתְיוּבְתָּא - תן לנו לב לחזור בתשובה, ע"פ יחזקאל יא, יט: "וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר". המפרשים ביארו שמדובר בלב רך ונוח להיכנע לעומת "לב אבן" שהוא חזק כאבן מלקבל תוכחות מוסר (רש"י ורד"ק, שם).
    וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ - לא נשוב ריקם מלפניך. בקשתנו לא תיוותר ללא מענה.
    לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר־שִׁבְיָא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵהּ - אנו מתחננים אליך כשבוי המתחנן לאדונו.
    כֻּלְּהוֹן בְּנֵי־שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין - כל השבויים נפדים בכסף.
    וְעַמָּךְ בֵּית־יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין - לעומת זאת, עמך בית ישראל נפדים בתפלות ובתחנונים.
    אֲרֵים יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ - הרם ימינך והצמח ישועתך.
    סִבְרָא דְחַיַּיָּא וּמֵתַיָּא - שאתה הוא תקוותם של החיים והמתים, ע"פ בראשית מט, יח: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", ושם תרגם אונקלוס "לפורקנך סברית ה'".
    מִתְרַצֶּה בְרַחֲמִים, וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים - הקב"ה מתרצה בבקשת רחמים, כמו שאמרו חז"ל "רחמנא ליבא בעי" - הקב"ה חפץ בליבו הכן של האדם. כאן יש כבר פניה ישירה לקב"ה ללא תיאור מצבו הנפשי-פסיכולוגי של המבקש, אלא דרישה במפגיע:
    הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְעַם עָנִי וּמְדֻלְדָּל - "עם עני" הוא כינוי לעם ישראל. לעיתים הוראתו בלשון עניות חומרית ולעיתים הכוונה לעניות ממצוות ומעשים טובים. כאן הכינוי יכול להתפרש בכל אחד מהאופנים ואף בשניהם. בעל מחזור 'אהלי יעקב' פירש: "וּמְדֻלְדָּל" במשמעות של מנותק, גדוע, והכוונה שעם ישראל מנותק מהשפע האלוהי.
    פְּרוֹקַנָא דְמֵעַלְמָא, מְשֵׁיזְבַנָא דְמִלְּקַדְמִין - הקב"ה, שהוא פודנו שמעולם ומצילנו שמקדם. כמו שאומרים בתפילת שחרית בכל יום בברכת 'אמת ויציב' - "פודנו ומצילנו מעולם הוא שמך".
    פְּרֹק יַעֲקֹב מֵאַרְעָא רְחִיקָא - פדה את יעקב מארץ רחוקה, דהיינו הגלויות השונות אשר נפוצו ישראל שם, ע"פ נבואת ירמיה (לא, י): "כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ".
    וְאַסֵּיק זַרְעֵהּ מֵאַרְעָא דְשִׁבְיָא - והעלה זרעו מארץ שביה - הלשון "ארעא דשביה" ע"פ נחמיה ג, לו: "שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ כִּי הָיִינוּ בוּזָה וְהָשֵׁב חֶרְפָּתָם אֶל רֹאשָׁם וּתְנֵם לְבִזָּה בְּאֶרֶץ שִׁבְיָה".



Have more information? Found a mistake?