مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מָרַנָא דְבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵהּ הַב לָן לִבָּא לִתְיוּבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ [אדוננו שבשמים, לך מתחננים אנו כעבד שמתחנן לאדונו תן לנו לב לחזור בתשובה, ולא נשוב ריקם מלפניך] מָרַנָא דְבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר־שִׁבְיָא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵהּ כֻּלְּהוֹן בְּנֵי־שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין וְעַמָּךְ בֵּית־יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין אֲרֵים יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ סִבְרָא דְחַיַּיָּא וּמֵתַיָּא [אדוננו שבשמים, לך מתחננים אנו כשבוי שמתחנן לאדונו כל בני השבי בכסף נפדים ועמך בית ישראל בתפלות ובתחנונים הרם ימינך והצמח ישועתך תקוות החיים והמתים] מִתְרַצֶּה בְרַחֲמִים, וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְעַם עָנִי וּמְדֻלְדָּל פְּרוֹקַנָא דְמֵעַלְמָא, מְשֵׁיזְבַנָא דְמִלְּקַדְמִין פְּרֹק יַעֲקֹב מֵאַרְעָא רְחִיקָא, וְאַסֵּיק זַרְעֵהּ מֵאַרְעָא דְשִׁבְיָא [מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים התרצה והתפייס לעם עני ומדולדל פודנו שמעולם ומצילנו שמקדם פדה יעקב מארץ רחוקה, והעלה זרעו מארץ שביה] |
|
הקטע שלפנינו הינו חטיבה מיוחדת בסדר הסליחות כמנהג הספרדים. קטעים דומים נאמרים גם בסליחות כמנהג אשכנז וכמנהג תימן. אצל הספרדים הקטע נאמר מיד לאחר נפילת אפים (תחנון) שבסליחות, והוא נחשב קטע חשוב ומרכזי, הממשיך את התחנון. |
|
• מָרַנָא דְבִשְׁמַיָּא - אדוננו שבשמים. |
| عنوان |
מרנא דבשמיא |
|---|---|
| دورة العام |
סליחות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
מָרַנָא דְבִשְׁמַיָּא - אדוננו שבשמים.
לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵהּ - אנו מתחננים אליך כעבד המתחנן לאדונו.
הַב לָן לִבָּא לִתְיוּבְתָּא - תן לנו לב לחזור בתשובה, ע"פ יחזקאל יא, יט: "וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר". המפרשים ביארו שמדובר בלב רך ונוח להיכנע לעומת "לב אבן" שהוא חזק כאבן מלקבל תוכחות מוסר (רש"י ורד"ק, שם).
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ - לא נשוב ריקם מלפניך. בקשתנו לא תיוותר ללא מענה.
לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר־שִׁבְיָא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵהּ - אנו מתחננים אליך כשבוי המתחנן לאדונו.
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי־שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין - כל השבויים נפדים בכסף.
וְעַמָּךְ בֵּית־יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין - לעומת זאת, עמך בית ישראל נפדים בתפלות ובתחנונים.
אֲרֵים יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ - הרם ימינך והצמח ישועתך.
סִבְרָא דְחַיַּיָּא וּמֵתַיָּא - שאתה הוא תקוותם של החיים והמתים, ע"פ בראשית מט, יח: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", ושם תרגם אונקלוס "לפורקנך סברית ה'".
מִתְרַצֶּה בְרַחֲמִים, וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים - הקב"ה מתרצה בבקשת רחמים, כמו שאמרו חז"ל "רחמנא ליבא בעי" - הקב"ה חפץ בליבו הכן של האדם. כאן יש כבר פניה ישירה לקב"ה ללא תיאור מצבו הנפשי-פסיכולוגי של המבקש, אלא דרישה במפגיע:
הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְעַם עָנִי וּמְדֻלְדָּל - "עם עני" הוא כינוי לעם ישראל. לעיתים הוראתו בלשון עניות חומרית ולעיתים הכוונה לעניות ממצוות ומעשים טובים. כאן הכינוי יכול להתפרש בכל אחד מהאופנים ואף בשניהם. בעל מחזור 'אהלי יעקב' פירש: "וּמְדֻלְדָּל" במשמעות של מנותק, גדוע, והכוונה שעם ישראל מנותק מהשפע האלוהי.
פְּרוֹקַנָא דְמֵעַלְמָא, מְשֵׁיזְבַנָא דְמִלְּקַדְמִין - הקב"ה, שהוא פודנו שמעולם ומצילנו שמקדם. כמו שאומרים בתפילת שחרית בכל יום בברכת 'אמת ויציב' - "פודנו ומצילנו מעולם הוא שמך".
פְּרֹק יַעֲקֹב מֵאַרְעָא רְחִיקָא - פדה את יעקב מארץ רחוקה, דהיינו הגלויות השונות אשר נפוצו ישראל שם, ע"פ נבואת ירמיה (לא, י): "כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ".
וְאַסֵּיק זַרְעֵהּ מֵאַרְעָא דְשִׁבְיָא - והעלה זרעו מארץ שביה - הלשון "ארעא דשביה" ע"פ נחמיה ג, לו: "שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ כִּי הָיִינוּ בוּזָה וְהָשֵׁב חֶרְפָּתָם אֶל רֹאשָׁם וּתְנֵם לְבִזָּה בְּאֶרֶץ שִׁבְיָה".
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
