Sign in with Google
Sign in with Facebook
אש אש
כהן, מזי | [1981]
Language:
שפה נוכחית
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
Enlarge text Shrink text- Radio Recording
-
מתוך:
- אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
- 1957 Creators:
- עמירן, עמנואל (מלחין);
- בוהם, יוחנן (מעבד מוזיקלי)
Play songs in order
-
01.
2:30אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
-
02.
2:14בר יוחאי נמשחת אשריך
-
03.
2:34לג בעמר לג בעמר חג שמח חג בהיר
Play songs in order
| אֵשׁ! אֵשׁ!עַל כָּל תֵּלמִי זוֹרֵחַ?מִי צוֹהֵל?אֵשׁ! אֵשׁ!זֶה הַלֵּיל חַג הוּא, חַגלְיִשְׂרָאֵלאֵשׁ! אֵשׁ!עַל כָּל שְׁבִילעַד אוֹר בֹּקֶרפֹּה נָגִילגִּיל, צְלִיל, כָּל הַלֵּיל!לַ"ג בָּעֹמֶרלְיִשְׂרָאֵל! |
| השיר שייך לרפרטואר של שירי ל"ג בעומר; הוא פורסם בספר "שירים לערבי שבתות", תל אביב, תרצ"ח (1937-1938). על בסיס שיר זה מושרים שירים היתוליים רבים בישראל. ; ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. הרפרטוא המוזיקלי של החג מתחלק עד ימינו לשניים: מצד אחד "שירי מירון ורשב"י" ושירים ומצד שני שירי מרד וטבע. |
| Title |
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל |
|---|---|
| Performer |
בוהם, יוחנן; להקת רון עמי |
| From |
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל |
| Creation Date |
1957 |
| Creators |
עמירן, עמנואל 1909-1993 (מלחין) בוהם, יוחנן 1914-1986 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) להקת רון עמי (מבצע) |
| Note on Location and Date |
על גבי התקליט: 31.5.1957 |
| Genre |
Children's songs |
| Language |
heb |
| Duration |
00:02:30 |
| Shelf Number |
K-01806-01-A-01 |
| System Number |
990036933160205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
השיר שייך לרפרטואר של שירי ל"ג בעומר
ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. הרפרטוא המוזיקלי של החג מתחלק עד ימינו לשניים: מצד אחד "שירי מירון ורשב"י" ושירים ומצד שני שירי מרד וטבע.
Have more information? Found a mistake?
More perormances
אש אש
כהן, מזי
אש אש
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
להקת רון עמי
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
פטרושקה, שבתי; תזמורת קול ישראל
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
בוהם, יוחנן; להקת רון עמי
אש: אש!
זמרשת, משתתפי האירוע
