Sign in with Google
Sign in with Facebook
A bibliography of architecture in Israel 1930-1979 / compiled and edited by Benjamin Wulach.
Benjamin Wulach
BookLanguage:
שפה נוכחית
תיאטרון אוהל (בית ארלוזורוב) - רחוב בילינסון, תל־אביב (הפנים שוּנה) (מבחר מייצג)
Enlarge text Shrink text
Reference Code
IL-TLV-006-AES-1-042
Original Reference Code
הארכיון הישראלי לאדריכלות על שם דוד עזריאלי;יחידת אחסון ומספר תיק:;965241046007_10
Dates
1938-1940
Consists of
15 פריטים.
Description
מבחר מייצג של פריטים מתכנון תיאטרון אוהל מתוך אוסף אריה ואלדר שרון המופקד בארכיון עזריאלי לאדריכלות. תיאטרון אוהל נוסד ב– 1925 על–ידי משה הלוי, יליד רוסיה, שפרש מחברותו בהבימה כדי להקים תיאטרון לפועלי ארץ–ישראל בחסות ההסתדרות הכללית. המטרה המרכזית של התיאטרון היתה לחשוף את הפועלים לתרבות העולם, לחנך אותם ברוח ערכי הסוציאליזם ולקחת חלק בכינון החברה העברית בארץ. הלוי ביקש לייסד תיאטרון חלוצי, ולכן בחר ללהקה רק שחקנים צעירים שלא התנסו במשחק קודם לכן, ויחד הקימו קולקטיב. בראשית דרכם עבדו שחקני אוהל כפועלי תעשייה וחקלאות בשעות היום, ושיחקו בערבים. הצגת הבכורה של התיאטרון, על פי סיפורי י"ל פרץ, התקיימה ב–1926 בגימנסיה הרצליה שברחוב הרצל. בשנותיו הראשונות התמקד התיאטרון בהצגות שהתבססו על סיפורי התנ"ך, שבאמצעותם הוצגו ערכי מוסר ברוח סוציאליסטית. במהלך שנות ה–30 הציג התיאטרון על בימת קולנוע מוגרבי וזכה להצלחה רבה, בעיקר עם ההצגה החייל האמיץ שווייק מאת ירוסלב האשק. לקראת סוף שנות ה–30 רכשה מפלגת פועלי ארץ–ישראל מגרש ברחוב בילינסון 6 בתל–אביב מחברת "לבני סיליקט". במגרש עמד המפעל של החברה, שבשיא תפוקתו ייצר כמאה–אלף לבני סיליקט ביום לבניית תל–אביב. את החומר לייצור הלבֵנים כרתה החברה באתר המפעל עצמו. תל–אביב המתפתחת הגיעה אז עד גבול המגרש בקצה הצפוני–מערבי של העיר, וב–1936 נאלץ המפעל לעקור משם לנחלת–יהודה. על מגרש זה יזמה מפא"י הקמת בניין קבע לתיאטרון אוהל, שייקרא על שם חיים ארלוזורוב. הפנייה לשרון, שהיה נשוי לשחקנית התיאטרון חיה לבית סנקובסקי, היתה טבעית. שרון נדרש להתמודד עם מגרש רוחבי שעומקו צר יחסית – גיאומטריה שהוכתבה על–ידי הפרישׂה הרדיאלית של המגרשים מסביב לכיכר דיזנגוף, בתכנונה של ג'ניה אוורבוך. בהתאמה לתצורה גיאומטרית זו תוכננה מבואה צרה ואחריה שני אולמות תיאטרון רוחביים, שלצדם גרמי מדרגות ומגדל במה. התצורה הרוחבית איפשרה צפייה נוחה מכל נקודה באולם המרכזי, שכלל 640 מושבים באולם וביציע. אולם נוסף, ובו כמאתיים מושבים, מוקם מתחת לאולם המרכזי ושימש בעיקר לקונצרטים. את הבור שנוצר באתר כתוצאה מכריית העפר לייצור לבני הסיליקט, ניצל שרון לבניית מרתף התיאטרון. חזית הבניין הקרינה הדר ציבורי חרף היותה צנועה למראֶה. המעטפת היתה אטומה כמקובל בבנייני תיאטרון, ובכל זאת הותקנו בה 35 פתחי חלונות צרפתיים (עם תריסים ומרפסות קטנות) לאיוורור האולמות בימי הקיץ החמים. בשנות ה– 50 ירד קרנו של תיאטרון אוהל. ניסיון למזגו עם תיאטרון הבימה כשל, ובעשור שלאחר מכן הידרדר מצבו עד סגירתו ב– 1969, עם הפסקת התמיכה הכלכלית של ההסתדרות. אולם התיאטרון הושכר מאז להצגות מזדמנות ואף שימש אולפן קולנוע וטלוויזיה. בשנות ה– 70 בחנה חברת גולן–גלובוס אפשרות (שלא יצאה לפועל) לשתול בו קומפלקס של אולמות קולנוע. לפני כמה שנים הוכרז כבניין לשימור, וכיום הוא הופך למלון בוטיק בתכנונו של האדריכל אמנון בר–אור.
| Title |
תיאטרון אוהל (בית ארלוזורוב) - רחוב בילינסון, תל־אביב (הפנים שוּנה) (מבחר מייצג). |
|---|---|
| Notes |
הערות: מוצג 15 פריטים מתוך הפרויקט. לפריטים נוספים ומידע מורחב אנא פנו לארכיון עזריאלי לאדריכלות |
| Genre |
schematic drawings technical drawings |
| Host Item |
ארכיון אריה ואלדר שרון The Arieh and Eldar Sharon Collection |
| Access Rights |
online_resources |
| Level of Description |
Series Record |
| Credits |
מבחר מייצג של פריטים מתוך אוסף אריה ואלדר שרון, באדיבות ארכיון עזריאלי לאדריכלות, זמינים דיגיטלית במסגרת שיתוף פעולה בין משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. A selection of items from the Arieh and Eldar Sharon Collection, courtesy of the Azrieli Architectural Archive, can now be accessed online as part of a collaborative initiative between The Ministry of Jerusalem and Heritage and The National Library of Israel. |
| National Library system number |
997009927619105171 |
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
- Show Next 10 Items out of 207
- Show All
-
-
When using this material, please acknowledge the source of the material as follows:
מבחר מייצג של פריטים מתוך אוסף אריה ואלדר שרון, באדיבות ארכיון עזריאלי לאדריכלות, זמינים דיגיטלית במסגרת שיתוף פעולה בין משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. A selection of items from the Arieh and Eldar Sharon Collection, courtesy of the Azrieli Architectural Archive, can now be accessed online as part of a collaborative initiative between The Ministry of Jerusalem and Heritage and The National Library of Israel.
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
Have more information? Found a mistake?
