audio items
snunit
Back to search results

הפטרת שבת חנוכה: רני ושמחי

Enlarge text Shrink text
  • Cantillation
Play songs in order
All traditions אשכנז - אשכנז כללי אשכנז - מזרח אירופה דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions אשכנז - אשכנז כללי אשכנז - מזרח אירופה דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי יאיר הראל
  • 2.
    אשכנז - מזרח אירופה יחזקאל צנטנר
  • 3.
    דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן דורון יעקב
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן יצחק מזרחי
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן שלום אליהו
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
Play songs in order
playerSongImg
Title הפטרת שבת חנוכה: רני ושמחי
Cycle of the Year חנוכה;שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
About

  • בשבת חנוכה מפטירים מתוך ספר זכריה (ב, יד - ד, ז), במקום מההפטרה הקבועה לפרשת השבוע. ההפטרה פותחת במילים "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוןֹ". כאשר שמונת ימי החנוכה כוללים שתי שבתות, ההפטרה נקראת בשבת הראשונה בחג. נוסף על כך, הפטרה זו נקראת בשבת פרשת "בהעלותך" בספר במדבר, פרשה הפותחת בתיאור העלאת הנרות במנורה שבמשכן.

    הסיבה שבעטייה נבחרה הפטרה זו לקריאה בהקשרים אלו היא הופעתה של "מנורת הזהב", אשר מוזכרת בנבואת הנחמה של זכריה, מנורה המסמלת את שיבת ציון ואת שובה של השראת השכינה בעם, המתבטאת גם בהדלקת האור במנורה במקדש.

    מקורה של התקנה להפטיר אחרי קריאת התורה בשבתות ובמועדים, ובכלל זה בחירת קטעי ההפטרה המתאימים לכל שבת ומועד, אינו ברור. במקורות שונים יוחסה התקנה לחכמים בני תקופות שונות - יש שהקדימו אותה עד לתקופת הנביאים ויש שאיחרו אותה עד לתקופת ראשית הנצרות

    מכל מקום, קטעי הפטרה אחדים נזכרו במפורש בגמרא בעוד אחרים נקבעו מאוחר יותר, ככל הנראה עד סוף תקופת הראשונים.

    זכריה, מאחרוני הנביאים, חי בימי שיבת ציון, שהתרחשה בעקבות הצהרת כורש, המלך הפרסי אשר כבש את ממלכת בבל. זכריה מנבא על מהלך שיבת ציון מתוך רצון לעודד את הגולים שכבר התיישבו בבבל לשוב לציון ולבנות מחדש את המקדש. השיבה לציון מחייבת שני תהליכים: חידוש הכהונה - ההנהגה הרוחנית אשר מתבטאת בהפטרה בדמותו של יהושע הכהן הגדול, השריד האחרון של משפחת הכהן הגדול, וחידוש המלוכה - ההנהגה הארצית אשר מתבטאת בדמותו של זרובבל, נצר לבית דוד.

    שתי הדמויות עוברות במהלך פסוקי ההפטרה תהליך של התחדשות ובנייה של דמותם ממצב בזוי אל מצב מתוקן, במקביל להשבת התקווה והאמונה ששיבת ציון אכן אפשרית, גם לאחר החורבן הגדול.

    מדרשים רבים נכתבו על המנורה ועל הפרטים המופיעים בתיאור שבנבואת זכריה. רבים מהם מתייחסים לשבעת הקנים המסמלים את ימות השבוע והשבת שבמרכז, לשבעת האבות והאמהות, לשבעת המזלות שהעולם מתנהג בהם (חמה, נוגה, כוכב, לבנה, שבתאי, צדק מאדים), ועוד.

    לאורך הדורות הפכה המנורה לאחד הסמלים המרכזיים של היהדות והעם היהודי, סמל להמשכיות האור לאורך הדורות, ובפרט בשנות הגלות. אור המבטא את הרוח, את התורה, את התקווה. מנורת הזהב של המקדש עוברת בחג החנוכה אל מקדש המעט אשר בבית, אל הזיכרון הפנימי של העם שבגלות.

    ההפטרה מסיימת בפסוק שהפך גם הוא לנצחי: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת".

    המנורה מסמלת את ניצחון הרוח, את ההבנה כי בטווח הארוך לא ההישענות על הכוח היא שתביא לגאולת העם, כי אם עוצמתה של הרוח, של אור המנורה. לא במקרה עם הקמתה של מדינת ישראל נבחרה דווקא המנורה לסמלה.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject