Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
ירמיהו לא, א–יט: כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל. מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים. עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ. כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ. כִּי כֹה אָמַר ה' רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הוֹשַׁע ה' אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה. בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא. שִׁמְעוּ דְבַר ה' גּוֹיִם וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ. כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם. וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ נְאֻם ה'. כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם. שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהָי. כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי. הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'. |
|
ביום ב' של ראש השנה מפטירים בספר ירמיהו, בקריאת הפסוקים העוסקים בתיאור גאולת ישראל העתידית ובימי השפע והחירות משעבוד המצפים להם לאחר מכן. תחילה קורא המפטיר קטע מפרשת פנחס, ולאחר מכן הוא ממשיך וקורא בספר ההפטרות את תשעה עשר הפסוקים הראשונים של פרק ל"א בספר ירמיהו (כפי שנאמר במגילה לא, א). אף שירמיהו מוכר כנביא החורבן, נבואה זו היא דווקא נבואת נחמה שרצופה כולה במילות הרגעה ודברי עידוד. היא נפתחת בתיאור יציאת מצרים כמודל לגאולה העתידית של עם ישראל וממשיכה בתיאור השיקום של הערים החרבות והארץ השוממה ובתיאור קיבוצם של הגולים איש איש ממקומו וחזרתם בשמחה וששון לארצם. הפטרה זו נבחרה לקריאה ביום ב' של ראש השנה מכמה טעמים: ראשית, הפטרה זו מציעה לשומעים מילות נחמה ודברי הרגעה ("וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם") והיא רוויה במילות שמחה ובתיאורים לבביים של ימות הגאולה שלאחר תקופת הגלות ("וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְהוָה עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר"), וככזו היא מתאימה לקריאה ביום הדין שבו שרויים השומעים במתח וחשש מפני הכרעת הדין האלוהי בשמים, מי לשבט ומי לחסד, ומציעה להם נקודת מבט חיובית על העתיד. שנית, בהפטרה מוזכר עניין התשובה כמה וכמה פעמים ("הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה"; "כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי"), שהיא ציר מרכזי בימים הנוראים בכלל, ובעשרת ימי תשובה וראש השנה בפרט, ויש בה כדי לעורר את השומעים לעשיית תשובה. לבסוף, הזיכרון לפני האלוהים, שהוא עיקרו של ראש השנה, נזכר אף הוא בהפטרה זו – במילות החתימה המרגשות שלה, שבהן נשבע ה' לעמו (המכונה "הבן יקיר לי אפרים"): "זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'" (רש"י למסכת מגילה לא, ע"א, ד"ה הבן), שהוא פסוק המשובץ בלב ברכת הזיכרונות בתפילת המוסף של ראש השנה. כל קהילות ישראל, מלבד יהודי ג'רבה, קוראות את ההפטרה במנגינה הרגילה של שאר ימות השנה. קטעים מהפטרה זו הולחנו והפכו לשירים נפוצים (ובהן: "קול ברמה נשמע" ו-"הבן יקיר לי אפרים"). |
| Title |
הפטרה ליום ב' של ראש השנה |
|---|---|
| Cycle of the Year |
ראש השנה |
| Prayer Time |
שחרית |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
ביום ב' של ראש השנה מפטירים בספר ירמיהו, בקריאת הפסוקים העוסקים בתיאור גאולת ישראל העתידית ובימי השפע והחירות משעבוד המצפים להם לאחר מכן.
תחילה קורא המפטיר קטע מפרשת פנחס, ולאחר מכן הוא ממשיך וקורא בספר ההפטרות את תשעה עשר הפסוקים הראשונים של פרק ל"א בספר ירמיהו (כפי שנאמר במגילה לא, א).
אף שירמיהו מוכר כנביא החורבן, נבואה זו היא דווקא נבואת נחמה שרצופה כולה במילות הרגעה ודברי עידוד. היא נפתחת בתיאור יציאת מצרים כמודל לגאולה העתידית של עם ישראל וממשיכה בתיאור השיקום של הערים החרבות והארץ השוממה ובתיאור קיבוצם של הגולים איש איש ממקומו וחזרתם בשמחה וששון לארצם.
הפטרה זו נבחרה לקריאה ביום ב' של ראש השנה מכמה טעמים: ראשית, הפטרה זו מציעה לשומעים מילות נחמה ודברי הרגעה ("וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם") והיא רוויה במילות שמחה ובתיאורים לבביים של ימות הגאולה שלאחר תקופת הגלות ("וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְהוָה עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר"), וככזו היא מתאימה לקריאה ביום הדין שבו שרויים השומעים במתח וחשש מפני הכרעת הדין האלוהי בשמים, מי לשבט ומי לחסד, ומציעה להם נקודת מבט חיובית על העתיד.
שנית, בהפטרה מוזכר עניין התשובה כמה וכמה פעמים ("הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה"
כל קהילות ישראל, מלבד יהודי ג'רבה, קוראות את ההפטרה במנגינה הרגילה של שאר ימות השנה.
קטעים מהפטרה זו הולחנו והפכו לשירים נפוצים (ובהן: "קול ברמה נשמע" ו-"הבן יקיר לי אפרים").
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
