audio items
snunit
Back to search results

שובב לציון

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס אפרת דילמאני, ינון דילמאני
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס מרדכי כהנים
Play songs in order
playerSongImg
Title שובב לציון
Cycle of the Year לכל עת;שמחת תורה / שמיני עצרת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
About
  • הפיוט "שובב לציון" מופיע במחזורים ובקבצי פיוטים של יוצאי ספרד החל מהמאה השמונה עשרה. איננו יודעים דבר על אודות מחברו, מלבד שמו שאול, כפי שניתן ללמוד מהאקרוסטיכון בראשי בתי הפיוט. בספרים נחשב "שובב לציון" כפיוט לשמחת תורה, אולם הנושא שלו איננו התורה או שמחת הרגל, אלא הכמיהה לגאולה, לקיבוץ גלויות ולחידוש עבודת המקדש בירושלים.

    מילות הפיוט הן תפילה לגאולה, ופזמונו החוזר, "שובב [במשמע: השב] לציון את המוני", מדגיש זאת. בבתים מוסט המיקוד בהדרגה מעולמו של הפייטן המתפלל לעולם הגאולה הנכספת. בתחילת הבית הראשון הפייטן מתאר את עצם מעמד התפילה - "אֲסַלד בחילי אערוך פילולי". בסוף הבית הזה ובבית השני הפייטן מייחל לרגע בוא הגאולה ומתייחס אליו לפי סדר האירועים העתידי המתואר אצל נביאי ישראל ובמקורות חז"ל: בואו של אליהו הנביא מבשר הגאולה, שמיעת קול השופר, קיבוץ הגלויות, ולבסוף - חידוש המלוכה והכהונה. בבית השלישי והאחרון מתאר הפייטן את הכהן הגדול ואת עבודתו בבית המקדש. הפייטן מדגיש את עבודת יום הכפורים, שבה היזה הכהן (שמכונה בפיוט "מקטיר קטורת") שבע פעמים מדם קרבן הפר ומדם קרבן השעיר לפני הכפורת, המִכסה מזהב ועליו הכרובים, שהיה מונח על ארון הברית בקודש הקודשים. הפזמון וכל אחד מן הבתים מסתיים בביטוי "אמן ה'". ביטוי זה כלשונו אינו נמצא בכתובים, אך נמצאים ביטויים דומים לו שכוללים הודיה לה', כמו "אמן והלל לה'" (דברי הימים א', טז לו.) ו"אמן הללויה" (תהלים קו מח). קרוב לוודאי שכוונת הפייטן בביטוי "אמן ה'" דומה למשמעותם של ביטויים אלו.

    למרות מקורותיו הספרדיים של הפיוט, הוא הפך לאחד הפיוטים המרכזיים דווקא במסורת משהד שבאיראן. יש לשער שיהודי עיר זו נחשפו לפיוט במהלך המאות השמונה עשרה והתשע עשרה, עם הגעתם לאיראן של ספרי תפילה ספרדיים שהודפסו בוונציה ובליוורנו. נעימת הפיוט במשהד שייכת בסגנונה למוזיקה הפרסית העממית. המקצב של נעימת הפיוט (שש שמיניות בדגש על השמינית הרביעית) הוא היסודי והנפוץ ביותר במוזיקה הפרסית העממית. מקצב זה מוטבע כל כך עמוק בנפש הפרסית עד שהוא זכה לכינוי "שיר-י מאדר", חלב אם, המרמז על כך שהפרסים יונקים אותו עם חלב אמם.



Have more information? Found a mistake?