audio items
snunit
Back to search results

ובכן היה לאין

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title ובכן היה לאין
Cycle of the Year יום כיפור;תשעה באב
Prayer Time שחרית
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • וּבְכֵן הָיָה לְאַיִן מַחְמַד כָּל עָיִן – הפיוט נפתח בהכרזה על חורבן בית המקדש: המקום שכל עין חמדה והשתוקקה לראותו, היה ואיננו עוד, ככתוב בישעיהו (סד, י): בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה. הצירוף 'מַחְמַד כָּל עָיִן' נשען על צירופים דומים בפסוקים רבים, כדוגמת איכה (ב, ד): דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ. מכאן ואילך מפרט המשורר את האובדן הגדול הכרוך בחורבן המקדש; לפני כל אחד מן הביטויים להלן צריך לשמוע כביכול את המלים 'וכעת אין לנו...'.
    • לֹא אַרְמוֹן וְלֹא בִירָה – כינויים לבית המקדש, על פי ירמיהו (ל, יח): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב, וכן על פי התלמוד הבבלי במסכת יומא (ב ע"א): "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מקום היה בהר הבית, ובירה שמו. וריש לקיש אמר: כל המקדש כולו קרוי בירה, שנאמר 'הבירה אשר הכינותי' (דברי הימים א, כט, יט)".
    • לֹא גָזִית – לשכת הגזית היתה מקום מושבה של הסנהדרין בבית המקדש. ראו למשל משנה, מסכת מידות (פ"ה מ"ד): "לשכת הגזית – שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל".
    • וְלֹא דִירָה – כינוי לבית המקדש, על פי התלמוד הבבלי, (סנהדרין צד, ע"ב): "אמר אותו רשע [=סנחריב]: בתחלה אחריב דירה של מטה, ואחר כך אחריב דירה של מעלה".
    • לֹא הֵיכָל – כינוי לבית המקדש, רווח מאוד במקרא. ראו למשל שמואל א (ג, ג): וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים.
    • וְלֹא וָוִים – על עמודי המשכן הותקנו ווים עשויים כסף, כמתואר בשמות (לח, כח): וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם.
    • לֹא זֶבַח – מילה נרדפת לקרבן בלשון המקרא.
    • וְלֹא חֲלָבִים – החֵלֶב הוא אחד מאיברי הבהמה העולה לקרבן; ראו למשל ויקרא (ט, כד): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם.
    • לֹא טְבִילָה – טבילת הכהן הגדול במסגרת פעולות ההיטהרות שלו בטקס עבודת יום הכפורים. ראו למשל משנה, מסכת יומא (פ"ג מ"ד): "פרסו סדין של בוּץ [=אריג יקר] בינו לבין העם; פשט [=את בגדיו], ירד וטבל, עלה ונסתפג [=התנגב והתייבש], הביאו לו בגדי זהב ולבש, וקדש ידיו ורגליו". פעולת הטבילה חוזרת על עצמה חמש פעמים במהלך סדר העבודה.
    • וְלֹא יָדוֹת – ידיות הכלים בבית המקדש. ראו למשל משנה, מסכת יומא (פ"ג מ"י): "מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום הכפורים של זהב".
    • לֹא כֹפֶר – כפרה. בהיעדר מקדש, שוב אין הכהן הגדול מכפר על חטאי ישראל ביום הכפורים, ככתוב בויקרא (טז, יז): וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.
    • וְלֹא לְהִתְוַדּוֹת – וידויו של הכהן על חטאי בני ישראל, אף הוא לא נותר עוד לאחר החורבן. על הוידוי נאמר בספר ויקרא (טז, כא): וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְּׁתֵי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה.
    • לֹא מִזְבֵּחַ – באין מקדש, אין גם מזבח – אמצעי הכפרה המרכזי בבית המקדש.
    • וְלֹא נְסָכִים – היין שיוצקים על המזבח בשעת הקרבת הקרבנות; ראו למשל ויקרא (כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַה' עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
    • לֹא סֹלֶת וְלֹא עֲרָכִים – לא יהא יותר מלחם הפנים שהונח בשתי מערכות על השולחן המיוחד לכך בבית המקדש; על לחם הפנים כותבת התורה בספר ויקרא (כד, ה-ו): וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי ה'.
    • לֹא פָרֹכֶת – מסך בד שהפריד בין קודש הקדשים ושאר המשכן, כמתואר בשמות (כו, לג): וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
    • וְלֹא צְלָפִים – משחרב הבית, שוב לא יזה הכהן את דם הקרבנות בדרך של הצלפה על קיר המזבח, כפי שנעשה הדבר בזמן שבית המקדש היה קיים. הזאת הדם על ידי הכהן הגדול מתוארת במשנה, מסכת יומא (פ"ה מ"ג): "נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו [=מונע מן הדם להתקשות]. נכנס למקום שנכנס, ועמד במקום שעמד, והזה ממנו [=מן הדם, פעם] אחת למעלה ושבע למטה. ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף".
    • לֹא קְטֹרֶת – בבית המקדש הוקרבה קטורת על גבי מזבח מיוחד לכך, והשרתה ריח ניחוח בהיכל. מעשה הכנת הקטורת מתואר בשמות (ל, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ.
    • וְלֹא רְצָפִים – גחלים שעל גבי המזבח, על פי ישעיהו (ו, ו): וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.
    • לֹא שְׁפִיכָה – שפיכת הדשן במזבח. הדשן הוא האפר שנותר מן הבעירה על המזבח, ככתוב למשל בויקרא (ו, ג): וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ.
    • וְלֹא תִימֹרֶת – עליית עשן הקטורת בשעת ההקטרה, על פי תיאור הקטורת המיוחדת של משפחת הכהונה אבטינס, עליה מסופר בתוספתא, מסכת יומא (פ"ב ה"ו): "של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה עד הקורות".
    • לֹא שְׁמוֹנָה – שמונת בגדי הכהן הגדול, על פי המשנה במסכת יומא (פ"ז מ"ה): "כהן גדול משמש בשמנה כלים [=בגדים], וההדיוט [=כהן שאינו כהן גדול] בארבעה: בכתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט; מוסיף עליו כהן גדול [=ארבעה בגדים נוספים מעבר לארבעת הבגדים המשותפים לכל הכהנים:] חשן ואפוד ומעיל וציץ".
    • וְלֹא לְתִפְאֶרֶת – משחרב הבית, שוב לא נותר דבר מתפארתם של בגדי הכהן הגדול, שנועדו לכבדו, ככתוב בשמות (כח, ב): וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
    • לֹא מִדְבָּר וְלֹא הָאוֹזֵל – שוב אין עוד שליח ההולך ללוות את השעיר לעזאזל במדבר. 'אוֹזֵל' – הולך (ארמית). כשבית המקדש היה קיים, הפיל הכהן הגדול גורל על שני שעירים שעמדו לפניו – אחד עלה לה' כקרבן, ואחד שוּלח למדבר כשהוא נושא עליו את עוונות בני ישראל, והוא המכונה 'שעיר לעזאזל'. על כך כותבת התורה בספר ויקרא (טז, כא-כב): וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְּׁתֵי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר.
    • לֹא שָׂעִיר וְלֹא עֲזָאזֵל – בהמשך לטור הקודם, חותם הפייטן את שירו בציון השעיר לעזאזל, שנשא בעבר את עוונות בני ישראל אל המדבר, וכעת איננו.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject