audio items
snunit
Back to search results

מה טוב דודך רעיה

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ללא מבצע
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ללא מבצע
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
Play songs in order
playerSongImg
Title מה טוב דודך רעיה
Cycle of the Year שבת;שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • מַה טוֹב דּוֹדֵךְ רַעְיָה יָפָה אַתְּ כַּלָּה – מה נעימה אהבתך, רעייתי, ומה יפה את כלתי; פרפראזה על שיר השירים (ד, י): מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים, וכן (שם, ו, ד): יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. שלוש המחרוזות הראשונות מנוסחות כפניית הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, בהתבסס בעיקר על הפרשנות האלגורית למגילת שיר השירים.
    • עַל כֵּן חָשַׁקְתִּי בָךְ כַּלָּה כְלוּלָה – מחמת יופייך ואהבתך אני חפץ בך, שכלילת יופי את.
    • קוּמִי נָא בוֹאִי אֶל חֶדֶר מְעֻלָּה – בואי איתי אל החדר הפנימי. הפייטן כורך יחדיו כמה פסוקים משיר השירים – למשל (ב, י): עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, וכן שם (א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו...
    • רֹנִּי וְשִׂמְחִי בוֹ שִׂמְחָה כְּפוּלָה – הוסיפי בו שמחה על שמחתך; על פי זכריה (ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה'.
    • שָׁדַיִךְ דָּמוּ לִי כִּשְׁנֵי עֳפָרִים – הדובר (המשול לקדוש ברוך הוא) מתייחס ליפי רעייתו (המשולה לכנסת ישראל) בפירוט רב, במחרוזת זו ובבאה אחריה, והכל בהתאם לדימויים המופיעים כבר בשיר השירים, ככתוב שם (ד, ה): שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
    • שַׂעְרֵךְ כְּמוֹ עֵדֶר עִזִּים סְדוּרִים – בהמשך לאמור בטור הקודם, על פי הכתוב שם (ד, א): הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד.
    • צַוָארֵךְ כְּמוֹ מִגְדָּלִים הֲדוּרִים – צוארך נאה כמגדל מפואר; על פי הכתוב שם (ד, ד): כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים.
    • דַּלַּת רֹאשֵׁךְ כְּמוֹ אַרְגָּמָן כֻּלָּהּ – אפילו קצה שערותייך משולים לי כאריג יקר ויפהפה; על פי האמור שם (ז, ו): רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים (פירוש 'דַּלַּת' כקצה השיער מבוסס על פרשנות ר' אברהם אבן-עזרא לפסוק זה).
    • הִנָּךְ יָפָה רַעְיָה עֵינֵךְ עֵין יוֹנִים – יפה את רעייתי, עינייך כעיניהם היפות של היונים; שיבוץ משיר השירים (א, טו) הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים.
    • שִׂפְתוֹתַיִךְ הֵמָּה כְמוֹ חוּט שָׁנִים – שפתייך יפות ואדומות כחוט השני, שהוא אריג אדום ויקר. ככתוב שם (ד, ג): כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. השימוש בלשון רבים מיוסד על פסוק שנאמר בהקשר אחר לגמרי, בנבואת ישעיהו (א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.
    • שְׁלָחַיִךְ תַּמָּה פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – אפילו האזורים היבשים שבך ('שְׁלָחַיִךְ' – מלשון 'שדה שלחין', הזקוק להשקיה בידי אדם), רעננים כפרדס של רימונים. מיוסד על שיר השירים (ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים (וראו פירוש רש"י לפסוק זה).
    • קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר גְּדוֹלָה – את גבוהה והדורה כעץ התמר. על פי הכתוב שם (ז, ח): זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר...
    • הַלֵּוִי לָךְ יָשִׁיר שִׁיר מִן הַשִׁירִים – לקראת חתימת הפייטן פונה הדובר לכנסת ישראל בשם עצמו – משה הלוי – ומבטיח שישיר לכבודה. בדבריו רמוז המקור העיקרי לשירו – מגילת שיר השירים: 'שִׁיר מִן הַשִׁירִים'.
    • נָאִים וְנֶחְמָדִים מִפַּז יְקָרִים – שירי ינעימו ויהיו יקרים לך יותר מזהב; פרפראזה על דברי משורר התהלים, שתיאר בלשון דומה את נועם מצוות התורה (יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים.
    • מַה נָּאווּ לָךְ כְּמוֹ נְרָדִים וּכְפָרִים – הם יוסיפו לך נוי ויופי כמיני בשמים – מיוסד על פסוק שכבר צוטט לעיל מתוך שיר השירים (ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים. 'נְרָדִים' הוא צורת רבים של 'נרד', מין צמח ריחני; 'כְפָרִים' הוא צורת רבים של 'כֹּפר', ואף הוא צמח הידוע בריחו הטוב.
    • עִם כָּל בְּשָׂמִים רֹאשׁ מֹר וְאָהֳלָה – שירי יצטרפו לשאר הבשמים המוסיפים לך עונג ועדנה; מיוסד על שיר השירים (ד, י): מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים. 'אָהֳלָה' הוא מסוגי הבושם, על פי משלי (ז, יז): נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן.
    • חִזְקִי אִמְצִי כִּי בָא דוֹדֵךְ צַח אָדֹם – התחזקי והתעודדי, שכן הקדוש ברוך הוא, אוהבך היפה, בא לגאול אותך; דימוי האל על פי שיר השירים (ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.
    • יַשְׁקֵךְ יַיִן רֶקַח עָסִיס וְאָדֹם – הוא עתיד להשקותך מן היין הטוב – המסמל בפי פייטננו את הגאולה – ככתוב בשיר השירים (ח, ב): אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי (וראו פירוש רש"י לפסוק זה).
    • יִשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ צִיוֹן הִיא אֶרֶץ הֲדֹם – בעת הגאולה, ישוב הקדוש ברוך הוא לשכון בארץ, המשולה כביכול למשענת רגליו, ככתוב בנבואת ישעיהו (סו, א): כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.
    • אֲזַי תַּעֲלִי בְדֶרֶךְ סְלוּלָה – או אז תזכי לעלות בדרך הטובה, ולא בדרך החתחתים בה צעדת עד כה בימי גלותך. מיוסד בהיפוך על נבואת ירמיהו (יח, טו): כִּי שְׁכֵחֻנִי עַמִּי לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עוֹלָם לָלֶכֶת נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה.


Have more information? Found a mistake?