audio items
snunit
Back to search results

אהבת עולם (ערבית)

Enlarge text Shrink text
  • Prayer
Play songs in order
All traditions אשכנז - יצירות חזנות חסידים - חסידות ברסלב חסידים - חסידות ויז'ניץ מערב אירופה - הולנד ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים צפון אפריקה - מרוקו תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions אשכנז - יצירות חזנות חסידים - חסידות ברסלב חסידים - חסידות ויז'ניץ מערב אירופה - הולנד ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים צפון אפריקה - מרוקו תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
  • 1.
    אשכנז - יצירות חזנות גרשון סירוטה
  • 2.
    אשכנז - יצירות חזנות זבולון קוורטין
  • 3.
    אשכנז - יצירות חזנות שלום כץ
  • 4.
    אשכנז - יצירות חזנות שמואל מלבסקי
  • 5.
    חסידים - חסידות ברסלב שרגא לוי
  • 6.
    חסידים - חסידות ויז'ניץ חסידי ויז'ניץ
  • 7.
    מערב אירופה - הולנד הנס בלומנדאל
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
  • 10.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
Play songs in order
playerSongImg
Title אהבת עולם (ערבית)
Cycle of the Year ימים נוראים;לכל עת;שבת
Prayer Time ערבית
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ - הברכה נפתחת בתיאור אהבת ה' לעמו, המתוארת לפי מטבע הלשון שבנבואת ירמיהו (לא, א-ב): כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. אהבת ה' לעמו היא כעין תמונת-ראי משלימה לאהבת ישראל את אלוהיו, עליה מצווה קריאת שמע הסמוכה: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (ע"פ דברים ו, ה). התלמוד הבבלי (מסכת ברכות, יא ע"ב) מתעד מחלוקת חכמים בשאלת נוסח הפתיחה - 'אַהֲבַת עוֹלָם' או 'אַהֲבָה רַבָּה' - והואיל ומחלוקתם לא הוכרעה, מצאו שתי הנוסחאות את דרכן אל סידור התפילה: 'אַהֲבָה רַבָּה' משמשת בחלק מן העדות בברכה המקבילה שלפני קריאת שמע של שחרית, בעוד 'אַהֲבַת עוֹלָם' משמשת ברוב העדות בברכה שלפנינו, לפני קריאת שמע של ערבית, ובכמה עדות גם בשחרית.
    • תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְּׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ - על פי ההקשר, נראה שהברכה מדגישה את נתינת התורה והמצוות דווקא כביטוי לאהבת ה' לעמו. הצירוף 'תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְּׁפָּטִים' מופיע בצורות שונות, מלאות או חלקיות, בפסוקי מקרא רבים (ראו למשל דברים ד, ה ונחמיה ט, יג).
    • עַל כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ - לכן, משום שבאהבתך אלינו לימדת אותנו את התורה, אנו נשיח בה ובמצוותיה בוקר וערב. תיאור הזמן 'בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ' מנוסח כפרפראזה על האמור בפרשה הראשונה של קריאת שמע: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ (דברים ו, ו-ז). הצירוף 'נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ' מבוסס אולי על תהלים (קיט, עח): יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ.
    • וְנִשְׂמַח וְנַעֲלוֹז בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ... לְעוֹלָם וָעֶד - התורה והמצוות הם מקור לשמחה תמידית עבורנו, ברוח דברי משורר התהלים (יט, ט): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.
    • כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה - התורה ומצוותיה מעסיקות אותנו כל חיינו, ואנו לומדים אותן ונותנים דעתנו עליהן ביום ובלילה. לשון הברכה מיוסדת על דברי הקב"ה ליהושע (א, ח): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל.
    • וְאַהֲבָתְךָ לֹא תָסוּר מִמֶּנוּ לְעוֹלָמִים - הברכה חוזרת אל הנושא בו פתחה, ומבקשת שאכן אהבתו של הקב"ה תהא 'אַהֲבַת עוֹלָם', גם כ'תמורה' כביכול על אהבת ישראל את התורה ושמחתם בה.
    • בָּרוּךְ אַתָּה ה' אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל - חתימת הברכה מדגישה את אפיונו המרכזי של הקב"ה על פי ברכה זו, כמי שאוהב את עמו. המילה 'יִשְׂרָאֵל' יכולה להיחשב כמעבירה להכרזה הסמוכה לה בתפילה, ומקורה בספר דברים (ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject