audio items
snunit
Back to search results

כנגד ארבעה בנים

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אלג'יריה - קונסטנטין מיכאל שרביט
  • 2.
    כורדיסטן - עמדיה יוסף צ'ונה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל חבורת חיבה
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת פייטנים
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל זרוק
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס דוד מאמו
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס נסים מסיקה
Play songs in order
playerSongImg
Title כנגד ארבעה בנים
Cycle of the Year פסח
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • בָּרוּךְ הַמָּקוֹם... בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל... – הקדוש ברוך הוא מבורך, ואנו משבחים ומודים על שנתן את התורה לישראל. משפט זה משמש כנוסחת פתיחה שגרתית בכמה מדרשים מאוחרים יחסית (כגון מדרש תנא דבי אליהו, פר' טז: "ברוך המקום, ברוך הוא שנתן דברי תורה לישראל שילמדו מהן דרך ארץ, שלא ירבו עונותיהן בעולם, שכל העובר על מה שכתוב בתורה לוקה..."), ולכן משערים שנוסף בשלב כלשהו כהקדמה לדרשת 'כנגד ארבעה בנים'.
    • כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה – התורה מתארת בארבעה מקומות שונים את הדברים שראוי לומר לבנים לכשישאלו בעתיד לנימוקן של מצוות חג הפסח ומצוות נוספות (שמות יב, כה-כז; שם יג, א-י; שם, שם, יא-טז; דברים ו, כ-כה). העובדה שמארבעת המקומות עולים ניסוחים שונים לשאלות הבנים ולתשובות הניתנות להן, פותחת פתח עבור הדרשן להבחין בין הפרשיות על סמך טיב ואופי הבנים השואלים.
    • אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל – הדרשן מפרט את מאפייני ארבעת הבנים המשתקפים בפסוקים שנזכרו, ומכאן ואילך ינסה להתאים כל פסוק לאחת מארבע הדמויות.
    • חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר – מה היא שאלת החכם? איזו מארבע פרשיות התורה שנזכרו קודם מבטאת את דבריו?
    • מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם – שיבוץ פסוק מדברים (ו, כ-כה): כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ. בפרשה זו שואל הבן על כלל מצוות התורה, ולא רק על מצוות פסח, אך הואיל ותשובת האב מנמקת את קיום המצוות ביציאת מצרים, וכוללת את סיפור העבדות במצרים, אף הדרשן משבץ אותה בהקשר המסוים של החג. זיהויה עם החכם דווקא נובע אולי מאורכה ומתינותה של השאלה.
    • וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח – התשובה לחכם, על פי המדרש, אינה מתמצה בסיפור הקורות את ישראל במצרים, אלא בלימוד הלכה – שהרי חכם הוא, ויכול ומעוניין להבין את מצוות הקדוש ברוך הוא.
    • אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן – זו אחת מהלכות הפסח. למילה אפיקומן נִתנו פירושים שונים – יש שראו אותה ככינוי לקינוח הסעודה, ויש שזיהו בה מנהג רומי עממי לצאת מן הבית בגמר סעודה ולפנות אל סועדים אחרים, ולהתהולל בקרבם מתוך שכרות ושחוק, מנהג שהמשפט שלפנינו מתנגד לו נחרצות בליל הסדר, ועוד. כך או כך, קשה להבין מדוע דווקא זו התשובה שמקבל הבן החכם. ויש שהציעו לקרוא כך: 'וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח עד אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן', כלומר, יש ללמד לבן החכם את הלכות הפסח על סמך המשנה במסכת פסחים, מתחילתן (או לפחות מתחילת תיאור ליל הסדר בפרק העשירי) ועד ההלכה הקובעת (פ"י, מ"ח) כי "אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן", שהיא המשנה האחרונה המפרטת את מהלך ליל הסדר.
    • רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר – מה היא שאלת הרשע? איזו מארבע פרשיות התורה שנזכרו קודם מבטאת את דבריו?
    • מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם – שיבוץ פסוק משמות (יב, כה-כז): וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
    • לָכֶם וְלֹא לוֹ – הדרשן מזהה שאלה זו עם הרשע בשל המילה 'לָכֶם', המבטאת את עמדתו של מי שאינו רואה עצמו חלק מן הקהילה. בנוסח הברייתא המקבילה בתלמוד הירושלמי (מסכת פסחים, פ"י ה"ד), מתוארת שאלת הבן הרשע כך: "מה העבודה הזאת לכם? מה הטורח הזה שאתם מטריחים עלינו בכל שנה ושנה?".
    • וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו – כיון שהרשע ניסח דבריו כך והוציא עצמו מכלל ישראל, וזלזל במצוות האל, יש לענות לו תשובה חריפה ובוטה כגמולו.
    • וֶאֱמָר לוֹ בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם – התשובה שמציע הדרשן לשאלת הבן הרשע לקוחה, באופן מפתיע, לא מן התשובה בפרשה שממנה צוטטה השאלה, כי אם מפרשה אחרת – זו שבהמשך תידרש כמתייחסת דווקא לבן שאינו יודע לשאול. באותה פרשה נאמר (שמות יג, ז-ח): מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
    • לִי וְלֹא לוֹ אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל – תשובה זו נבחרה כתשובה לרשע משום המילה 'לִי', ויוצרת מעין מידה-כנגד-מידה ביחס לשאלת הבן הרשע: הוא אמר "לָכֶם" והוציא עצמו מכלל המחויבים במצוות, אף אתה ענה לו בתשובתך 'לִי', כאומר שאילו היה הוא במצרים לא היה זוכה להיגאל, בניגוד אלי, מקיים המצווה הרואה עצמו חלק מכלל ישראל.
    • תָּם מַה הוּא אוֹמֵר – מה היא שאלת התם? איזו מארבע פרשיות התורה שנזכרו קודם מבטאת את דבריו?
    • מַה זֹּאת – שאלת זו נבחרה לתם משום שהיא הניסוח הקצר ביותר של שאלת הבן בפרשיות הנזכרות – שתי מלים תמהות בלבד. היא מופיעה במסגרת פרשה המתארת את מצוות פדיון בכורות, בשמות (יג, יא-טו): וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה' וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה' וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.
    • וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים – כאן התשובה לקוחה פשוט מאותה פרשה, והיא התשובה שכבר התורה כאן מצווה עליה – תיאור קצר, מובן ותכליתי של יציאת מצרים.
    • וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל אַתְּ פְּתַח לוֹ – הבן הרביעי אף אינו יודע לשאול, ולכן יש ללמדו אף מבלי ששאל. ואכן, אחת מארבע פרשיות ההגדה לבנים אינה כוללת שאלה, והיא שתצוטט להלן.
    • שֶׁנֶּאֱמַר וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם – שיבוץ מתוך שמות (יג, ז): מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. ניכר בפרשה זו שאכן ההגדה לבן אינה תלויה בשאלתו כלל, ולכן היא מתאימה לבן 'שאינו יודע לשאול'. מכאן צוטטה אמנם גם התשובה לבן הרשע, אך שם הדגש היה אחר.


Have more information? Found a mistake?