ירח יקר / אלג'יריה-קונסטנטין / הרב בנימין אסולין
אלג'יריה - קונסטנטין
להאזנה
כנגד ארבעה בנים / מתוך ההגדה של פסח בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל חָכָם מַה הוּא אוֹמֵר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן רָשָׁע מַה הוּא אוֹמֵר מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם לָכֶם וְלֹא לוֹ וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמָר לוֹ בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם לִי וְלֹא לוֹ אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל תָּם מַה הוּא אוֹמֵר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל אַתְּ פְּתַח לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם |
קטע מדרש מן ההגדה של פסח. הקטע נפתח בנוסחת פתיחה המשבחת את הקדוש ברוך הוא, ושכמותה מצויה בכמה מדרשים אחרים; מיד לאחריה מגיע עיקר המדרש, המיוסד על נסיון לסדר את ארבע הפרשיות בתורה שיש בהן קיום מצוות 'והגדת לבנך' – מן המצוות המרכזיות של ליל הסדר. ארבע הפרשיות נבדלות זו מזו בלשונן, בדגש שהן מעניקות לכל שלב בסיפור יציאת מצרים, בהקשר שבו הן נאמרות, אך לא פחות חשוב מזה – בניסוח השאלות: לעתים הבן שואל באריכות "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?" (דברים ו, כ), לעתים הוא שואל בקיצור נמרץ "מַה זֹּאת?" (שמות יג, יד), לעתים הוא קורא "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" (שמות יב, כו), ולעתים אין הוא שואל כלל, ואף על פי כן זוכה לתשובה (שמות יג, ז-ח). הבדלים אלה פותחים פתח לדרשן לזהות כל בן על פי טיבו, אמונתו ואופיו. שילובה של דרשת "כנגד ארבעה בנים" בהגדה, דומה שאינו טעון הסבר; בלילה בו מצוּוים לספר ביציאת מצרים, מציעה ההגדה הכוונה חינוכית ומדריכה אותנו לענות לכל אחד מן הילדים כפי כוחו ויכולתו (אם כי ניתנו לכך גם הסברים אחרים). אף על פי כן, עניינים אחדים במבנה הפנימי שלה אינם מתפרשים בקלות (למשל התשובה הניתנת לבן החכם). בהקשר זה יצוין כי דרשות דומות מופיעות גם במדרש ההלכה התנאי מכילתא דרבי ישמעאל ובתלמוד הירושלמי, אך הבדלים בכמה פרטים בעיצובן יש בהם כדי להטיל אור על בעיות פרשניות אחדות שמתעוררות בנוסח שלפנינו בהגדה. בפירושנו כאן לא נוכל כמובן למצות את מכלול הפירושים שניתנו לקטע שלפנינו, ואף לא את מקצתם, ולכן נסתפק בבירור פשטות לשון המדרש, ככל שניתן לעשות זאת. ההגדה של פסח היא אולי אחד החיבורים המתפרשים ביותר בתולדות ישראל. כל דור ודור רואה עצמו כאילו יצא ממצרים, וכל דור ודור מוסיף את פירוש זמנו שלו להגדה. ועוד צד יש בפירושים אלו, בייחוד במדרש 'כנגד ארבעה בנים', הוא הציורים הנלווים להגדות, ומאירים-מאיירים את החכם, הרשע, התם ושאינו יודע לשאול שבאותו הדור. |
כותר |
כנגד ארבעה בנים |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?