Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
קול אהלה תתיפח / סימן חביב קוֹל אָהֳלָה תִּתְיַפֵּחַ קוֹל מִשְּׁבִי מַר צוֹרֵחַ קוֹל אָהֳלִיבָה מִשִּׁבְיָהּ קָרַע לְבָבִי קוֹל בִּכְיָהּ חֶלְקַת יְקָר אֵין לִרְאוּבֵן שִׁמְעוֹן בְּמַרְגֵּמַת אֶבֶן אָמְרוּ לְיִשָּׂשׂכָר הַבֵּן אֵין פֶּה זְבוּלוּן פּוֹתֵחַ מֵהַר לְגִבְעָה בּוֹרֵחַ בַּטִּיט יְהוּדָה אֵיךְ נִטְמָן לֵוִי וּבִנְיָמִין אַלְמָן וּבְבֵית דְּבִיר הוּשַׂם חַמָּן חַטֹּאת נְעוּרַי זֶה פִּרְיָהּ עַד שַׁלְּמָהּ נַפְשִׁי נִשְׁיָהּ יוֹסֵף וְגָד אֵיךְ גֹּרָשׁוּ אָשֵׁר וְנַפְתָּלִי מָשׁוּ אֵיךְ מַחֲנוֹת דָּן נוֹקָשׁוּ אֵין אָהֳלֵיהֶם מוֹתֵחַ וּזְמַן לְאֵידָם שָׂמֵחַ בַּת נָעֲמָה מִכֹּל בָּנוֹת תֶּאֱסֹף וְתִשְׁלַח לָהּ מָנוֹת אָמְרוּ נְבוּאוֹת נֶאֱמָנוֹת הַרְאֵה לְכָל עַמִּים יָפְיָהּ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ |
|
קינה לתשעה באב במנהג קהילות צפון אפריקה וקהילות הספרדים שמקורן באירופה שלאחר גירוש ספרד. בראשי המחרוזות חתום השם 'חביב', המוכר גם מכמה פיוטים נוספים, אך אין ידוע בדיוק מי הוא, מתי חי והיכן; משקל השיר מעיד במקרה זה כי הפייטן חי בספרד, או לכל הפחות כי הושפע ממשוררי ספרד (וראו במדור 'אמנות השיר'). הנושא המארגן את השיר הוא שבטי ישראל: לאחר טורי הפתיחה עוקב הפייטן אחר גורלו של כל אחד מהם מאז החורבן; הוא מגלה כי שבט ראובן איבד את נחלתו, כי שבט שמעון קבור תחת גל אבנים, כי שבט זבולון נס על ההרים מפני רודפיו, וכיוצא בזה שאר השבטים. כך, בתבנית מהופכת לזו של ברכות השבטים המופיעות פעמיים בתורה (בחתימת הספרים בראשית ודברים), סקירתם המפורטת של השבטים אינה נושאת בחובה הבטחה אופטימית לכינון חייה של האומה – האומה כולה – בארצה, כי אם מבט מלא-עצב עליה, מבט המודע לכך שאף לא שבט אחד מתוכה הצליח לחלץ עצמו מן המשבר. |
| • קוֹל אָהֳלָה תִּתְיַפֵּחַ קוֹל מִשְּׁבִי מַר צוֹרֵחַ קוֹל אָהֳלִיבָה מִשִּׁבְיָהּ קָרַע לְבָבִי קוֹל בִּכְיָהּ – 'אָהֳלָה' ו'אָהֳלִיבָה' הן שמותיהן של שתי בנות המשולות לשומרון ולירושלים באחת מנבואות יחזקאל (כג, ד): וּשְׁמוֹתָן אָהֳלָה הַגְּדוֹלָה וְאָהֳלִיבָה אֲחוֹתָהּ וַתִּהְיֶינָה לִי וַתֵּלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּשְׁמוֹתָן שֹׁמְרוֹן אָהֳלָה וִירוּשָׁלִַם אָהֳלִיבָה. בנבואה זו (וראו בהמשך הפרק שם) מתאר הקדוש ברוך הוא את שומרון וירושלים כשתי אחיות שזנו אחרי בעליהן (והנמשל: עבדו את אלוהי העמים שמסביב במקום את אלוהי ישראל). הנבואה נחתמת בתיאור החורבן הבא להן עצמן מיד מאהביהן; פייטננו מתאר כביכול את הרגע שאחרי הנבואה – את רגע בכיין המתפרץ של שתי האחיות. בלשונה נשענת מחרוזת הפתיחה גם על שיבוצים מקראיים נוספים, המגבירים את תחושת האימה והמצוקה שבפיוט – מירמיהו (ד, לא): כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קוֹל בַּת צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אוֹי נָא לִי כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים; ומצפניה (א, יד): קָרוֹב יוֹם ה' הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד קוֹל יוֹם ה' מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר. • חֶלְקַת יְקָר אֵין לִרְאוּבֵן – שבט ראובן איבד נחלתו בארץ. מכאן ואילך מונה הפייטן את אשר עלה בגורלם של שנים-עשר שבטי ישראל. התיאורים אינם היסטוריים אלא ספרותיים, והם מייצגים בדרכים מגוונות את חוויית החורבן. • שִׁמְעוֹן בְּמַרְגֵּמַת אֶבֶן – שבט שמעון נקבר בגל אבנים. המונח 'בְּמַרְגֵּמַת אֶבֶן' מבוסס על פסוק ממשלי (כו, ח): כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד. • אָמְרוּ לְיִשָּׂשׂכָר הַבֵּן אֵין פֶּה זְבוּלוּן פּוֹתֵחַ מֵהַר לְגִבְעָה בּוֹרֵחַ – ולשבט יששכר סיפרו כיצד שבט זבולון איבד כביכול את כושר הדיבור, וכל שנותר לו לעשות הוא לנוס על נפשו מפני רודפיו. התיאור נשען על נבואת ירמיהו (נ, ו): צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם הָרִים שׁוֹבְבוּם מֵהַר אֶל גִּבְעָה הָלָכוּ שָׁכְחוּ רִבְצָם. שבטי יששכר וזבולון נזכרים במקורות כבעלי קשר מיוחד זה לזה: יששכר היה לומד תורה, וזבולון היה מפרנסו (ראו למשל מדרש בראשית רבה, פרשה עב: "מזבולון שהיה מתעסק בפרקמטיה ומאכיל את יששכר שהיה בן תורה"). • בַּטִּיט יְהוּדָה אֵיךְ נִטְמָן – שבט יהודה נטמן בטיט, שהוא חומר בנייה לח ובוצי; הפייטן מסתמך בתיאורו על פרשה מחייו של ירמיהו הנביא (לח, ו): וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בֶן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיְשַׁלְּחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט. • לֵוִי וּבִנְיָמִין אַלְמָן – שבטי לוי ובנימין משולים לגבר אלמן שאשתו נפטרה. הטור מנוסח כהיפוך לנבואת ירמיהו (נא, ה): כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאוֹת כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. • וּבְבֵית דְּבִיר הוּשַׂם חַמָּן – בבית המקדש הוצב פסל לעבודה זרה; 'חַמָּן' הוא פסל ששימש לפולחן השמש, כמתואר במקרא בכמה מקומות, למשל בישעיהו (יז, ח): וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים. 'דְּבִיר' הוא כינוי מקראי לבית המקדש – ראו למשל תהלים (כח, ב): שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ. • חַטֹּאת נְעוּרַי זֶה פִּרְיָהּ עַד שַׁלְּמָהּ נַפְשִׁי נִשְׁיָהּ – לפני שימשיך בתיאור קורות השבטים, עוצר הפייטן ומתוודה על חטאי האומה; האסונות שאירעו לשבטים מוצגים כאן כפרי של אותם חטאים, ואין הם עתידים להיפסק עד שישלימו ישראל את חובם לקדוש ברוך הוא. נשי הוא חוב, בלשון המקרא (ראו דברים כא, יד). הצירוף 'זֶה פִּרְיָהּ' מיוסד על דברי המרגלים בשובם מארץ כנען למחנה ישראל, כמתואר בבמדבר (יג, כז): וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ. הציטוט מפרשת המרגלים מעצים את תחושת החטא שבדברי המשורר. • יוֹסֵף וְגָד אֵיךְ גֹּרָשׁוּ אָשֵׁר וְנַפְתָּלִי מָשׁוּ – כיצד זה גורשו וזזו מארצם שבטי יוסף, גד, אשר ונפתלי? • אֵיךְ מַחֲנוֹת דָּן נוֹקָשׁוּ – כיצד זה נפל שבט דן במוקש? על פי ישעיהו (ח, טו): וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ. • אֵין אָהֳלֵיהֶם מוֹתֵחַ וּזְמַן לְאֵידָם שָׂמֵחַ – אין מי שימתח ויקים מחדש את אהלי שבט דן, ובינתיים הזמן צוחק עליהם כביכול באסונם. הצירוף 'לְאֵידָם שָׂמֵחַ' מבוסס על לשון המקרא – ראו משלי (יז, ה): לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה. • בַּת נָעֲמָה מִכֹּל בָּנוֹת – כינוי לישראל, האהובים על הקדוש ברוך הוא (בדומה לדרשת חז"ל על שמה של נעמה המקראית – ראו בראשית רבה, פרשה כג: "אמר ר' אבא בר כהנא: נעמה אשת נח הייתה, ולמה נקראת נעמה? שמעשיה נעימים"). • תֶּאֱסֹף וְתִשְׁלַח לָהּ מָנוֹת – קבץ את ישראל מכל גלויותיהם, ושלח להם מן השפע שלך; שליחת מנות, כידוע ממנהגי חג הפורים, היא ביטוי לשמחה ואחווה, ככתוב בנחמיה (ח, יב): לְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם. • אָמְרוּ נְבוּאוֹת נֶאֱמָנוֹת – כשתגאל את ישראל יאמרו הכל כי נבואות הנחמה של הנביאים היו אמיתיות. • הַרְאֵה לְכָל עַמִּים יָפְיָהּ – הראה לכל אומות העולם את יופיה של כנסת ישראל אהובתך; פרפראזה על האמור באסתר (א, יא): לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. • כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ – הראה לכל העמים שבחרת בישראל, בבניו של יעקב. שיבוץ פסוק מתהלים (קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. ושמא מבקש הפייטן להשתמש בפסוק כדו-משמעות (שלא כפשוטו), כדי להצהיר כי האהבה בין ישראל והקדוש ברוך הוא הדדית (רוצה לומר – יעקב בחר את הקדוש ברוך הוא לאלוהיו). |
| Title |
קול אהלה תתיפח |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;תשעה באב |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
