audio items
snunit
Back to search results

יחיד רם לעולם

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions סוריה - חלב (ארם צובה) ספרדים מסורות המזרח - לבנון
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions סוריה - חלב (ארם צובה) ספרדים מסורות המזרח - לבנון
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) יוצאי חלב בארה"ב, שנות ה-60
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון מרקו טליו
Play songs in order
playerSongImg
Title יחיד רם לעולם
Cycle of the Year לכל עת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • יָחִיד רָם לְעוֹלָם – הקדוש ברוך הוא, שהוא יחיד ונישא בעולמו, בהתאם לכינוי החז"לי המופיע במקומות רבים – "יחידו של עולם" (ראו למשל תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פ"א ה"ט). מכאן ואילך האל הוא נמענו של הדובר, הפונה אליו בדיבור ישיר לאורך כל הפיוט.
    • לְעוֹלָם גַּלֵּה לְקֵץ נִטְמָן – גלה אימתי תבוא שעת גאולתנו, זמן הקץ החבוי מאתנו. קֵץ נִטְמָן הוא חידוש של הפייטן על דרך הניגוד מן הביטוי "הקץ המגולה" המופיע בספרות חז"ל (ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צח ע"א).
    • כִּי בָּא עֵת זְמָן – כי כבר הגיע הזמן שניגאל.
    • נֶאֱמָן – כינוי לאל. מיוסד על דברים (ז, ט): וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר.
    • אֵל מַהֵר וּגְאַל לְעַם לֹא אַלְמָן – אנא ממך, אלוהינו, הזדרז לגאול אותנו; אנו 'עַם לֹא אַלְמָן' - כנסת ישראל איננה אלמנה מדודה חלילה. מיוסד על ירמיהו (נא, ה): כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאוֹת כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
    • וּגְאַל נָא וּשְׁלַח נָא מְבַשֵּׂר לִבְנֵי אַבְרָהָם – גאל אותנו ושלח לנו את אליהו הנביא, מבשר הגאולה – ברוח נבואת ישעיהו (נב, ז): מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
    • הָרֵם דִּגְלָם – רומם ונשא את דגל עמך ישראל.
    • רְפָא אֵל צִירָם – רפא נא את כאבם.
    • הֵן עַתָּה כִּי אַתָּה מֶלֶךְ רַחֲמָן – עשה זאת מהר, עכשיו, כי מלך אוהב ונאמן אתה לעמך.
    • סִתְרִי – כינוי לאל, שהוא מקום המסתור שלי, מגיני, על פי תהלים (קיט, קיד): סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.
    • חַי – כינוי לאל, רווח בלשון המקרא – למשל בתהלים (פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי.
    • אֵל שַׁדַּי – כינוי לאל, רווח מאוד בלשון המקרא, למשל בבראשית (כח, ג): וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.
    • בְּבֵית מְעוֹנֶךָ – בבית המקדש.
    • נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה – האל לובש גבורה כאזור, כחגורה, על פי תהלים (סה, ז): מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.
    • אַתָּה הוּא אֲדוֹן כֹּל נִבְרָא – אתה הוא השולט על כל הבריות.
    • חָנֵּנִי בִּמְהֵרָה לְמַעַן בֵּית יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ – אנא חנני מהרה בזכות יוסף הצדיק. ואפשר שהפייטן מזכיר כאן את בית יוסף דווקא כרמז למי שלכבודו נתחבר הפיוט – שאף שמו יוסף. וראו גם זכריה (י, ו): וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם.
    • כִּי אַתָּה הוּא צוּר גּוֹאֲלִי – כי אתה הוא היכול לגאול אותי בעוצמתך הרבה.
    • וּסְלַח נָא לְמַעֲלִי וּפְדֵנִי – סלח נא לכל חטאי, המעכבים אותך מלגאול אותי, והצילני.
    • אֵל נֶעֱלָם – כינוי לאל, בדומה לכינויו בנבואת ישעיהו (מה, טו): אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ.
    • קַבֵּץ נָא לְעַמָּךְ בְּהַר קֹדֶשׁ – אנא קבץ את גלויות עמך לציון וירושלים.
    • חִישׁ וְהַרְחֵב לָהֵם גְּבוּלָם – מהר והרחב את גבול ישראל, כדי שיוכלו לשכון לבטח בארצם.
    • כֻּלָּם יוֹדוּךָ בִנְוֵה הָאוּלָם – או אז, יודו לך בני עמך בבית המקדש הנאה. אוּלָם הוא כינוי מקראי רווח למקדש (ראו למשל דברי הימים ב כט, יז).
    • שְׁעֵה נָא לְקוֹל מַהֲלָלָם – אנא ממך, קבל נא את שירת ההלל של עמך.
    • כִּי הֵם עַם חָבִיב יְדִידֶיךָ – כי הם עמך האהוב, אשר נקראו 'ידידים' באחת מדרשות חז"ל; ראו למשל בתלמוד הבבלי, מסכת מנחות (נג ע"ב): "ידידים – אלו ישראל, דכתיב: 'נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה' (ירמיהו יב, ז).

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject