audio items
snunit
Back to search results

נעימה לי

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה, משה חבושה
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ותיקי פייטני בית כנסת עדס , משה נר גאון
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
Play songs in order
playerSongImg
Title נעימה לי
Cycle of the Year יום ירושלים;לכל עת
Cycle of Life חתונה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • עִירָךְ יָהּ – עירך, ה', כלומר ירושלים.
    • אֶרֶץ צְבִיָּה – ארץ הצבי הוא כינוי לארץ ישראל, הארץ המפוארת, כפי שמתפרשים הפסוקים בדניאל יא, טז ושם מא.
    • עֲרֵבָה – נעימה.
    • מַה נּוֹרָאָה נָאוָה – ירושלים היא נאה מעוררת יראה.
    • לָהּ כָּלְתָה נַפְשִׁי וְנִכְסָפָה – אני משתוקק ומתגעגע אליה. הלשון לפי הכתוב בתהלים פד, ג נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'...
    • לְבִנְיָנָהּ רוּחִי שָׁאֲפָה – אני מקווה ומשתוקק לבנין ירושלים.
    • לִרְאוֹת הוֹדָהּ וְזִיו הֵיכָלִי – לראות את תפארתה של ירושלים ואור המקדש.
    • שׁוּר כִּי בָנֶיהָ לָהּ תָּאֲבוּ מִזְּמַן רַב בָּהּ לֹא יָשְׁבוּ – רְאֵה, בניה המשתוקקים לה, זמן רב שלא ישבו בה.
    • וְעַתָּה מָתַי לָהּ יָשׁוּבוּ וְיִנְחֲלוּהָ בְּגוֹרָלִי – ועכשיו, מתי יחזרו אליה, ויזכו בה כנחלתם?
    • הֵן בִּשְׁלוֹמָהּ שָׁאֹל יִשְׁאֲלוּ – כפי שנאמר במזמורם של עולי הרגלים, בתהלים קכב, ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ. ושמא יש כאן מענה לנבואת ירמיהו, נביא החורבן, שתהה (טו, ה) כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ.
    • וּבְשִׂמְחָתָם זִכְרָהּ יַעֲלוּ - גם בעת שמחתם, הם זוכרים את חורבנה של ירושלים, כשבועת הגולים מירושלים: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי (תהלים קלז, ה-ז). פסוקים אלו אכן נאמרים עד ימינו בשמחת החתונה. קוּמוּ תַעֲלוּ לְהַר קָדְשִׁי וּבֵית זְבוּלִי – בשורה זו מושתתת על נבואת הנחמה של ירמיהו לא, ה כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ.
    • לְהַר קָדְשִׁי – הר הבית, לפי ישעיהו כז, יג ...וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם ומקומות נוספים.
    • וּבֵית זְבוּלִי – בית המקדש, לפי תפילת שלמה לאחר בניין המקדש (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים.
    • אַמֵּץ נָא לְחָתָן טוֹב וָרַךְ – חזק את החתן הטוב והצעיר.
    • שִׂימוֹ אֵל בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ – ברך את החתן, ה'.
    • בִּזְכוּת יוֹסֵף יָהּ תֵּן חַסְדָּךְ לִי – ה', תגמול עמי חסד בברכך את החתן, בזכות יוסף הצדיק. נראה כי הפיטן נתלה בזכותו של יוסף, בשל ההקשר – החתן עומד לכרות ברית של קדושה עם כלתו, ואילו יוסף הצטיין בנאמנותו לאלוקיו ולמשפחתו, כאשר עמד בפיתויה של אשת פוטיפר.
    • חַי עֵינִי לָךְ אֵל יָהּ צוֹפִיָּה – ה', אני מצפה ומייחל לך.
    • נָא רוֹמֵם לְכַלָּה יְפֵה-פִיָּה עִם דּוֹדָהּ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה – העלה את קרנה של הכלה היפה, שתהיה פוריה כגפן עם אהובה-חתנה. הביטוי כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה לקוח מתהלים (קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.
    • יִפְרוּ יִרְבּוּ עַד בֹּא גּוֹאֲלִי – החתן והכלה ילדו ילדים רבים עד ביאת המשיח.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject